תקיט צירי דלתות מותר להסיר ולהחזיר לצורך יו"ט ובו ט' סעיפים:
א חנויות שאינן מחוברים לקרקע אלא הן עשויין כעין תיבה או מגדל של עץ וכשהוא רוצה לפתוח החנות מסלק את הדלת ושומטו לגמרי מן החנות מותר לסלקו ביו"ט כדי שיוציא תבלין מהחנות שהוא צריך להן לשמחת יו"ט ואחר שנטל התבלין מותר ג"כ להחזיר הדלת ולקבעו בחנות כשהיה שאם לא נתיר לו להחזיר לא ירצה לפתחו שיחוש שמא יגנבו וימנע משמחת יו"ט.
במה דברים אמורים כשהחנות עומדת במקום שיש לחוש לגניבה אבל אם עומדת במקום שאין לחוש לגניבה כגון בתוך בית המשתמר אסור להחזיר הדלת להחנות אחר שסילקו ושמטו ממנו לגמרי כיון שאין בחזרה זו צורך שמחת יו"ט:
ב וכל זה כשיש להדלת ציר אחד בולט באמצע ארכו וכשמחזיר את הדלת למקומו זה הציר הוא נכנס לתוך חור שכנגדו במזוזות החנות אבל אם יש לו צירים (פירוש כל צירים שבימיהם היינו שבולט ראש אחד מהדלת למעלה כמו יתד וראש אחד בולט מהדלת כנגדו מלמטה ובמשקוף העליון היה חור שנכנס לתוכו יתד העליון ובמפתן יש חור שנכנס לתוכו יתד התחתון) למעלה ולמטה אסור להחזירו אחר שנשמט לגמרי מהחנות אפילו חושש שלא יגנבו גזירה שמא יתקע את הציר בתוך חורו בחזקה במקבות וגרזן ונמצא מתקן כלי ביו"ט וחייב משום מכה בפטיש או משום בונה כמ"ש בסי' ש"ח ושי"ג ושי"ד:
ג ואם אין לו ציר כלל לא באמצע ולא למעלה ולמטה אפילו הוא עומד במקום שאין לחוש לגניבה מותר להחזירו. שלא אסרו אלא כשיש לו ציר באמצע גזירה משום יש לו ציר למעלה ולמטה שיש לחוש שמא יתקע ולפיכך לא התירו להחזיר אלא במקום שיש לחוש למניעת שמחת יו"ט אבל כשאין לו ציר כל עיקר לא גזרו כלל:
ד וכל זה בחנות שאינו מחובר לקרקע. אבל אם הוא מחובר לקרקע אפילו אין לדלת אלא ציר אחד באמצעו אסור אפילו לסלקו לגמרי מחורו שבחנות אפילו לצורך שמחת יו"ט. ואין צריך לומר שאסור להחזירו לחורו אחר שנשמט ממנו לגמרי גזירה משום יש לו צירים למעלה ולמטה שהמסלק צירים הללו מן חורם חייב משום סותר והמחזירם חייב משום בונה אפילו אינו תוקע בחזקה כמו שנתבאר בסי' שי"ג.
אבל אם אין לו ציר כלל אפילו באמצעו אם הוא עשוי לפתוח ולנעול תדיר, דהיינו שאינו עשוי לקיום שלא לפתחו רק לעתים רחוקים אלא דרכו לפתוח ולנעול בכל יום - דינו כאילו אינו מחובר לקרקע שמותר לסלק הדלת לגמרי מהחנות. ומותר להחזירו אפילו הוא עומד בתוך בית המשתמר ועל דרך שנתבאר בסי' ש"ח ושי"ג ושט"ו לענין שבת ע"ש:
ה כלים שהם מפוצלים כגון מנורה של חוליות וכסא ושלחן שהם חתיכות חתיכות וכוס שהוא פרקים פרקים מותר להעמידן ביו"ט. ובלבד שלא יתקע דהיינו שלא יחברם בחוזק וגבורה שלא יתחייב משום בונה או משום מכה בפטיש. אבל כשאינו תוקע בחוזק מותר* אע"פ שבכל השנה דרכן להיות תקועין בחוזק אין חוששין שמא יתקע גם היום כמו שחוששין בשבת כמ"ש בסימן שי"ג ורע"ט - לפי שיום טוב קל משבת לפיכך לא גזרו בו כל כך:
[* הגהה. ומה שאסרו להחזיר דלת שיש בו צירים למעלה ולמטה, היינו לפי ששם קרוב הוא מאד לתקוע, מפני הציר שהוא למעלה ולמטה, משא"כ כאן:]
ו נכרי שהביא כתב לישראל ביו"ט והוא חתום - מותר הישראל לפתחו בעצמו שאין איסור סתירה שייך בכלים. ואף על פי שבשבת אסור מדברי סופרים כמו שנתבאר בסי' ש"ז - מכל מקום ביום טוב לא החמירו כל כך.
והוא שאין בחותם לא צורה ולא אותיות דאז יש איסור משום מוחק כמו שנתבאר בסימן ש"מ ע"ש:
ז להתיר ולהפקיע ולחתוך חותמות שבכלים ושבקרקע ולשבר פותחות שבכלים כדינם בשבת כך דינם ביום טוב. כמו שנתבאר בסימן שי"ד ע"ש:
ח לקטום קש או קיסם או תבן או עצי בשמים וכן למלול עצי בשמים - כדינם בשבת כך דינם ביו"ט כמ"ש בסימן שכ"ב ע"ש:
ט קמטים שעושין הנשים בבתי זרועותיהן ובבתי שוקיהן וכן הקמטים שעושין בענק שבצואר (שקורין קאלנ"ר) אסור לעשותן ביו"ט מפני שהוא מתקן כלי ואפילו בחולו של מועד אסור לעשותן כמו שיתבאר בסימן תקמ"א: