A collection of laws for Rosh Hashanah from the Shulchan Aruch Horav, with some additions from Sefer Haminhagim and Shulchan Menachem

Customs for Rosh Hashanah from Sefer Haminhagim

מנהגים לראש השנה מספר המנהגים

Sefer Haminhagim page 56

The Rebbe Rashab would accept upon himself a new stringency before every Rosh Hashanah.

ספר המנהגים ע 56

״כ״ק אאמו״ר נהג לקבל ע״ע הידור נוסף לפני כל ר"ה״.

Sefer Haminhagim page 56

“During the two days of Rosh Hashanah, starting with one hour before the mincha prayer on the eve of Rosh Hashanah, until arvit on motzoi Rosh Hashanah, each one of you (the students, but this applies to everyone) should diligently say Tehilim day and night. For in these two days we need to refrain from weekly talk to the extreme, to sleep little and to do allot of praying and beseeching Hashem from the depth of the heart. Every free moment say Tehillim.

I wish to also make you aware that even those who smoke all year and do so even on Yom Tov, on Rosh Hashanah we hold back from this activity. It is fitting that students of Torah should be careful with this and also influence their acquaintances.

.

ספר המנהגים ע 56

״בשני ״ ימים דר״ה משעה אהת קודם תפלת המנחה של ער״ה עד תפלת ערבית במוצאי ר״ה הנה כל אהד ואהד מכם (התלמידים [וכמובן ששייך זה לכל או״א]) ישקוד באמירת תחלים לילה ויום, כי בשני ימים אלו צריכים להזהר מדבור חול עד קצה האחרון, למעט בשינה ולהרבות בתפלה ובתהנונים מקרב ולב עמוק, ובכל רגע פנוי לאמר תהלים..

מדי דברי הנני להעיר, אשר גם אלו שהם מעשנים — רייכערן — כל השנה ומעשנים גם ביו״ט, הנה בר״ה נמנעים מזה, וראוי הדבר, אשר הבגי תורה, יזהרו בזה, וישפיעו גם על מכיריהם״.

Shulchan Menachem page 84 (Following is not a quote but rather the content according to my understanding)

The blessing for the Rosh Hashanah candles is “lehadlik neir shel yom hazikoron”. (Not “lehadlik neir shel yom tov”). This change is also reflected in the blessings of Kiddush and haftorah recited on Rosh Hashanah, which concludes with the words “veyom hazikoron”.

שולחן מנחם עמוד פד (אינו הלשון כלל, רק התוכן לפי הבנתי)

ברכת הדלקת נרות דראש השנה "להדליק נר של יום הזכרון" (ולא "להדליק נר של יום טוב") כי כן הוא ברכת קידוש והפטורה, שבר"ה חותמין ביום הזכרון.

(ויש להסביר, השיטות שאין מחלקין בין ר"ה לשאר ימים טובים, ואומרים גם בר"ה "להדליק נר של יום טוב", כיון שאין חילוק בתוכנם בין ר"ה לשאר יו"ט .

אבל גם לשיטתם ביוהכ"פ, אומרים: "להדליק נר של יום הכפורים", משום שחלוק הוא בתוכן משאר ימים טובים, שאין בו אכו"ש, וכו'.

והא דבתפלה וקידוש אומרים בר"ה "מקדש ישראל ויום הזכרון", ולא "והזמנים" כמו בשאר יו"ט?

הוא משום שצריך להיות חתימה מעין החתימה דהברכה. וביו"ט החתימה הוא "ומועדי קדשיך" לכן חותמים "והזמנים", אבל בר"ה אין אומרים סמיך לחתימה "ומועדי קדשך" אלא "ודברך מלכנו אמת" לכן החתימה הוא "יום הזכרון".

ויש לקשר השיטות בנוסח דהדלקת הנרות בר"ה, בתוקף הטעם להדלקת נרות שהוא משום כבוד שבת ויו"ט, שאז צ"ל חלוק בנוסח בין ר"ה לשאר יו"ט (כי הכבוד הוא ע"י שמזכירים היו"ט במיוחד), משא"כ מפני הטעם דשלום בית, שוה הוא בכל, ואין טעם לחלק הנוסח.)

Sefer Haminhagim page 56

Before Mariv, we say Tehillim.

ספר המנהגים ע 56

קודם תפלת מעריב — אמירת תהלים.

Sefer Haminhagim page 56

The one who leads the services for mincha and mariv does not wrap himself in a tallit.

ספר המנהגים ע 56

העובר לפגי התיבה במעריב ומנחה — איגו מתעטף בטלית.

Sefer Haminhagim page 56

We do not put on a “Kitel”, only on Yom Kippur.

ספר המנהגים ע 56

אין לובשין הקיטעל רק ביוהכ״פ.

Chapter 582

Order of prayers for the Aseres Yemei Teshuvah

תקפב סדר תפלות עשרת ימי תשובה וראש השנה

1.

During the 10 days, Rosh Hashanah through Yom Kippur one says “hamelech hakadosh”, “hamelech Hamishpat”.

If one makes a mistake and said “hakeil hakadosh”, or if one is not sure if he said “hamelech hakadosh” – one must go back to the beginning of the Amidah.

תקפב, א

בעשרה ימים, שבין ראש השנה ליום הכיפורים, צריך לומר, "המלך הקדוש", "המלך המשפט".

אם טעה ואמר "האל הקדוש", או שהוא מסופק אם אמר "המלך הקדוש" - צריך לחזור לראש התפלה.

2.

If immediately after saying “hakeil hakadosh” (kdei sheilas shalom talmid lerabo) one realizes their mistake – then one should immediately say “hamelech hakadosh” and not go back to beginning of the Amidah.

The same is true with hamelech hamishpat. If one realizes immediately after saying “melech ohev tzedaka umishpat” – then one should immediately say “hamelech hamishpat”.

However if one said “melech ohev tzedaka umishpat” and realizes the mistake after kdei sheilas shalom talmid lerabo – one does not need to start over again.

However, after stepping back at the completion of the Amidah, It is best to do the Amidah again as a “nedava”

תקפב, ב

אם נזכר, קודם ששהה כדי שאילת שלום תלמיד לרבו, אחר גמר הברכה אומר, "המלך הקדוש", ואינו צריך לחזור לראש.

וכן הדין, ב"המלך המשפט" אם נזכר, קודם ששהה כדי שאילת שלום תלמיד לרבו, אחר גמר הברכה אומר, "המלך המשפט"

ואם נזכר, לאחר ששהה כדי שיעור הזה, שאמר, "מלך אוהב צדקה ומשפט".אינו צריך לחזור לראש, אבל לאחר שעקר רגליו, טוב שיתפלל עוד פעם בתורת נדבה, ואינו צריך לחדש בה דבר.

3.

If one says 90 times “baruch ata Hashem hamelech hakadosh” or “baruch ata Hashem hamelech hamishpat” and during the Amidah one is in doubt whether one said “hamelech hakadosh” - one needs to start the Amidah over again..

תקפב, ג

אם אמר צ' פעמים, "ברוך אתה ה' המלך הקדוש". או, "ברוך אתה ה' המלך המשפט". ואחר כך נסתפק לו בתפלה, אם אמר "המלך הקדוש". אף על פי כן צריך לחזור לראש, לדברי הכל.

4.

On Shabbat Teshuvah and when Rosh Hashanah or Yom Kippur falls on Shabbat, the shatz says “hamelech hakadosh” in the “beracha me’ein sheva” Friday night.

In the end of the beracha, one only mentions Shabbat but not Rosh Hashanah nor Yom Kippur.

תקפב, ד

בשבת תשובה, וכן אם חל ראש השנה או יום הכיפורים בשבת, אומר הש"ץ, בברכה מעין שבע, שבליל שבת "המלך הקדוש".

וחותם, בשל שבת לבד, ואינו מזכיר, לא ראש השנה, ולא יום הכיפורים.

5.

Some have the tradition to pray on Rosh Hashanah and Yom Kippur while bent over.

תקפב, ה

יש נוהגין, להתפלל בראש השנה וביום הכיפורים בכריעה.

The Geonim instituted to say the following in the Amida during the Aseres Yemei Teshuvah:

In the blessing of Avot: “zachreinu”.

In the blessing of Gevurot: “mi chamocha”.

In the blessing of Hodoah: “uchesov”.

In the blessing of Sim Shalom: “uvasefer”.

If one forgets to say them and remembers before completing the beracha – one says it at the place one remembered.

If one remembers after mentioning Hashem’s name in the end of the beracha, then one should not say it there nor should he start the beracha over again.

תקפב, ו

הגאונים תקנו לומר בעשרת ימי תשובה:

בברכת אבות, "זכרנו".

ובגבורות, "מי כמוך".

ובהודאה, "וכתוב".

ובשים שלום, "ובספר".

ואם שכח לאומרם, ונזכר קודם שסיים הברכה ששכח בה - אומרם במקום שנזכר.

ואם נזכר, לאחר שהזכיר את השם שבחתימת הברכה, לא יאמר במקום שנזכר, וגם לא יחזור לראש הברכה.

עפ"י נוסח האריז"ל, בכל התפלות אומרים "מי כמוך אב הרחמן", חוץ ממוסף, (שבת, ר"ה, יוכ"פ) ונעילה, (יוכ"פ) ומנחה שבת, שאז אומרים "מי כמוך אב הרחמים", (עיין בלקו"ת פרשת נשא, כא, א. "זהו ענין "אב הרחמים", היינו שהוא מקור ושרש למדת הרחמים. אבל "אב הרחמן", היינו שהוא רחמן במדת רחמנות ממש. והיינו בע"ס דאצילות, ולכן אומרים "אב הרחמים" בתפלת מוסף וכן בנעילה דיוהכ"פ")

7.

The word is pronounced: “lechayim”, not “lochayim” which means no life.

תקפב, ז

"לְחַיִים", יאמר בשב"א תחת הלמ"ד. ולא יאמר בפת"ח, דלא לשתמע לאחיים, כלומר, לא חיים.

8.

One does not say “lechayim tovim” only “lechayim” until one reaches “uchesov lechayim”, and then one says “lechayim tovim”.

תקפב, ח

ולא יאמר, "לחיים טובים", רק "לחיים", עד שיגיע ל"וכתוב לחיים" כו', אז יאמר "לחיים טובים".

9.

On Rosh Hashanah, one says “vatiten lanu es yom hazikoron hazeh” and one does not need to mention Rosh Chodesh by saying: “ve’es yom rosh chodesh hazeh”.

On weekdays, one says in the prayers and Kiddush: “yom truah, mikrak kodesh”. On Shabbat, “zichron teruah”.

תקפב, ט

בראש השנה אומר, "ותתן לנו את יום הזכרון הזה". ואין צריך להזכיר ראש חודש ולומר, "ואת יום ראש חודש הזה".

אם חל בחול, אומרים בתפלה ובקידוש "יום תרועה, מקרא קודש". ואם חל בשבת, אומרים, "זכרון תרועה".

10.

On Rosh Hashanah and Yom Kippur, we do not say: “moadim lesimcha, chagin uzemanim lessason”.

We also do not say: “vehasieinu es birkas moadecha”.

In Musaf, we do not say “ve’ein anu yecholim lalos veleiraos lefanacha” but “ve’ein anu yecholin lasos chovoseinu”.

תקפב, י

בראש השנה, ויום כיפור, אין אומרים "מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון".

וכן, אין אומרים "והשיאנו את ברכת מועדיך" כו'.

ובמוסף אין אומרים, "ואין אנו יכולים לעלות ולראות לפניך", אלא "ואין אנו יכולין לעשות חובותינו".

11.

In the end of the beracha in the prayers, haftorah, and Kiddush, we say “udevarcha emes etc., not “udevarcha malkeinu emes”.

(Chabad tradition is to say: “udevarcha malkeinu emes”.)

תקפב,יא

בחתימת הברכה אומרים, "ודברך אמת" וכו, בין בתפלה, בין בהפטרה, בין בקידוש. ולא יאמר "ודברך מלכנו", אלא "ודברך אמת.

(מנהג חב"ד הוא לומר, "ודברך מלכנו אמת" וכו' בין בתפלה, בין בהפטרה, בין בקידוש).

12.

The word is pronounced “shehashaltan”.

תקפב, יב

"שהשלטן", בקמ"ץ תחת השי"ן שניה.

13.

The word is pronounced “veharishah”.

תקפב, יג

"והרשעה", בחירי"ק תחת הרי"ש.

14.

We say “uvechein tzadikim” not “veaz tzadikim”

תקפב, יד

אין אומרים "ואז צדיקים", אלא "ובכן צדיקים".

15.

We do not say “beahava mikra kodesh”, rather “yom truah mikra kodesh”.

Chabad custome is to say on Shabbat “zichron truah beahava mikra kodesh” (not as in Shulchan Aruch)

תקפב, טו

אין אומרים "באהבה מקרא קודש", אלא "יום תרועה מקרא קודש".

ובשבת, "זכרון תרועה באהבה מקרא קודש" (כן הוא מנהג חב"ד, דלא כבשו"ע).

16.

In all kadeishim from Rosh Hashanah until Yom Kippur, we say “Leila uleila”.

תקפב, טז

בכל הקדישים, מראש השנה עד יום הכיפורים, אומרים, "לעילא [ו]לעילא מכל ברכתא.

Sefer Haminhagim page 56

We do not duplicate “Leila” in the kadish of Aseres Yemei Teshuvah

ספר המנהגים ע 56

אין כופלין ״לעילא״ בקדיש דעשי״ת, לבד בנעילה שבופלין

Sefer Haminhagim page 56

“Ledavid mizmor etc., haaretz umeloah” is said before Kadish Tiskabel. The same is on Yom Kippur

ספר המנהגים ע 56

לדוד מזמור גו, הארץ ומלואה — קודם קדיש תתקבל. וכן בליל יוהכ״פ.

17.

On the first night of Rosh Hashanah, it is customary to wish one another “leshana tova tikateiv”.

After midday of the second day Rosh Hashanah, one should not say this.

תקפב, יז

ונוהגין שבליל ראשון כל אחד ואחד אומר לחבירו, "לשנה טובה תכתב".

ואין לומר דבר זה ביום שני של ראש השנה אחר חצות היום.

Sefer Haminhagim page 56

We say: “leshanah tovah” specifically in a singular “tikosaiv vesichaseim”

ספר המנהגים ע 56

אמירת לשנה טובה — בלשון יהיד דוקא ״תכתב ותהתם״.

Sefer Haminhagim page 56

Rosh Hashanah which falls on Shabbat we say: “Shalom Aleichem”, Eishes Chayil”, Mizmor Ledavid”, “Da hie seudasa” in an undertone.

ספר המנהגים ע 56

ר״ה שהל בשבת אומרים שלום עליכם, אשת היל, מזמור לדוד ה׳ רועי, דא היא סעודתא — בלהש

Chapter 583

Foods that are customarily eaten on Rosh Hashanah

תקפג דברים שנוהגים לאכול בראש השנה

1.

On Rosh Hashanah people should eat foods whose name means “to increase”, in their language.

It is customary to eat a sweet apple dipped in honey at the beginning of the meal (after “hamotzie”) on the first night.

We say: “yehi ratzon shetechadeish aleinu shana tova umesuka”. (see subsection 3)

You make the blessing “haeitz” on the apple but not “shehakol” on the honey.

תקפג, א

יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה, מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רבוי, יאכלו כל אנשי מדינה ומדינה כלשונם.

ונוהגים, לאכול תפוח מתוק מטובל בדבש, לאחרי המוציא בתחילת הסעודה בליל ראשון, ואומרים "יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה מתוקה".

ויברך על התפוח (בורא פרי העץ), ולא (שהכל נהי' בדברו) על הדבש. (עיין סעיף ג')

Sefer Haminhagim page 56

The apple we eat on the first night of Rosh Hashanah is in the beginning of the meal. The new fruit we eat on the second night is before washing our hands for the meal.

ספר המנהגים ע 56

אכילת התפות בליל ראשון — בתחילת הסעודה, והפרי חדש בליל שני — קודם נט״י לסעודה

Shulchan Menachem page 85 (the following is not a quote but rather the content according to my understanding)

The original custom of Chabad was to eat the apple dipped in honey on the first night of Rosh Hashanah before the meal. Then the Rebbe instructed, based on what he saw the Previous Rebbe actually doing, to eat it in the beginning of the meal.

שולחן מנחם עמוד פה (אינו הלשון כלל, רק התוכן לפי הבנתי)

אכילת התפוח בליל ראשון בתחילת הסעודה,אדמו"ר כותב ש"כן ראיתי (כמדומה) נוהג (כ"ק מו"ח אדמו"ר) בפועל".

(לפני ההוראה הנ"ל, נהגו אנ"ש, שאוכלים את התפוח בדבש בליל א דר"ה, לפני הסעודה.)

אכילת הפרי חדש בליל ב' קודם נטילת ידים לסעודה.

והחילוק פשוט: אכילת התפוח כיון שאין נפ"מ מתי לאוכלו, טוב יותר שתהי' אחר נטילת ידים, כדי לסמוך הקידוש לסעודה עד כמה שאפשר, מבלי להפסיק באכילת התפוח. אכילת הפרי חדש קודם נט"י – כדי לסומכה לברכת שהחינו דקאי עליו.

ועוד, דהטיבול בדבש, עושה את התפוח לטיבול במשקין, וצריך נטילת ידים.

2.

Some have the custom to eat fish. Our custom is to eat the head of a fish. (see subsection 5)

We do not cook it in vinegar.

תקפג, ב

ויש אוכלים דגים, ומנהגינו לאכול ראש של דג.

ואין מבשלים בחומץ.

3.

All kinds of food that one needs to make a beracha when eating them in the meal, e.g. apples or pomegranates, the “yehi Ratzon” should be said after one begins to eat, since it is prohibited to interrupt between the beracha and the eating.

תקפג, ג

כל המינים שצריך לברך כשאוכלם בתוך הסעודה, כגון תפוחים ותמרים, יאמר הבקשה אחר התחלת האכילה. מפני שאסור להפסיק בין הברכה לאכילה.

Sefer Haminhagim page 56

The “yehi ratzon” on the apple is recited after the beracha before the eating.

ספר המנהגים ע 56

אמירת יה״ר שעל התפוח — אחר הברכה וקודם האכילה״״.

Sefer Haminhagim page 56

As far as the blessing of the “borei pri haeitz” which we make on the night of Rosh Hashanah on the sweet apple dipped in honey, there is a disagreement if that exempts the “borei pri haeitz” of the dessert. Therefore it was the custom of the Rebbe Rayatz n.e.to have in mind not to fulfill with his blessing on the apple the dessert and he would make a second “haeitz” on the desert.

ספר המנהגים ע 56

בדבר ברכת בורא פרי העץ שמברכים בליל ר״ה על התפוח מתוק בדבש — ישגה פלוגתא אם פוטרת ברכת בפה״ע של קינוח סעודה — ולזה נהג כ״ק אדמו״ר (מהוריי״צ) נ״ע לכוון שלא לפטור בברכתו על התפוה גם את הקנוח סעודה, והי׳ מברך שנית.

Shulchan Menachem page 85 (Following is not a quote but rather the content according to my understanding)

There were changes in the custom of the previous Rebbe as far as having in mind the blessing of haeitz on the apple. The final custom is the one brought down from Sefer Haminhagim above.

שולחן מנחם עמוד פה (אינו הלשון כלל, רק התוכן לפי הבנתי)

מביא מרשימות היומן שכ"ק אדמו"ר מורי""צ "בברכת בפה"ע שעל התפוח מכוון להוציא גם הקאמפאט הלפתן", וש"נ לשינויי מנהגים בזה אצל אדמו"ר מוהריי"צ מצד הפלוגתא שבדבר. אמנם לכאורה המשנה אחרונה הוא המנהג שנתבאר בספר המנהגים, שמכוון שלא לפטור.

4.

It is customary to dip the piece of “hamotzie” into honey.

We eat pomegranates.

It is customary to eat fatty meat, to drink honey and all kinds of sweets.

תקפג, ד

נוהגים לטבל פרוסת המוציא בדבש.

ואוכלין רמונים, ונוהגין לאכול בשר שמן ולשתות דבש וכל מיני מתיקה.

Sefer Haminhagim page 56

We eat a pomegranate and the head of a ram, but we only say “yehii ratzon” on the apple.

ספר המנהגים ע 56

אוכלים רימון וראש איל, אבל אין אומרים יה״ר כי אם על התפוח.

5.

One should eat a head of a ram, if there is no ram’s head, then one should eat the head of a sheep. If there is no sheep’s head, then eat any head. That is to say: “Let us be a head and not a tail”.

תקפג, ה

יש לאכול ראש איל, ואם אין ראש איל, יאכל ראש כבש. ואם אין ראש כבש, יאכל ראש אחר, לומר, נהיה לראש ולא לזנב.

6.

Some are careful not to eat nuts.

תקפג, ו

יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים.

7.

It is customary to go to a river that has living fish and recite the verse “yashuv yerachameinu etc., vesashlich etc.”

It is best for the “tashlich” to be outside the city.

One should go on the first day of Rosh Hashanah after Minchah before sunset and say “mi keil kamocha etc.”

תקפג, ז

ונוהגים לילך אל הנהר שיש בו דגים חיים, ואומרים שם פסוק "ישוב ירחמנו וגו' ותשליך" וגו'.וטוב שיהיה מחוץ לעיר.

ויש לילך ביום ראשון של ראש השנה אחר מנחה, קודם שקיעת החמה, ולומר פסוק "מי אל כמוך" וגו'

8.

It is customary not to sleep during the daytime on Rosh Hashanah, in order for your good fortune not sleep.

One who is wasting time is like sleeping.

תקפג, ח

נוהגין שלא לישן ביום ראש השנה, כדי שלא יישן מזלו. והיושב ובטל, הרי זה כישן.

Chapter 584

Order of Torah reading on Rosh Hashanah.

תקפד סדר קריאת התורה בראש השנה

1.

We do not recite the Hallel on Rosh Hashanah.

תקפד, א

אין אומרים הלל בראש השנה ויום הכיפורים

2.

It is customary to recite the “avinu malkeinu” in its order.

On Rosh Hashanah, we skip “avinu malkeinu chatanu lefanacho”.

(Chabad custom is not to say verses that mention sin. (See subsection 3.)

At the time of tekios, when Satan is confused, it is proper to confess quietly in between the tekios at the time the community says “yehi ratzon milfonecha etc.”

תקפד, ב

ונוהגים לומר "אבינו מלכנו" על הסדר.

ומדלגין בראש השנה, "אבינו מלכנו חטאנו לפניך".

ומנהגינו לא לומר פסוקים שיש בהן הזכרת חטא. (עיין סעיף ג').

בשעת התקיעות, שהשטן הוא מעורבב. נכון להתוודות בלחש בין התקיעות, בשעה שהציבור אומרים "יהי רצון מלפניך" וכו.

3.

Chabad custom is to skip on Rosh Hashanahי “avinu malkeinu selach”, “mechei”, “mechok”, “kasveinu besefer selicha umechila”.

תקפד, ג

מנהגינו לדלג בר"ה "אבינו מלכנו סלח", "מחה", "מחוק", "כתבנו בספר סליחה ומחילה".

4.

One says “roah gezar” in one breath.

תקפד, ד

צריך לומר, "רוע גזר", בנשימה אחת.

5.

On Shabbat (and even at Minchah on the eve of Shabbat) we do not say: “avinu malkeinu”.

תקפד, ה

אין אומרים, "אבינו מלכנו" בשבת. ואפילו בערב שבת במנחה, אין אומרים אותו.

6.

On Rosh Hashanah, we prolong with piyutim and prayers minimally until half day.

תקפד, ו

בראש השנה מאריכין בפיוטים ובתפלות, עד חצות היום לכל הפחות.

Sefer Haminhagim page 56

We say the 13 attributes of mercy when taking out the Torah even when Rosh Hashanah falls on Shabbat. The same is true for Yom Kippur.

ספר המנהגים עמוד 56

אמירת י״ג מדות חרחמים בהוצאת הס״ת גם כשחל ר״ה בשבת. וכן ביוהכ״פ.

7.

We take out two sifrei Torah. In the first we read 5 aliyot starting with “vehashem pokad et Sara”, (genesis 21, 20) until the “akeida”. (Genesis 22:1). If it is Shabbat, we read 7 aliyot.

Maftir reads in the second Torah in the section of Pinchas “uvachodesh hasheviei” (Numbers 29: 1-6)

The Haftorah is from the beginning of the book of Shmuel until “veyareim keren meshicho”. (Shmuel 1 1 -2, 10)

תקפד, ז

מוציאין שני ספרי תורה. בראשון קורין חמשה, מן "וה' פקד את שרה", (בראשית כא, כ) עד פרשת העקידה. (בראשית כב, א). ואם הוא שבת, קורין בו שבעה.

ומפטיר קורא בספר תורה שני, בפרשת פנחס, "ובחודש השביעי". (במדבר כט, א-ו).

ומפטיר בתחלת ספר שמואל, עד "וירם קרן משיחו".(שמואל א' א-ב, י)

8.

There are places in which the custom is to call up the “tokeah” as one of the five going up to the Torah. In some places, the custom is also to call up the one who leads musaf.

The same is also on Yom Kippur.

תקפד, ח

ויש מקומות שנוהגים לקרות התוקע, ממנין חמשה העולים לספר תורה. ויש מקומות נוהגים לקרות גם המתפלל מוסף.

וכן ביום הכיפורים.

9.

The law, when there is a baby to circumcise on Yom Kippur.

תקפד, ט

דין אם יש תינוק למול בראש השנה.

Chapter 585

Order of the Tekios meyushav

תקפה סדר התקיעות מיושב

Sefer Haminhagim

The Rebbe Rayatz would instruct the tokeah to study on the mornings of Rosh Hashanah the Mymer: “lehavin inyan tekias shofar” (that is printed in the siddur)

ספר המנהגים עמוד 56

כ״ק מו"ח אדמו״ר הי׳ מצוה להתוקע ללמוד בימי ראש השנח בבוקר המאמר, "להבין ענין תקיעת שופר" (אשר בסידור(

1.

The tokeah needs to be standing when blowing. He should not lean on anything (so that if you moved the item he was leaning on he would fall).

If one transgressed and blew even while fully sitting, yatza.

תקפה, א

צריך לתקוע מעומד. ולפיכך, לא יסמוך על שום דבר בענין שאם ינטל אותו דבר שסמך עליו היה נופל. אם עבר ותקע, אפילו מיושב, יצא.

2.

The ones listening to the tekios, do not need to stand during tekios.

תקפה, ב

השומעין התקיעות, אינן צריכים לעמוד.

3.

It is customary to blow from the Bimah, from the place you read the Torah.

It is fitting to give the privilege of blowing to a righteous and proper person.

תקפה, ג

נוהגים לתקוע על הבימה, במקום שקורין. וראוי ליתן לתקוע לצדיק והגון.

Sefer Haminhagim page 56

The one leading the verses before the tekios also chants the 3 verses that follow the tekios. Then the community continues with “ashrei”.

ספר המנהגים עמוד 56

האומר הפסוקים קודם התקיעות, מנגן ג״כ לאחריהם שלשת הפסוקים אשרי העם, בשמך יגילון, כי תפארת, ואה״כ אומרים כל הקהל יחדיו אשרי יושבי ביתך

4.

Before blowing, one makes the beracha while standing, “asher hanu bemitzvosov vetzivanu lishmoa kol shofar”.

If one transgressed or mistakenly said: “litkoa bashofar” or “al tekiat shofar” – yatza.

תקפה, ד

קודם שיתקע, יברך מעומד "אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמוע קול שופר".

ולא יאמר "בקול שופר".

אם עבר או טעה ובירך "לתקוע בשופר", או "על תקיעת שופר", יצא.

5.

After this beracha, recite “shehechiyanu”.

When blowing for others, (e.g. the tokeah already heard tekios) the one listening should make the blessings. If the listeners cannot make the berachot, then the blower makes the berochos for them.

תקפה, ה

ואחר ברכה זו, יברך, "שהחיינו".

אחד התוקע לעצמו, ואחד מי שיצא ידי חובתו ותוקע להוציא אחרים ידי חובתן, מברך שתי ברכות אלו.

במה דברים אמורים, כשאין השומע יודע לברך. אבל אם הוא יודע לברך, יברך בעצמו. ולא ישמע ממי שכבר יצא ידי חובתו.

6.

After saying these two blessing, one blows “tashrat” 3 times, “tashat” 3 times and “tarat” 3 times.

One who is not sure if he heard the sounding of the Shofar on the first day of Rosh Hashanah needs to hear the Shofar again. However, the blessings for the Shofar are not said when one is not sure.

On the second day of Rosh Hashanah, if one is not sure, one does not need to blow again.

When possible, it is best to blow on the right side of one’s mouth.

תקפה, ו

ואחר שבירך שתי ברכות אלו, יתקע תשר"ת ג' פעמים. ותש"ת ג' פעמים. ותר"ת ג' פעמים.

מי שנסתפק לו אם שמע קול שופר.

ביום ראשון של ראש השנה, שהוא מן התורה, צריך לתקוע. אבל לא יברך, שספק ברכות להקל.

ואם הוא ביום שני, שאינו אלא מדברי סופרים, אין צריך לתקוע, דספק דברי סופרים להקל.

טוב לתקוע בצד ימין של פיו, אם אפשר לו בכך.

7.

It is best that the mouth of the Shofar should be towards up and not to the sides.

תקפה, ז

וטוב שיעמיד פה השופר למעלה. ולא יטנו לצדדים.

8.

If one begins to blow but cannot finish all the 30 sounds, someone else should take his place.

If the second one cannot complete this, then another should take his place, and so on. They all need not make a beracha, since they were already exempt with the blessing made by the first one.

This is even in a situation where the first one could not even blow the first sound, yet his blessing was not in vein, since he intended with his blessing to fulfill the obligations of all the listeners. They do not need to make any further berachot.

If however a person who has not heard the blessing is coming to blow, then he must make the blessing, since he had not fulfilled his obligation with the first one’s blessing.

תקפה, ח

אם התחיל לתקוע ולא יכול להשלים כל השלשים תקיעות, יתקע אחר תחתיו.

ואם גם השני אינו יכול להשלים, ישלים אחר תחתיו. וכן לעולם. וכולם אינם צריכים לברך. לפי שכבר נפטרו כולם בברכת הראשון.

ואפילו אם הראשון לא היה יכול לתקוע אפילו תקיעה אחת, אעפ"כ, לא היתה ברכתו לבטלה, כיון שכוונתו היתה בברכתו להוציא כל השומעין. וא"כ התוקעין אחרונים, וכל הקהל ששמעו ברכתו, אינם צריכים עוד לברך.

אבל אם בא לתקוע תחתיו מי שלא שמע ברכתו, צריך לברך קודם שיתקע, שהרי הוא לא יצא בברכת הראשון.

9.

The above applies only in a situation where the one blowing has not yet fulfilled his obligation, as he had not yet heard all the sounds.

If however he did fulfill his obligation, for he heard all the sounds in another shul, he does not need to make the beracha before blowing.

תקפה, ט

במה דברים אמורים, כשתוקע זה לא יצא עדיין ידי חובתו, שלא שמע עדיין כל התקיעות. אבל אם כבר יצא ידי חובתו, ששמע כבר כל התקיעות בבית הכנסת אחרת, אינו צריך לברך קודם שיתקע.

10.

It is customary that the one leading shacharis reads the order of the tekios before the tokeah, word for word, so that the tokeah should not make mistakes in his blowing.

תקפה, י

נוהגין שהמתפלל שחרית, מקרא סדר התקיעות לפני התוקע, מלה במלה, כדי שלא יטעה בתקיעותיו.

Sefer Haminhagim page 56

The one who Is “makrie” the tekios, points with his finger in the siddur but does not verbalize it in speech.

ספר המנהגים עמוד 56

מקריא התקיעות — מורה באצבעו בסידור, אבל איגו מקריא בדיבור.

11.

It is prohibited to take pay for blowing the Shofar on Rosh Hashanah, even when hired before Yom Tov. One, who does accept payment, will never see blessing in that pay.

תקפה, יא

(אסור ליטול שכר לתקוע שופר בראש השנה. אפילו שכרוהו מערב יו"ט. ואם נטל, אינו רואה סימן ברכה מאותו שכר לעולם)

Chapter 586

Laws regarding the Shofar of Rosh Hashanah.

תקפו דיני שופר של ראש השנה

1.

It is a Mitzvah for the Shofar to have a bend in it.

All Shofros that are bent are kosher except those of a cow or ox because they are called horns not Shofros.

Most horns of the wild animals are one-bone horns and are not called Shofar. They are not fit even bediaved.

תקפו, א

שופר של ראש השנה מצותו שיהיה כפוף.

וכל השופרות הכפופין כשירים. חוץ משל פרה ושל שור. מפני שאינו נקרא שופר אלא קרן. והוא הדין קרני רוב החיות שהם עצם אחד, ואין שמם שופר. ופסולין אפילו בדיעבד.

2.

It is best to use the Shofar of a ram.

If one does not have a bent Shofar or bediaved, one fulfills the obligation with a straight Shofar.

תקפו, ב

מצוה מן המובחר לתקוע בשופר של איל.

אם אין לו כפוף, או בדיעבד, יצא אפילו בפשוט.

3.

A shofar from a non-kosher animal is not fit, even bediaved.

תקפו, ג

שופר מבהמה טמאה, יש לפוסלו אפילו בדיעבד.

4.

One who steals a Shofar and blows it – yatza.

However, no blessings should be said.

תקפו, ד

הגוזל שופר ותקע בו, יצא.

ומכל מקום, כיון שעל ידי גזל באה המצוה אליו, לא יברך עליה.

5.

It is permissible to take someone’s Shofar without asking and to fulfill with it the mitzvah of sounding the Shofar. He can also make the blessing on this Shofar.

תקפו, ה

מותר ליטול שופר של חבירו שלא מדעתו לתקוע בו תקיעה של מצוה, ומברך עליו.

6.

One who uses a Shofar that a Jew used for idle worship, such as bowing to it, lo yatza.

תקפו, ו

התוקע בשופר של עבודה זרה של ישראל. כגון שהשתחווה להשופר, לא יצא.

7.

A Shofar with a hole in it, even if there is not a tefach (the smallest shiur for a Shofar) from the hole to the place where you put your mouth, it is Kosher.

If you stuff the hole with something not from the type of the Shofar it is, it is pasul. (so I understood from subsection 8)

תקפו, ז

שופר שיש בו נקב, אפילו לא נשתייר מסיום הסדק, עד מקום הנחת הפה כדי שיעור שופר, כשר.

אבל אם סותם את החלל בדבר שאינו ממין השופר – פסול.

(זה הבנתי מסעיף ח)

8.

Even if a minority of the Shofar’s length is split and the majority of the Shofar is intact, it is pasul. (If you glued or heated up the shofar to connect the split, it is kosher.)

If there is no other Shofar, then it is kosher with the minority split.

תקפו, ח

נסדק מיעוט אורך השופר ונשאר רוב ארכו שלם, ולא דבקו בדבק, ולא חיברם באור – פסול. ואם הדקו הרבה בחוט או במשיחה, כשר.

בשעת הדחק, שאין שופר אחר מצוי – כשר.

9.

If the Shofar is split on its width, that is the circumference of the Shofar.

If the split is on the minority of the circumference and the majority of the circumference is intact, it is kosher. (It is kosher even if there is a voice change from the original sound before it was split).

If the split covers the majority of the circumference, then if from the split to the place where one puts their mouth on the Shofar there is less than a tefach then it is pasul. If there is a tefach then it is kosher.

תקפו, ט

נסדק השופר לרחבו, דהיינו סביב הקיפו. אם הסדק הוא מיעוט היקף השופר, ונשתייר רוב הקיפו באותו מקום שלם, כשר. (אפילו אם נשתנה קולו, מכמות שהיה קודם שנסדק).

אבל אם לא נשתייר רוב הקיפו שלם.

אם אין מהסדק עד מקום הנחת הפה כדי שיעור שופר, פסול.

אבל אם יש מהסדק עד מקום הנחת הפה כדי שיעור שופר, כשר

10.

If one pastes broken pieces of Shofar and makes one Shofar out of the pieces, it is pasul.

תקפו, י

דיבק שברי שופר זה עם זה ועשה מהם שופר אחד שלם, פסול.

11.

If you add to the length of the Shofar, so now the sound goes through the addition, it is pasul.

(It is pasul regardless if the addition is from the type of the Shofar or not, and it is pasul whether the addition is on the wide side or the narrow side of the Shofar).

תקפו, יא

אם הוסיף כל שהוא על אורך השופר שלם, בענין שהקול יוצא דרך התוספת ההיא. בין שהתוספת ממין השופר, בין שאינו ממין השופר. בין שהוסיף בצד הקצר, בין שהוסיף בצד הרחב, פסול

12.

If you turn over the Shofar, lo yatza.

Whether you turned it inside out, (as with a shirt) or if you widened the narrow side and narrowed the wide side of the Shofar, (by putting the Shofar in boiling water), it is pasul.

תקפו, יב

הפכו ותקע בו, לא יצא.

בין שהפכו כדרך שהופכין חלוק, שהחזיר פנימיות השופר להיות חיצוניותו, וחיצוניותו להיות פנימיותו.

בין שהניחו כמות שהיה, אלא שהרחיב את צד הקצר שלו וקיצר את הרחב ברותחין. ותקע, בין בצד הקצר, בין בצד הרחב שהיה קצר מתחלה, לא יצא.

13

If the Shofar was long and then it was shortened, if there remains the shiur of a Shofar, it is kosher.

What is the shiur for a Shofar?

It is a tefach, so that when you hold the Shofar in your hand, (4 average fingers), the Shofar can be seen from both sides.

תקפו, יג

היה ארוך, וקצרו.

אם נשאר בו שיעור שופר, כשר.

וכמה שיעור שופר?

טפח.

כדי שיאחזנו התוקע בידו, דהיינו בד' אצבעותיו בינונים, ויראה השופר מכאן ומכאן.

14.

If you scrape the Shofar from the inside or the outside and all that remains is a skeleton, it is kosher.

תקפו, יד

גרדו, בין מבפנים בין מבחוץ, עד שעשאו דק מאד כמו גלד, כשר.

15.

If you remove the zachrus (male, inside filler of horn) from the horn and you make a Shofar out of it by puncturing a hole, it is pasul.

If you do not remove the zachrus from the horn and you puncture a hole, it is kosher.

One is even permitted to make a Shofar like that to begin with, even if the zachrus interrupts between the sound and the natural hollow.

תקפו, טו

אם הוציא הזכרות מן הקרן ועשה ממנו שופר, כגון שניקב בו, פסול

אבל אם לא הוציא הזכרות מן הקרן, אלא נקב בו נקב, כשר.

ואפילו לכתחלה מותר לעשות כן. ואפילו הזכרות מפסיק בין הקול להדבר החלול בטבעו, שנקרא שופר, אין בכך כלום. דמין במינו אינו חוצץ, והרי הוא כמו שלא היה שם זכרות כלל.

16.

There should be nothing in between the mouth of the tokeah and the Shofar. Therefore, if the Shofar was covered with gold, (to beautify the Shofar) on the spot where the mouth goes, it is pasul.

If the covering is at a distance from the tokeah’s mouth, it is kosher.

However if there is a change (even minimal) to the sound of the Shofar due to the covering, it is pasul.

תקפו, טז

צריך שלא יהא שום הפסק בין פי התוקע להשופר. לפיכך אם ציפהו זהב במקום הנחת הפה כדי לנאותו, אפילו אם הצפוי הוא באורך השופר, אם הוא מיד סמוך לראשו בצד הקצר, פסול. אבל אם הציפוי הוא רחוק מפי התוקע, כשר.

אבל אם יודע שנשתנה הקול מחמת הציפוי, ואע"פ שהשינוי הוא מעט, פסול.

17.

If the covering adds to the length of the Shofar, by placing some gold on the thickness of the Shofar, (even if the addition is to the wide side of the Shofar) it is pasul. (Even if the sound does not change at all).

תקפו, יז

אבל אם הוא הוספה על ארכו, אפילו בצד הרחב שלו, אם נתן שם זהב משהו על עובי השופר, בענין שנתארך השופר משהו, פסול, אע"פ שלא נשתנה קולו כלל.

18.

It is not proper to draw shapes on the Shofar to beautify it.

However, you it is permisable to engrave shapes into the Shofar itself to beautify it.

תקפו, יח

המציירים בשופר צורות כדי לנאותו, לא יפה הן עושין.

אבל מותר לחקוק בשופר עצמו צורות כדי לנאותו.

19.

If you place the Shofar a bit of a distance from your mouth and you blow into it and make a sound, you have not fulfilled your obligation.

תקפו, יט

הרחיק את השופר מעט מפיו ונפח בו, ותקע. לא יצא ידי חובתו.

20.

If you place a Shofar into another Shofar and you only hear the sound of the inner Shofar, you fulfilled your obligation, as long as the sound did not change due to being inside the outer Shofar.

If the sound changes, or if you hear the sound of both of them together, lo yatza.

תקפו, כ

נתן שופר בתוך שופר.

אם שמע קול פנימי לבד. כגון שבצד הקצר הוא בולט יותר מן החיצון, ונתן הפנימי בפיו, ותקע, ובצד הרחב אין החיצון בולט יותר מן הפנימי אלא הפנימי בולט יותר או ששניהם שווין. דנמצא, שאין בתקיעה זו, שום תערובות קול מן החיצון, אלא מן הפנימי לבד, לפיכך יצא ידי חובתו, שאין כאן אלא קול שופר אחד.

והוא שלא נשתנה קולו מחמת שהוא נתון בתוך החיצון. אבל אם נשתנה קולו. או שהחיצון בצד הרחב שלו בולט יותר מן הפנימי. או שבצד הקצר שלו, הם שוים. דאז אי אפשר שלא שמע אלא קול שניהם, לא יצא. דקול שופר אחד אמרה תורה, ולא קול שני שופרות.

21.

Anything, which disqualifies the Shofar on the first day of Rosh Hashanah, is also pasul on the second day of Rosh Hashanah.

תקפו כא

כל דבר הפוסל ביום ראשון בשופר, פוסל גם ביום שני, אע"פ שאינו אלא מדבריהם.

22.

One may not desecrate Yom Tov (even if the prohibition is Rabbinic) in order to fulfill the Mitzvah of Shofar on Rosh Hashanah.

תקפו כב

שופר של ראש השנה, אין מחללין עליו יו"ט.

ואפילו בדבר שאיסורו אינו אלא מדרבנן, אין מחללין עליו.

23.

Examples:

If the Shofar was on a top of a tree, or on the other side of the river and one has no other Shofar, one may not go up the tree, and one may not swim in the river to bring the Shofar.

If a heap of stones fell on the Shofar, it is prohibited to move the stones in order to get to the Shofar. It goes without saying that we cannot bring a Shofar from outside the techum.

תקפו כג

כיצד?

היה השופר בראש האילן, או מעבר הנהר, ואין לו שופר אחר אלא הוא, אינו עולה באילן, ואינו שט על פני המים, כדי להביאו. ואם נפל עליו גל של אבנים, אסור לטלטל האבנים, כדי ליטלו. ואין לילך חוץ לתחום כדי לשמוע קול שופר. ואין צריך לומר, שאין מביאין אותו מחוץ לתחום.

24.

The above prohibition applies when doing it through a Jew, but through a non-Jew one is permitted to do anything whose prohibition is only Rabbinic, such as climbing a tree, or bringing it from outside of the techum.

However, one cannot tell a non-Jew to do a complete melacha (a Torah prohibition) for him.

If the non-Jew does a complete melacha on his own, for instance, he made a Shofar on Yom Tov; it is permissible to blow with it, even if it was done for the Jew.

תקפו כד

במה דברים אמורים ע"י ישראל, אבל ע"י נכרי, מותר לעשות כל דבר שאיסורו אינו אלא מדברי סופרים. כגון לעלות באילן, ולהביאו מחוץ לתחום, וכל כיוצא בזה.

אבל אסור לומר לנכרי לעשות מלאכה גמורה בשבילו. ומכל מקום, אם הנכרי עשה מעצמו מלאכה גמורה, כגון שעשה שופר ביו"ט, מותר לתקוע בו, ואע"פ שעשה בשביל ישראל.

25.

You can only use the Shofar, if the non-Jew used his own horn. If he makes a Shofar on Yom Tov from a horn belonging to a Jew, its use is prohibited.

If however there is no other Shofar, then you may use this Shofar.

תקפו כה

במה דברים אמורים, כשעשה הנכרי השופר מקרן שלו. אבל אם עשה נכרי שופר ביו"ט מקרן של ישראל, אסור הישראל לטלטלו כדי לתקוע בו. ומכל מקום, אם אין שם שופר אחר אלא הוא, מותר לתקוע בו.

26.

If a non-Jew brings a Shofar for a Jew on Yom Tov from outside the techum. (Even if he brought it from outside of 12 mil), even the Jew, for whom it was brought, may use it. You must be careful, not to move it outside of 4 amos.

תקפו כו

אם נכרי הביא שופר ביום טוב מחוץ לתחום בשביל ישראל, אפילו הביאו מחוץ לי"ב מיל, מותר לתקוע בו אף הישראל שהובא בשבילו. ומכל מקום, צריך ליזהר, שלא יטלטלנו חוץ לד' אמות.

27.

One is allowed to place a Shofar on Yom Tov in water or wine in order to polish the Shofar.

One is not allowed to place a Shofar in mey-raglayim even during the weekday.

תקפו כז

יכול ליתן בתוכו מים או יין כדי לצחצחו.ואין זה כמתקן כלי ביו"ט. אבל מי רגלים, אף בחול אסור, מפני הכבוד.

Chapter 587

Laws when blowing inside a pit

תקפז דין התוקע לתוך הבור

1.

One must listen to the sound of the Shofar without a mix of another voice. If you hear, the sound mixed with another voice, lo yatza.

Therefore if one blows in a place where the sound mixes with an echo before it goes out, then only if the listeners who are standing outside are sure that what they heard was the sound of the Shofar – yatzeu. If they are not sure, lo yatzeu. It is best not to rely on your expertise and to listen to the tekios a second time from someone who is not blowing in a pit. However, no beracha should be said for the second tekios, unless they know for sure that what they heared was an echo.

תקפז, א

שמיעת קול שופר צריכה להיות בלא ערבוב קול אחר כלל. אבל אם שמע הקול בערבוביא, לא יצא.

לפיכך, התוקע במקום שהקול מתבלבל בהבל בור וכו' קודם שהקול יוצא לחוץ, אם העומדים בחוץ ברור להם, ששמעו קול שופר, יצאו. ואם לאו, לא יצאו. וטוב להחמיר, שאף שברור לו שקול שופר שמע, לא יסמוך על בקיאותו, ויחזור וישמע שנית התקיעות, שלא מן התוקע בבור.

אבל לא יברך שנית, אלא אם כן ברור לו, ששמע קול הברה.

2.

The tokeah himself and those standing with him in the pit - yatzeu.

תקפז, ב

אבל התוקע עצמו, וכן אותם העומדים עמו בבור, יצאו. ואין צריך לשמוע שנית.

3.

If one started to blow in the pit, left the pit and completed the tekiah - yatza. However if when leaving the pit one’s ears left the pit while the Shofar was still in the pit, lo yatza.

Those who were with him in the pit when he began to blow and they remained there when the blower left they fulfilled their obligation with the tekios.

תקפז, ג

אם התחיל לתקוע בבור, ועלה חוץ לבור, וגמר את התקיעה שהתחיל בבור, יצא ידי חובתו.

ואם כשעלה מהבור, הוציא אזניו חוץ לבור קודם שהוציא השופר לחוץ, לא יצא.

ואותם שהיו עומדים עמו בבור בשעה שהתחיל לתקוע שם, אף על פי שלא יצאו עמו מהבור, אף על פי כן הם יוצאים בתקיעות.

4.

If one hears a partial tekiah from the Shofar and part of an echo, or if one hears only a partial obligatory sound, e.g., a Tekiah begun before daylight and was completed after daylight, or one who asks someone who was just blowing, (not intending to fulfill the other’s obligation) to have him in mind to fulfill their obligation, all of these these cases - lo yatzu, (even though the part which was heard meets the shiur of a tekiah)

תקפז, ד

השומע מקצת תקיעת קול שופר, ומקצת קול הברה, או השומע מקצת תקיעה שלא בחיוב, דהיינו קודם אור היום, ומקצתה אחר אור היום, או האומר למי שמתעסק בתקיעות (בלא כוונה להוציא שום אדם בתקיעתו), ובאמצע התקיעה אמר לו, "כוון להוציאני", ותקע ומשך בה שיעור תקיעה, לא יצא ידי חובתו.

5.

People who are somewhat of a distance from outside the Shul and heard the sounds from the tokeah, if they are not certain that what they heard was the sound of the Shofar, they must hear the Shofar again, because it is possible that what they heard was the sound of an echo. If however it appears certain to them that what they heard was the sound of the Shofar, they need not be stringent upon themselves to hear the sounds again.

תקפז, ה

התוקע בבית הכנסת, ויש עומדים בחוץ רחוק קצת מבית הכנסת. אם אין ברור להם ששמעו קול שופר, צריכים לשמוע התקיעות שנית. לפי שאפשר ששמעו קול הברה. אבל אם נראה להם ברור, שקול שופר שמעו, אינם צריכים להחמיר על עצמן ולשמוע שנית.

Chapter 588

Time for sounding the Shofar

תקפח זמן תקיעת שופר

1.

The time for sounding the Shofar is during the daytime, starting with dawn until the stars come out. The Chachomim required us to wait until the sun begins to shine, neitz hachamah, before blowing. If one transgressed and blew after dawn, not waiting for neitz hachamah - yatza and does not need to blown again.

תקפח, א

זמן תקיעת שופר, הוא ביום, מעלות השחר עד צאת הכוכבים.

אבל חכמים הצריכו להמתין עד שתניץ החמה.

ומכל מקום, אם עבר ותקע משעלה עמוד השחר, קודם הנץ החמה, יצא. ואין צריך לתקוע שנית.

2.

If one hears a “tekiah” partially before dawn and partially after dawn, lo yatza.

תקפח, ב

אם שמע מקצת תקיעה קודם עמוד השחר, ומקצתה אחר עמוד השחר, לא יצא.

3.

If one hears the 9 sounds, (the Torah obligation is only 9 sounds), over 9 hours: the tekiah sound at the hour no. 1, the teruah sound at hour no. 2, and the tekiah sound at hour no. 3 - yatza.

If 9 people make the 9 sounds at the same time, lo yatza.

תקפח, ג

שמע תשע תקיעות (החיוב מן התורה הוא תשע תקיעות) בתשע שעות ביום, (תקיעה בשעה אחת, תרועה בשעה שני' וכו'). יצא.

שמע תשע תקיעות מתשע בני אדם שתקעו כאחד, לא יצא.

4.

When Rosh Hashanah falls on Shabbat, we do not sound the Shofar.

תקפח, ד

יו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת, אין תוקעין בשופר.

5.

The laws of moving the Shofar on a Rosh Hashanah Shabbat are the same as moving it on any other Shabbat. One may move it only for letzorach mekomo or letzorach gufo, e.g, one may use the Shofar to lean a plate on it.

However, when Rosh Hashanah falls on a weekday, although one may move the Shofar even not letzorach gufo umekomo, you may not use the Shofar to lean a plate on it, for it is huktzah lemitzvoso.

תקפח, ה

ודין טלטול השופר בשבת זו, כדין טלטולו בכל שבתות השנה, שאין מטלטלין אותו, כי אם לצורך מקומו או לצורך גופו. דהיינו לסמוך בו את הקערה, וכיוצא בזה.

אבל אם חל בחול, אע"פ שמותר לטלטלו אפילו שלא לצורך גופו ומקומו, כיון שתוקעין בו ביום, ודינו ככלי שמלאכתו להיתר, מכל מקום, אסור להשתמש בו, וליהנות ממנו בו ביום, כגון לסמוך בו את הקערה, וכיוצא בזה. שהרי הוקצה למצותו.

6.

A minor who blows on this Shabbat, the Beit Din is required to stop him, even if he has not yet reached the age of education.

A person who is exempt from the mitzvah of Shofar cannot blow for others to fulfill their obligation.

The following are exempt:

Women, servants, “cheresh”, and shotah.

A minor, even after reaching the age of education, (and is obligated medrabanan), cannot fulfill the obligation for the adult whose obligation is from the Torah.

תקפח, ו

קטן התוקע בשבת זו, בית דין מצווין להפרישו, אע"פ שלא הגיע לחינוך.

אם התוקע הוא פטור ממצוה זו, אינו מוציא אחרים ידי חובתן בתקיעתו.

ואלו הן הפטורים: נשים, ועבדים, וחרש ושוטה, וקטן אע"פ שהגיע לחינוך, אינו מוציא את הגדולים ידי חובתן, שחייבים מן התורה.

7.

A “cheresh” who can hear but not speak, is considered fully healthy and is obligated in tekias Shofar. He may therefore fulfill others’ obligations. One of the listeners should make the beracha and the cheresh blows.

A “cheresh” who can speak but not hear cannot be motzie others. Since he cannot hear, he is not obligated, for the mitzvah is not the sounding, but the listening.

תקפח, ז

חרש השומע ואינו מדבר, הרי הוא כפיקח, וחייב בתקיעת שופר. ולפיכך, הוא מוציא אחרים ידי חובתן. ואחד מהשומעין מברך, והוא תוקע.אבל המדבר ואינו שומע, אינו מוציא. דכיון דאינו שומע, לאו בר חיובא הוא. דאין המצוה בתקיעה, אלא בשמיעה:

8.

A blind person is obligated in tekias Shofar. We go by the Halacha, that a blind person is obligated in all Torah commands.

תקפח, ח

סומא, חייב בתקיעת שופר. ואם היה מוחזק לתקוע בכל שנה, וסלקוהו, מפני שחששו לדברי האומר, ד"סומא פטור מכל המצות האמורות בתורה". אם אין בקי בתקיעה כמוהו, יחזירוהו למינויו.

אבל לכתחלה אין לסלקו, אע"פ שנמצא בקי כמוהו. לפי שהעיקר אצלינו, דסומא חייב בכל המצות האמורות בתורה.

9.

A “tumtum” and an “andereigunis”, because they may be males, are obligated misafek. However, they cannot fulfill the obligations of other males, who are definitely obligated.

An “andereigunis” can fulfill the obligation of another “andereigunis” but cannot fulfill the obligation of a “tumtum”. Even a “tumtum” cannot fulfill the obligation of another “tumtum”.

תקפח, ט

טומטום ואנדרוגינוס, אין חייבין אלא מספק, שמא הן זכרים. לפיכך אינן מוציאין את אחרים שחייבים בודאי. אבל מוציא הוא האנדרוגינוס את האנדרוגינוס כמותו, שאינו חייב אלא מספק. אבל אינו מוציא את הטומטום. ואפילו טומטום כמותו אינו מוציא.

Chapter 589

Who are the ones fit to sound the Shofar?

תקפט מי הם הראויים לתקיעת שופר

1.

One who is half slave and half free cannot blow for himself and needs another free person to blow for him.

תקפט, א

מי שחציו עבד וחציו בן חורין, צריך שיתקע לו בן חורין להוציאו. אבל אינו יוצא בתקיעתו של עצמו.

2.

Although women are exempt, they are allowed to blow for themselves. Also a man who has already fulfilled his obligation is allowed to blow for them. You are also permitted to take the Shofar into the public domain in order to blow for women.

The women’s custom is to make the blessing for all time- bound mitzvos, which they are essentially exempt. Therefore they should make the blessing themselves. A man may not make a blessing for them if he had already fulfilled the mitzvah of tekias Shofar. That would be a beracha levatalah.

תקפט, ב

אע"פ שהנשים פטורות, מכל מקום, אם רצו לתקוע בעצמן, הרשות בידן. וכן אדם אחר, שיצא כבר ידי חובתו, מותר לתקוע להן. ומותר להוציא השופר לרשות הרבים כדי לתקוע להן.

נהגו הנשים לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא. על כן, גם כאן יברכו הנשים לעצמן. אבל אנשים לא יברכו להן אם כבר יצאו ידי חובתם ואינן תוקעים רק בשביל הנשים. לפי שהיא ברכה לבטלה.

3.

One who pledged not to benefit from his friend may still fulfill his obligation by hearing the Shofar from that friend. However, he may not tell him specifically to blow for him.

תקפט, ג

מי שהוא מודר הנאה מחבירו. שאמר, "קונם שאני נהנה מפלוני". מותר חבירו לתקוע לו תקיעה של מצוה. והוא, שיתקע לו חבירו מעצמו. אבל הוא לא יאמר לחבירו שיתקע לו.

4.

If one specifically prohibited his friend’s tekios, he may not listen even to a tekiah of mitzvah.

תקפט, ד

במה דברים אמורים, כשאסר הנאת חבירו עליו. אבל אם אסר תקיעת חבירו עליו, שאמר "קונם תקיעתו של פלוני עליו". אסור לו לשמוע, אפילו תקיעה של מצוה מחבירו.

5.

One who is learning how to blow the Shofar does not fulfill the Mitzvah. The same is true for one who listens to someone learning how to blow, lo yatza.

תקפט, ה

המתעסק בתקיעת שופר כדי להתלמד, לא יצא ידי חובתו. וכן השומע מן המתעסק, לא יצא. אע"פ שנתכוין השומע לשם מצוה, כיון שהתוקע לא נתכוין, א"כ תקיעה פסולה שמע.

6.

One who is blowing for music and not intending for the mitzvah, lo yatza.

תקפט, ו

וכן התוקע לשורר, ולא נתכוין לתקיעת מצוה, לא יצא.

וכן השומע ממנו, לא יצא.

7.

If the one blowing intends to fulfill the obligation of the listener but the listener does not intend to fulfill his obligation, or the listener intends to fulfill his obligation but the blower does not intend to fulfill the listener’s obligation, (he was blowing for himself), in both cases, the listener does not fulfill his obligation. In order for the listener to fulfill his obligation, the listener and the blower must intend for the listener to fulfill his obligation.

If one blows and has in mind that anyone who wishes can fulfill their obligation, if the listener intends to fulfill his obligation, although the blower is not specifically intending for this listener, the listener fulfilled his obligation.

Therefore, if a person walking in the street or sitting at home hears the Shofar from the shatz, and he intends to fulfill his obligtion – yatza, since the shatz has in mind to fulfill the community’s obligation with his blowing the shofar.

תקפט, ז

אם נתכוין התוקע להוציא את השומע ידי חובתו, ולא נתכוין השומע לצאת ידי חובתו, בשמיעה זו. או שנתכוין השומע לצאת ידי חובתו, ולא נתכוין התוקע להוציא את השומע, אלא תקע לעצמו, לא יצא השומע ידי חובתו, עד שיתכוונו שניהם, שומע ומשמיע.

מי שתקע, ונתכוין להוציא כל מי שישמע תקיעתו, ושמע השומע, ונתכוין לצאת ידי חובתו. אע"פ שאין התוקע מתכוין לפלוני זה, ששמע תקיעתו, ואינו יודעו כלל, אעפ"כ, יצא השומע ידי חובתו.

לפיכך, מי שהיה מהלך בדרך, או יושב בתוך ביתו, ושמע תקיעות מש"ץ, יצא. אם נתכוין לצאת בשמיעה זו. שהרי הש"ץ הוא מתכוין להוציא את הרבים ידי חובתן בתקיעתו.

8.

One who hears the Shofar blown for the mitzvah but later on he is not sure if he had it in mind to fulfill his obligation; he needs to hear the Shofar again, because of the doubt.

However, a person walking who stops to listen to the tekios and then is not sure if he had it in mind to fulfill his obligation, he does not need to hear it blown again.

תקפט, ח

מי ששמע תקיעת מצוה, ואח"כ נסתפק לו אם נתכוין לצאת בשמיעתו, צריך לתקוע לו שנית, מספק.

אבל מי שהיה מהלך, ועמד כדי לשמוע התקיעות מש"ץ, ואח"כ נסתפק לו, אם נתכוין לצאת בשמיעתו, אין צריך לתקוע לו שנית.

9.

One who comes to Shul to listen to tekios from the shatz to fulfill his obligation with the rest of the community, but at the time he heard the Shofar he did not have any specific intention in mind, he just listened - yatza.

תקפט, ט

מי שבא לבית הכנסת כדי לשמוע התקיעות מש"ץ, ולצאת ידי חובתו עם הציבור, אע"פ שבשעה ששמע לא היה לו שום כוונה, אלא שמע סתם, יצא. אבל מי שבא לבית הכנסת בסתם, שלא נתכוין בביאתו כדי לצאת ידי חובתו, בשמיעת התקיעות מהש"ץ, ואח"כ שמע בסתם בלא שום כוונה, לא יצא.

Chapter 590

The proper order for the sounding of the Shofar

תקצ סדר הראוי לתקיעת שופר

1.

How many sounds must one hear on Rosh Hashanah?

9. Tarat, tarat, tarat. (tara t= tekiah, teruah, tekiah)

תקצ, א

כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה? תשע: תר"ת, תר"ת, תר"ת.

2.

In order to cover all opinions, the Chachomim instituted to blow 3 times tashrat (=tekiah, shevarim, teruah, tekiah), then 3 times tashat (tekiah, shevarim, tekiah), and then 3 times tarat (tekiah, teruah tekiah)

תקצ, ב

ותיקנו חכמים, כדי לצאת ידי כל הספיקות, לתקוע. תשר"ת ג' פעמים. ואח"כ, תש"ת ג' פעמים. ואח"כ תר"ת ג' פעמים.

3.

One can save themselves the sounding of one tekiah by conditioning at the last tekiah of the order of tashrat, that if the order of tashrat is the main mitzvah, then the tekiah should be the last tekiah of tashrat. If tashat is the main mitzvah then the tekiah should be the first tekiah of the order of tashat.

One may make the same condition for the last tekiah of the order of tashat.

One tekiah only works if one specifically conditions so, otherwise one tekiah cannot be used for two orders.

תקצ, ג

אם התנה בתקיעה אחרונה של ג' סדרי תשר"ת, שאם סדר תשר"ת הן הן עיקר המצוה, תעלה לו תקיעה זו לתקיעה אחרונה של תשר"ת. ואם סדרי תש"ת הן עיקר המצוה, ובהן הוא יוצא ידי חובה, תעלה לו תקיעה זו לתקיעה ראשונה של תש"ת, אינו צריך לתקוע שנית לפני תש"ת הראשון. שהרי ממה נפשך הוא יוצא בתקיעה זו. וכן הדין אם התנה בתקיעה אחרונה של תש"ת, שתעלה לו לתקיעה ראשונה של תר"ת.

אבל אם לא התנה כן, אין תקיעה אחת עולה לשני סדרים תשר"ת ותש"ת. ולא לתש"ת ותר"ת.

4.

The minimum length of a tekiah should equal the minimal length of the teruah.

Therefore, in the order of tashrat the tekiah should equal 3 average shevarim plus 3 short sobs.

In the order of tashat, the tekiah should equal 3 average shevarim.

In the order of tarat, the tekiah should equal only 3 short sobs.

One may stretch the tekiah for as long as he wishes. Also the teruah blower can sound as many trumitin as he wishes.

However, the custom for snhevarim is, to blow only 3 shevarim.

תקצ, ד

צריך להאריך, בתקיעה של תשר"ת, כשיעור תרועה של סדר תשר"ת. דהיינו, ג' שברים בינונים, שהם כג' גניחות בינוניות, וכג' יללות קטנות, שהרי הכל ביחד, הוא תרועה של סדר תשר"ת.

ובסדר תש"ת, אינו צריך להאריך בתקיעותיו, אלא כדי שיעור ג' שברים בינונים, שזהו שיעור תרועה של סדר תש"ת.

ובתקיעות של סדר תר"ת, אינו צריך להאריך אלא כדי שיעור ג' יללות קטנות, שזהו שיעור תרועה של סדר תר"ת.

ואם רוצה להאריך הרבה בכל תקיעה, הרשות בידו, להאריך כמה שירצה. ולא אמרו שיעור לתקיעות, אלא שלא יפחות מהשיעור.

וכן בתרועה, יכול להאריך בטרומיטין כמה שירצה.

ונהגו שלא להוסיף על ג' שברים.

5.

In Shulchan Aruch, he brings down at length opinion number 1. Due to the complicated details, I only brought down the conclusion in subsection 7.

תקצ, ה

בשו"ע מביא כאן דעה ראשונה, ולא העתקתי אלא מסקנת ההלכה שלכתחלה לקמן סעיף ז.

5.

In Shulchan Aruch, he brings down at length opinion no. 2. Due to the complicated details, I only brought down the conclusion in subsection 7.

תקצ, ו

בשו"ע מביא כאן דעה שני', ולא העתקתי אלא מסקנת ההלכה שלכתחלה לקמן סעיף ז.

6.

The Halacha is as follows:

The tekios of tashrat should be minimally the length of 18 trumitin.

The tekios of tashat and tarat should be 9 trumitin minimally.

Each shever should be as long as 3 trumitin minimally but not as long as 9 trumitin.

Each teruah needs to have 9 trumitin minimally.

תקצ, ז

ולענין הלכה יאריך בתקיעות תשר"ת, כשיעור י"ח טרומיטין לכל הפחות. ובתקיעות תש"ת, תר"ת, כשיעור ט' טרומיטין לכל הפחות.

ובכל שבר, יאריך מעט, כדי ג' טרומיטין. ולא יאריך עד ט' טרומיטין. אפילו בסדר תשר"ת. ובכל תרועה צריך לעשות ט' טרומיטין.

8.

All the truos as well as the 3 shevarim need to be done in one breath. If you have not done those in one breath - lo yatza.

There are two opinions about whether the 3 shevarim and the teruah, in the order of tashrat, need to be done in one breath or not.

Even according to the opinion that it iss done in two breaths, there must not be an additional breath. Therefore, the tokeah should not wait for the makrie to read the word: “teruah”.

Even according to opinion that it is done in one breath, a small interruption between the shevarim and teruah needs to be made, so there are two voices.

תקצ, ח

התרועות, וכן הג' שברים, צריך לעשותן בנשימה אחת. ואם לא עשאן בנשימה אחת, לא יצא.

דעה א: השלשה שברים ותרועה דתשר"ת, התוקע צריך לעשות נשימה בינתיים. ומכל מקום, לא יפסיק יותר מכדי לעשות נשימה אחת בינתיים, ולא ימתין מלהריע עד שיקרא המקרא לפניו מלת "תרועה". אלא יריע מעצמו אחר השברים, תיכף ומיד לאחר שעשה נשימה אחת.

דעה ב: אין להפסיק, אם עשאן בשתי נשימות, לא יצא, אלא יעשה אותן בנשימה אחת. ומכל מקום יפסיק מעט ביניהם. בענין, שיהיו נחלקין לשתי קולות.

9.

The Halacha in the above is, if there is no set custom, we should institute that during tekios meyushev it is in done in one breath but in tekios meumed it is done in two breaths.

One who blows tarat or tashat in one breath, even if he interrupted a bit in between each, he should blow again all of the 3 sounds.

תקצ, ט

להלכה: במקום שאין מנהג קבוע, יש להנהיג, לעשות בתקיעות מיושב בנשימה אחת. אבל בתקיעות מעומד, יעשה בשתי נשימות.

התוקע תר"ת או תש"ת בנשימה אחת, אפילו אם הפסיק מעט ביניהם, יחזור ויתקע כל הג' קולות.

10.

One cannot blow a prolonged tekiah to be used in place of two tekios, e.g., for the end tekiah of one set and for the beginning tekiah of the next set. That tekiah would only count for the end tekiah.

תקצ, י

ואם משך והאריך בתקיעה האחרונה של בבא אחת, מבבות תשר"ת או תש"ת או תר"ת, כדי שיעור שתי תקיעות, (דהיינו שתקע תשרתשרת, או תשתשת, או תרתרת, והתקיעה האמצעית היתה ארוכה כשיעור שני תקיעות) כדי שתעלה לו תקיעה זו לשתי תקיעות. דהיינו לשם תקיעה אחרונה של בבא זו, ולשם תקיעה ראשונה של בבא שלאחריה. לא עלתה לו אלא בשביל תקיעה אחרונה של בבא זו.

11.

It is best for one not to even use it for the end tekiah and go back and blow again the first tekiah of the set and finish in order.

תקצ, יא

טוב לחזור ולתקוע תקיעה ראשונה של בבא זו. ויגמור משם ואילך על הסדר. (דהיינו שיתקע עוה"פ תשרת תשרת, או תשת תשת או תרת תרת.

12.

One is not allowed to speak, beginning with the tekios meyushev until after the tekios meumed. Nevertheless if the tokeah transgressed and spoke, even if he interrupted and talked for many hours, even in between the tekiah and teruah or the teruah and tekiah, or in between one set and the other set, or between one order and the other order, he does not need to repeat and blow again.

Even if one interrupted with other sounds, in between the sounds that are within the same set, that still would not be a problem.

תקצ, יב

אע"פ שלכתחלה אסור להשיח מתחילת תקיעות מיושב עד סוף התקיעות מעומד, מכל מקום, אם עבר התוקע ושח, אפילו הפסיק כמה שעות בשיחה, אפילו בין תקיעה לתרועה, ובין תרועה לתקיעה, ובין בבא לבבא, ובין סדר לסדר. אין צריך לחזור ולתקוע. אפילו הפסיק בין הקולות שבבבא אחת, בקולות אחרים. כגון שלאחר שתקע, או לאחר שהריע, נתעסק בתקיעות או בתרועות אחרות, והפסיק בהם, בין התרועה של אותה הבבא להתקיעות שלפניה ולאחריה. אין בכך כלום.

לפי שלא הקפידה תורה, אלא שלא יפסיק ביניהם בקול שופר שאינו פשוט, שנתכוין בו התוקע לשם מצוה. דאז אין כאן פשוטה לפניה או לאחריה, אלא קול שופר שאינו פשוט לפניה או לאחריה. אבל אם לא נתכוין בו התוקע לשם מצוה, אין כאן קול שופר שאינו פשוט לפניה או לאחריה. לפי שאין קולו נחשב לכלום. ודומה לקול בהמה וחיה. כיון שלא נתכוין בו לשם מצוה.

13.

The same is true to the one listening to the tekios. Even if he interrupts by talking a lot - yatza, provided he did not hear the sound of a Shofar blown for a mitzvah, that wasn’t fitting at this spot.

תקצ, יג

וכן השומע. אם שמע התקיעות בסירוגין. דהיינו שהפסיק בינתיים הרבה בשיחה, יצא. והוא שבאמצע הבבא לא שמע קול שופר שאינו ראוי באותו מקום. דהיינו שבין התרועה של הבבא להפשוטה שלפניה ושלאחריה לא שמע קול שופר שאינו פשוט לשם מצוה.

14.

A person also need not hear all the sounds from one person. If one hears a tekiah from one and from the other a teruah and from another a tekiah, and so on for all the sounds – yatza.

However if one hears tarat from three people blowing at the same time, (one a tekiah, one a teruah, one a tekiah) – lo yatza.

If several people are blowing at the same time, even if some are blowing a trumpet, but each one blows tarat – yatzeu.

תקצ, יד

וכן אין צריך שישמע כל התקיעות מאדם אחד. אלא אפילו אם שמע אותן מכמה בני אדם, תקיעה מזה, ותרועה מזה, ותקיעה מזה, וכן עד סוף כל הקולות, יצא.

אבל אם שמע תקיעה תרועה תקיעה משלשה בני אדם שתקעו כולם כאחד, זה תקיעה, וזה תרועה, וזה תקיעה, לא יצא.

ואם כל אחד ואחד משלשתן תקעו תקיעה תרועה תקיעה, אפילו מקצתם תקעו בחצוצרות, ומקצתן תקעו בשופר, יצאו.

15.

If one who is in the order of tashrat, and after blowing 2 shevarim before he can blow the third shever, he mistakenly starts to make the teruah, he needs to blow again the 3 shevarim, then the teruah, and finish according to the order.

He need not go back and blow the first tekiah, which was blown before the mistake was made.

תקצ, טו

תוקע העומד בסדר תשר"ת, ולאחר שתקע שני שברים קודם שסיים שבר השלישי, טעה והתחיל להריע. בין שגמר את התרועה שהתחיל בה בטעות, בין שלא גמרה עדיין, אלא נזכר באמצע, יחזור ויתקע ג' שברים, ויריע, ויגמור משם ואילך על הסדר.

אבל אינו צריך לחזור ולתקוע את התקיעה הראשונה של בבא זו שכבר תקע קודם שטעה.

16.

This applies only to the order of tashrat, in the order of tashat, if one should start to do the teruah sound, one needs to go back and start with the first tekiah of this set.

Even in the order of tashrat, only if one did not interrupt with a breath after concluding the 2 shevarim before starting the mistaken teruah - yatza. If however a breath was made, then one needs to start with blowing the first tekiah of this set.

תקצ, טז

במה דברים אמורים בסדר תשר"ת. אבל אם עומד בסדר תש"ת. והתחיל להריע, צריך לחזור ולתקוע גם תקיעה הראשונה של בבא זו.

ואפילו בסדר תשר"ת לא אמרו שאין צריך לחזור ולתקוע תקיעה ראשונה, אלא כשלא הפסיק בנשימה בין סיום השני שברים להתחלת התרועה שהריע בטעות. אבל אם הפסיק ביניהם בנשימה, צריך לחזור ולתקוע גם תקיעה הראשונה של בבא זו.

דכיון שהפסיק בנשימה בין השברים להתרועה, אין שניהם נחשבים כתקיעה הא', ואין התרועה מצטרפת כלל עם השברים.

17.

If after blowing three shevarim, he interrupts with a breath and then blows more shevarim, or, in the order of tashrat, or tarat, after completing the teruah, he interrupts with a breath and continues to make the teruah, he would need to blow again starting with the first tekiah of this set and continue in order.

תקצ, יז

וכן אם לאחר שתקע שלשה שברים בין בסדר תשר"ת בין בסדר תש"ת הפסיק בנשימה, וחזר ותקע שברים אחרים.

וכן אם לאחר שגמר את התרועה, הפסיק בנשימה, וחזר והריע.

צריך לחזור ולתקוע גם תקיעה ראשונה של בבא זו, וגומר משם ואילך על הסדר.

18.

In all the cases that one needs to go back and start with the first tekiah of that set, if one does not realize the mistake until after the last tekiah of that set, that tekiah counts for the first tekiah and one continues from there.

If one does not realize the mistake until one is standing in another set or even in another order, e.g., the mistake was in the order of tashrat and one only realized it when doing tashat or tarat – one should finish the entire order that one is in and then blow one set of tashrat.

תקצ, יח

כל מקום שנתבאר, שצריך לחזור ולתקוע גם תקיעה ראשונה של הבבא, אם לא נזכר מהטעות עד לאחר שתקע תקיעה אחרונה של הבבא, אותה תקיעה אחרונה עולה לו במקום תקיעה ראשונה, וגומר משם ואילך על הסדר.

ואם לא נזכר עד שעומד בבבא אחרת או אפילו בסדר אחר. כגון שטעה מסדר תשר"ת ולא נזכר עד שעומד בסדר תש"ת, או תר"ת. גומר כל הסדר שנזכר בו, ואחר כך תוקע בבא אחת תשר"ת.

19.

In all cases above in which one is required to blow the first tekiah of the set in which one made the mistake, it makes no difference whether these are tekios meumed or tekios meyushev - one needs to go back and start with the tekiah.

However if a mistake is made in the tekios that are after the prayers, that does not matter.

תקצ, יט

כל מקום שנתבאר, שאם טעה, צריך לחזור ולתקוע תקיעה ראשונה של בבא זו שטעה בה. אין חילוק בין תקיעות מעומד לתקיעות מיושב. בכל אחת מהן צריך לחזור. ועל דרך שנתבאר.

אבל אם טעה בתקיעות שאחר התפלה, אין בכך כלום.

20.

If one blew in the wide side of the Shofar, lo yatza.

תקצ, כ

אם תקע בצד הרחב של שופר, לא יצא.

21.

After the sounding of the Shofar, the shatz begins: “ashrei hoam yodei teruah”, etc., some continue until “tarum karneinu”. Then the shatz says, “ashrei yoshevey, etc.” and you put the Seferi Torah back to their place.

תקצ, כא

ואחר שתקע יתחיל הש"ץ, "אשרי העם יודעי תרועה" וגו'. ויש נוהגין לומר, עד, "תרום קרננו". ואח"כ יתחיל, "אשרי יושבי" וכו'. ואח"כ מחזירין הספר תורה למקומו.

Sefer Haminhagim page 56

The one leading the verses before the tekios also sings the 3 verses that follow the tekios. After that, the community continues with “ashrei”.

ספר המנהגים עמוד 56

האומר הפסוקים קודם התקיעות, מנגן ג״כ לאחריהם שלשת הפסוקים אשרי העם, בשמך יגילון, כי תפארת, ואה״כ אומרים כל הקהל יחדיו אשרי יושבי ביתך

Chapter 591

The order of Musaf when praying by yourself

תקצא סדר תפלת מוסף ביחיד

1.

On Shabbos and Yom Tov, one prays seven blessings, but on Rosh Hashanah, the Chachomim instituted praying 9 blessings on each of the two days.

In the blessing of the sanctity of the day, we include the verses of malchiyos, to accept upon ourselves the heavenly yoke. After this, we say the blessing of zichronos in which we say the verses of remembrance so that our remembrance should go up before Hashem for the good. This happens through the Shofar, therefore the blessing of Shofros follows, in which we include the verses of Shofros.

תקצא, א

בשבתות וימים טובים, אדם מתפלל שבע ברכות. אבל בראש השנה, תיקנו חכמים להתפלל במוסף של שני הימים, תשע ברכות. דהיינו, שבברכת קדושת היום, כולל פסוקי מלכיות, כדי לקבל עלינו עול מלכות שמים. ואח"כ אומרים, ברכת זכרונות, ואומר בה פסוקי זכרונות, כדי שיעלה זכרונינו לפניו לטובה. וע"י מה? ע"י שופר. לפיכך אומר אחר כך, ברכת שופרות, ואומר פסוקי שופרות.

2.

On Rosh Hashanah, even people who know the prayers can fulfil their obligation with the prayer of the shatz, provided they are in the shul and listen to the prayer of the shatz from the beginning to the end.

Those who cannot make it to shul because of being a “ones”, e.g., people who live in places where there is no minyan, or being elderly or sick, the shatz exempts them even though they do not hear the prayers of the shatz.

תקצא, ב

במוסף של ראש השנה, אף הבקי יוצא בתפלת הש"ץ. והוא, שיהיה בבית הכנסת עם הש"ץ, וישמע ממנו התפלה, מראש ועד סוף.

ומי שהוא אנוס, ואינו יכול לבא לבית הכנסת.כגון, עם שבשדות, וזקן וחולה פוטר הש"ץ אע"פ שלא שמע ממנו התפלה.

3.

Nowadays, since the shatz interrupts the prayer with piyutim, a person cannot fulfil his obligation with the prayers of the shatz.

תקצא, ג

ועכשיו, שהש"ץ מפסיק בפיוטים באמצע התפילה, אין אדם יוצא בתפילת הש"ץ.

4.

Even in places where piyutim are not said, it has become the standard custom for everyone to pray the Musaf 9 blessings. First, the congregation recites the Amidah belachash and the shatz prays along with the community in order to organize his prayers. He continues with the repetition of the Amidah.

תקצא, ד

ואפילו במקום שאין אומרים פיוטים באמצע התפלה, אעפ"כ, מוטב שיתפלל כל אחד ואחד בעצמו. לפיכך, נהגו כל ישראל להתפלל תפלת מוסף תשע ברכות בלחש תחלה. וגם הש"ץ יתפלל עמהם, כדי להסדיר תפלתו.

5.

One needs to mention the verses of the musaf sacrifices in the Musaf prayer so that their mention should take the place of their offerings.

If one says: “na’aseh venakriv, lefanacho kemo shekosavto aleinu besorosecho” – yatza. He need not say the actual verses of the musafin.

We do not say the verses of the Rosh Chodesh Musaf in the musaf of Rosh Hashanah. It is sufficient that we say: “milvad olas hachodesh etc.” In order to make mention of the chatosgoat brought on Rosh Chodesh, we say: “usheney seirim lechapeir.” We also say “es musefey yom hazikoron” in a plural to include the Musaf of Rosh Chodesh, which is called “zikoron”.

Also on the second day of Rosh Hashanah which is not Rosh Chodesh, we still say: “es musefey, etc.,” and Usheney seirim lechapeir,” so that people will not come to treat the second day cheaply.

תקצא, ה

צריך להזכיר פסוקי קרבנות המוספים בתפלת מוסף,כדי שתעלה לנו הזכרתן במקום הקרבתם. ואם אמר "נעשה ונקריב לפניך, כמו שכתבת עלינו בתורתך", יצא. ושוב אין צריך לומר, מקראות המוספין.

אין אומרים פסוקי מוסף ראש חודש, בראש השנה. לפי שדי במה שאומרים, "מלבד עולת החודש" וגו'. וכדי להזכיר גם השעיר, שהוא חטאת, אומרים "ושני שעירים לכפר". וכן אומרים "את מוספי יום הזכרון" לשון רבים. כדי לכלול גם מוסף של ראש חודש, שנקרא "זכרון".

ואף ביום שני, שאינו ראש חודש, אעפ"כ אומרים "את מוספי" וכו' "ושני שעירים לכפר". כדי שלא יזלזלו ביום שני, מאחר שידעו, שיום שני הוא שני בחודש, ואינו ראש השנה.

6.

Why do we not mention Rosh Chodesh explicitly on Rosh Hashanah?

If we mentioned Rosh Chodesh on the first day we would mention it also on the second day of Rosh Hashanah. People might say: “the second day of Rosh Chodesh is the main”, as it is with all other Rosh Chodesh, and will count the holidays from the Second day Rosh Hashanah.

Another reason is to confuse the Satan that he not know that this day is Rosh Chodesh Tishrei and he will not come to criticize.

תקצא, ו

ולמה אין נוהגין להזכיר ראש חודש בפירוש, בראש השנה? כדי שלא יאמרו, "יום שני של ראש חדש עיקר, כמו בשאר ראש חודש, וימנו ממנו המועדות". דכיון שיזכירו ראש חודש גם ביום שני, יאמרו שראש חודש שני ימים.

ועוד, לערבב השטן, שלא ידע שהיום הוא ראש חודש תשרי, (ולא יבא לקטרג).

7.

One should say 10 verses for malchiyos, 10 verses for zichronos, and 10 for Shofros, corresponding to the asara mamoros with which the world was created.

First we do 3 verses are from the Torah, then 3 verses from the kesuvim, then 3 verses from the nevi’im, and the final verse is from the Torah. If one concluded the final verse with a verse from the navie (4 verses from the navie) - yatza.

תקצא, ז

לכתחלה, צריך שיאמר, עשרה פסוקים של מלכיות, ועשרה של זכרונות, ועשרה של שופרות. כנגד עשרה מאמרות, שבהן נברא העולם. שלשה פסוקים הראשונים של תורה, ושלשה פסוקים של כתובים, ושלשה האחרונים של נביאים, ומסיים בפסוק אחד של תורה. ואם סיים בנביא, שאמר ארבעה פסוקים של נביאים, יצא.

8.

The accepted customs amongst all of Israel is to say all 10 pesukin. This should not be changed.

תקצא, ח

כבר קבלו כל ישראל עליהם חובה, לומר כל העשרה פסוקים. ואין לשנות.

9.

In the verses of malchiyos, zicronos, and shofros one does not say verses that have punishment for Israel but we do say verses that have punishment for non-Jews.

תקצא, ט

אין אומרים, לא במלכיות ולא בזכרונות ולא בשופרות, פסוקים שיש בהן פורעניות של ישראל. אבל אומרים פסוקים שיש בהם פורעניות של נכרים.

10.

We do not use a verse that speaks in lashon yachid, such as: “zochrah li elokei letovah” or “zachreini Hashem bertzon amecha”.

תקצא, י

אין אומרים פסוק זכרונות של יחיד. כגון, "זכרה לי אלהי לטובה"."זכרני ה' ברצון עמך".

11.

The verse “Shema Yisroel Hashem Elokeinu Hashem Echad” is counted as one of the 10 verses for malchiyos. It is used to conclude the order of malchiyos, so that we conclude with a verse of the Torah.

תקצא, יא

"שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", הוא עולה למנין המלכיות. דמלת, "אחד", הוא ענין מלכות. כלומר, שהוא יחיד ומיוחד, ואין דומה לו, ומלכותו בכל משלה.ולפיכך, אנו משלימין בו, המלכיות, כדי לסיים בשל תורה.

12.

“Teruah” is the same as “shofros”, e.g. “yom truah yehiyeh lachem” counts for the count of Shofros. Likewise “tekiah” counts for “shofros”, e.g.,”usekatem bachatzotzeros etc.” We conclude with this verse so that we end with a verse from the Torah.

Some are careful to say: “Vakeidas Yitzchak lezaro shel Yaakov hayom tizkor” for if one says “lezaro tizkor” that would include Esau.

Other say that we should not change the old language and we should say: “Veakeiydas yitzchal lezaro hayom tizkor”. (This is the way it is in the Chabad Machzor.)

תקצא, יב

"תרועה" הרי הוא כשופרות. כגון, "יום תרועה יהיה לכם", עולה למנין השופרות. וכן "תקיעה", הוא כשופרות. כגון, "ותקעתם בחצוצרות" וגו'. ואע"פ שכתוב בו, "חצוצרות"? אין בכך כלום. כיון שיש בו לשון "תקיעה", עולה למנין שופרות. ולפיכך אנו מסיימין בו השופרות, כדי לסיים בשל תורה.

יש מדקדקים לומר, "ועקידת יצחק לזרעו של יעקב היום תזכור". דאם יאמר, "לזרעו תזכור" יהיה גם עשו בכלל.

ויש אומרים, שאין לשנות הנוסחא הישנה. (" ועקידת יצחק לזרעו היום תזכור") (וכן הוא במחזור חב"ד)

13.

A person praying alone should not do the Musaf on Rosh Hashanah until after 3 hours of the day.

תקצא, יג

לא יתפלל אדם ביחיד, תפלת מוסף בראש השנה, עד אחר שלש שעות על היום.

14.

For Musaf all year as well at Schacharis on Rosh Hashanah there is no restriction.

In the summer months one needs to be careful not to daven the weekday Schacharis at the first hour of the day, since there probably is no minyan anywhere davening at that time, nowadays.

In the winter, one should not delay after two hours of the day, since all minyanim have already finished at that time and an individual should be careful not to be the only one davening in the third hour.

An individual should not blow the Shofar of Mitzvah until after three hours of the day.v

תקצא, יד

אבל מוספין של כל השנה, וכן שחרית אפילו של ראש השנה, הואיל ואינן אלא שבחו של הקדוש ברוך הוא, וסיפורי מעשה הקרבנות, אף אם יתפלל ביחיד לא יעיינו במעשיו.

וכן תפלת שחרית של חול, אף על פי שמבקש בה צרכיו, ויש לחוש שמא יעיינו במעשיו מכל מקום, הואיל שמן הסתם יש ציבור אחד, שמתפללין בשעה שהוא מתפלל, שהרי זמנה בבוקר, תקובל תפלתו עם תפלת הרבים. שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלת הרבים לעולם.

אבל בתפלת המוסף, הואיל וזמנה כל היום, ויש מקדימין להתפלל ויש מאחרין, יש לו לחוש, שמא בשעה שהוא מתפלל, אין מתפללין תפלה זו שום צבור בעולם, ותדחה תפלתו.

ולפיכך, יש ליזהר בקיץ, שלא להתפלל שחרית של חול, בשעה ראשונה דבודאי אין הציבור מתפללין באותה שעה, בזמן הזה.

וכן בחורף, לא יאחר, לאחר שתי שעות על היום, דבודאי כבר התפללו כל המקומות וצריך היחיד ליזהר, שלא להתפלל בשעה השלישית.

וכן יזהר היחיד, שלא יתקע תקיעת מצוה, עד אחר שלש שעות על היום. מטעם שנתבאר.

15.

One should say: “Vein leforeish eilum shemecha” not “Ve’ein pirush, etc.”

תקצא, טו

יש לומר, "ואין לפרש, עילום שמך". אבל לא יאמר, "ואין פירוש" כו'.

Chapter 592

The repetition of the Amidah and the order of the Tekios

תקצב תפלת מוסף בקול רם וסדר התקיעות

1.

When you pray Musaf b’tzibur, the Chachomim instituted to blow tarat for malchiyos, tarat for zicronos and tarat for shofros.

The custom is to blow twice, once during the quiet prayer and once during the repetition by the shatz.

תקצב, א

כשמתפללין תפלת מוסף בציבור, תקנו חכמים לתקוע תר"ת למלכיות, תר"ת לזכרונות, ותר"ת לשופרות.

נוהגין לתקוע ב' פעמים, אחת בתפלת לחש, ואחת בחזרת הש"ץ.

2.

These tekios are called: “tekios meumed”, because the listeners need to be standing while hearing these tekios, as opposed to the “tekios meyushev”, where only the tokeah needs to be standing.

תקצב, ב

תקיעות אלו, נקראים "תקיעות מעומד". לפי שאף השומעין, צריכין לעמוד בעת שמיעת תקיעות הללו. משא"כ, בתקיעות מיושב, שאין צריך לעמוד אלא התוקע בלבד.

3.

It is fitting to blow: tashrat, tashat, tarat for malchiyos, the same for zichronos and the same for shofros, in order to remove any doubt in the “teruah” of the Torah.

תקצב, ג

מהראוי לתקוע, תשר"ת תש"ת תר"ת למלכיות, וכן לזכרונות, וכן לשופרות, כדי לצאת מכל הספיקות של תרועה.

4.

Some have the custom to blow for malchyos: one time tashrat; for zichronos: one time tashat and for Shofros one time tarat.

תקצב, ד

יש נוהגין, לתקוע למלכיות תשר"ת פעם אחת, ולזכרונות תש"ת, ולשופרות תר"ת.

5.

Others have the custom to blow: tashrat, tashat, tarat for malchiyos and the same for zichronos and the same for Shofros. This is the best custom.

תקצב, ה

ויש נוהגין לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת למלכיות. וכן לזכרונות וכן לשופרות. ומנהג זה הוא המובחר שבמנהגים.

6.

Every time after we blow we say, “hayom haras olam, etc.” and “areshes sefaseinu etc.”

Even when Rosh Hashanah falls on Shabbat we say “hayom haras olam, etc.” but we do not say “areshes sefaseinu etc.”

תקצב, ו

ונוהגים לומר בכל פעם שתוקעין, "היום הרת עולם" וכו'. "ארשת שפתינו" וכו'. ואפילו כשחל בשבת שאין תוקעין, אומרים "היום הרת" כו'. אבל אין אומרים "ארשת" כו'.

7.

One who prays by himself without a minyan does not interrupt to blow the shofar in the blessings of the amida. Even if one has someone to blow for him, he does not interrupt to listen to the sounds of the shofar, because thetekios were only instituted when praying with a minyan.

It is best to hear the sounds that the Torah obligates one to listen to, that is, tashrat 3 times, tashat 3 times and tarat 3 times, before the musaf prayer.

One needs to be careful not to interrupt with talk between the tekios meumed and the tekios meyushev. This applies not only to the tokeah who made the blessing on the shofar, but also to the community who did not make their own beracha, they too shall not speak from the beginning of the tekios meyushev until after the tekios meumed.

If one transgressed and did speak, whether the tokeah or the listeners, they need not make a beracha for the tekios meumed.

תקצב, ז

המתפלל מוסף ביחיד, אין מפסיק כדי לתקוע סדר הברכות. ואפילו יש לו מי שתוקע לו, אין מפסיק לשומעם. שלא תקנו אלא בציבור.

ומכל מקום התקיעות שחייב לשמוע מן התורה, דהיינו תשר"ת ג' פעמים, תש"ת ג' פעמים, תר"ת ג' פעמים, טוב שישמע אותן קודם תפלת מוסף

יש ליזהר שלא להפסיק בין תקיעות מעומד לתקיעות מיושב בשיחה. ולא התוקע בלבד שבירך על השופר, אלא אפילו הציבור שלא בירכו לעצמן, אלא שמעו ברכת השופר מהתוקע, אף הן לא ישיחו מתחילת תקיעות מיושב עד אחר תקיעות מעומד.

ואם עבר ושח, בין התוקע בין השומעין, אין צריך לברך על תקיעות מעומד.

8.

While the shofar is sounding, both by the tekios meyushev and tekios meumed, it is prohibited to spit, since one needs to hear the entire sound from the beginning to the end, even if it a long note.

Therefore, children that have not reached the age of education, should not be brought to shul for tekios, so they do not interfere with the listeners.

The children should go to the women’s section, since they are exempt from shofar.

תקצב, ח

ובשעת התקיעות עצמן, בין תקיעות מיושב בין תקיעות מעומד, אסור לרוק. לפי שצריך לשמוע כל התקיעה מראשה עד סופה, אפילו היא ארוכה הרבה,

ולפיכך, אין להביא קטנים שלא הגיעו לחינוך, לבית הכנסת בעת התקיעות, שלא יבלבלו דעת השומעים. אך הנשים, יקחו אותן אצלן, שהן פטורין.

9.

The custom is that for the tekios meyushev the tokeah blows from the bimah, out of respect for the community. But since the tekios meumud are in middle of the prayer, we do not trouble the blower to go up to the bimah - he blows from his place.

תקצב, ט

נוהגין, שבתקיעות מיושב עולה התוקע על הבימה, ותוקע שם, מפני כבוד הציבור. אבל בתקיעות מעומד, כיון שהן בתוך התפלה, אין מטריחין אותו לעלות, אלא עומד [במקומו] ותוקע.

10.

The tekios meumed should not be blown by the shatz who leads musaf so he should not get confused and thus not be able to continue his prayers without becoming confused.

If the shatz is certain that he can go back to his prayers without confusion or if he is using a prayer book, then he may blow.

It is fitting for the one blowing the tekios meyushev to also blow the tekios meumed, for “one who starts a mitzvah we tell him to finish it”, unless he is a shatz who leads musaf and he might get confused.

תקצב, י

התקיעות שעל סדר הברכות, לא יתקע אותן הש"ץ המתפלל מוסף. שמא יתבלבל, ולא יוכל לחזור לתפלתו, בלא טירוף דעת. אבל אם הוא מובטח בעצמו שחוזר לתפלתו בלא טירוף דעת, או שמתפלל מתוך הסידור, שבודאי הוא מובטח, יוכל לתקוע.

התוקע תקיעות מיושב, ראוי שיתקע ג"כ תקיעות מעומד, שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור, אלא אם כן שהוא ש"ץ המתפלל מוסף, ואינו מובטח שחוזר לתפלתו בלא טירוף דעת.

11.

Nowadays the custom is to give the tekios meumed to someone else, so the first tokeah never merited the rights to the tekios meumed. It is therefore permissible to give it to someone else in all places.

תקצב, יא

אבל עכשיו שנוהגין בקצת מקומות, ליתן התקיעות שמעומד לאחר, א"כ מעולם לא זכה הראשון בתקיעות מעומד. ומותר ליתן אותן לאדם אחר בכל מקום.

Chapter 593

Whether the berachos and the Tekios prevent one another

תקצג אם הברכות והתקיעות מעכבות זו את זו

1.

The 3 blessings that we recite on Rosh Hashanah, malchiyos, zichronos and shofros, prevent one another. If he does not know all of them, he should say none, not even the one he knows.

תקצג, א

שלש ברכות שאומרים במוסף של ראש השנה, שהן מלכיות זכרונות ושופרות, מעכבות זו את זו. שאם אינו יודע כל השלש ברכות, לא יאמר כלום. אפילו אותה ברכה שיודע.

2.

The order of the berachot is also precise and if one proceeds to say zichronos or shofros before malchiyos - lo yatza.

תקצג, ב

סדר הברכות מעכב. שאם הקדים לומר זכרונות או שופרות למלכיות, או שופרות לזכרונות, לא יצא.

3.

Likewise, the tekios hold up one another, if one only knows how to make a “tekiah” but does not know how to make a “teruah”, one should not blow at all. There is no mitzvah here unless one is able to do tarat 3 times.

However, one who knows how to blow, what we call “teruah” and does not know how to blow shevarim, he should blow tarat 3 times. The same is true if he knows how to sound the shevarim but does not know how to sound what we call “teruah”. He should blow tashat 3 times, for perhaps that what he knows is the “teruah” that the Torah meant and thus it turns out he fulfilled the mitzvah.

תקצג, ג

וכן התקיעות מעכבות זו את זו. שאם יודע לתקוע, ואינו יודע להריע, לא יתקע כלום. לפי שאין כאן מצוה כלל. אלא אם כן תוקע ומריע ותוקע ג' פעמים.

אבל אם יודע להריע תרועה שלנו, ואינו יודע לתקוע השברים, יתקע תר"ת ג' פעמים. וכן אם יודע לתקוע שברים, ואינו יודע התרועה שלנו, יתקע תש"ת ג' פעמים. דשמא מה שהוא יודע, זו היא תרועה האמורה בתורה, ונמצא מקיים המצוה כמאמרה.

4.

The tekios meumed do not hold back the blessings, so that if there is no one who knows how to sound the shofar the shatz should still recite the 9 blessings.

The same is true that the blessings do not hold back the tekios. If they do not know how to say these berachot, they still need to sound the 3 orders of the shofar.

If the 9 blessings were said with a minyan but the shofar was not sounded until after the prayer – yatzu.

תקצג, ד

התקיעות שעל סדר הברכות, אינן מעכבות את הברכות. שאם אין בהם מי שיודע לתקוע, אעפ"כ יאמר הש"ץ כל הט' ברכות. וכן הברכות אינן מעכבות את התקיעות, שאם אינן יודעין לברך הברכות האלו, אעפ"כ יתקעו ג' סדרים. אם התפללו בצבור הט' ברכות, ולא תקעו עד לאחר שגמר הש"ץ את התפלה, יצאו.

Chapter 594

An individual cannot fulfill his obligation by listening to his friend’s prayer

תקצד יחיד שלא התפלל אין חבירו מוציאו

1.

Although one can fulfill his obligation of reciting the 9 blessings of musaf by listening to the shatz (even if you know how to daven on your own), yet if there are not 9 answering amen after the blessings, a person cannot fulfill their obligation with the prayer of another.

This is so even if you do not know how to daven on your own and even in a situation in which no amen is necessary after the blessings.

For example, one who did not pray musaf quietly yet, so he needs to daven for himself. If he wants to daven out loud so he can fulfill the obligation of one who does not know how to daven, and there is no beracha levatolo even without amen being said after the blessings.

Yet, if there are not 9 to answer amen, this prayer is not called the prayer of a tzibur, and you cannot be motzie anyone with your pryaer. Only when listening to the prayer of a tzibur can one be yotze their obligation.

For tekios, however, even one who knows how to blow himself, one fulfills his obligation just by listening to someone else blowing, even if there is no tzibur listening with him.

תקצד, א

אע"פ שבט' ברכות של מוסף ראש השנה אף הבקי יוצא בתפלת הש"ץ, מכל מקום, אם אין שם תשעה שעונין אמן אחר ברכותיו, אין אדם יוצא בתפלתו. אפילו מי שאינו בקי, ואינו יודע להתפלל בעצמו.

ואפילו אם הוא בענין שאין צריך לענות אמן אחר ברכותיו. כגון שעדיין לא התפלל תפלת מוסף בלחש, ונמצא שהוא צריך להתפלל בשביל עצמו בלחש, אלא שהוא מתפלל בקול כדי להוציא גם את שאינו בקי, ונמצא דאף אם לא יענו אמן אחר ברכותיו, אין כאן חשש ברכה לבטלה. אעפ"כ אם אין תשעה שעונין אמן, אין תפלתו נקראת תפילת הציבור. ואין אדם יוצא ידי חובתו בשמיעה, אלא אם כן שומע תפלת הציבור.

אבל בתקיעות יכול אדם לצאת בשמיעה, אפילו הוא יודע לתקוע בעצמו. ואפילו אם אין שם ציבור שישמעו עמו.

Chapter 595

One who does not know how to blow the shofarnor how to daven

תקצה מי שאינו בקי בתקיעות ולא בתפלה

1.

If one who is not knowledgeable in the order of musaf and also does not know how to blow, or he has no Shofar. He has two cities before him, in one they know how to blow but don’t know musaf, and in the other they know musaf but they have no shofar or they don’t know how to blow the shofar, where should he go?

He should go to the place where they sound the shofar.

Even in a situation in which he is not sure whether they blow the shofar in that city, and in the other city he is certain that they do do musaf, he shall go to the city where he might listen to the shofar. For the sound of the shofar is a Torah command, and the prayer of musaf was ordained by the Rabbis. A doubtful Torah observance comes before a certain rabbinic performance.

תקצה א

מי שאינו בקי בסדר תפלת מוסף, וגם אינו יודע לתקוע, או שאין לו שופר. ולפניו שתי עיירות, באחת יודעין לתקוע, אבל אין בקיאין בתפלת מוסף, ובאחת בקיאין בתפלת מוסף, אבל אין להם שופר, או שאין יודעין לתקוע - ילך למקום התקיעות. אפילו אם של תקיעות הוא בספק לו, ושל מוסף בוודאי. מפני שהתקיעות הן מן התורה, ותפלת מוסף מדברי סופרים. וספק של תורה, קודם לוודאי דברי סופרים.

2.

If one is able to go to a place where he can daven and he will still have time to hear the tekios in another place, since all day it is fit for sounding the shofar, he should go to daven first and then go to listen to the shofar, so he will perform both mitzvos.

He should not go first to the place to hear the shofar and then to the place to daven, since the time for musaf is shorter than the time for the sounding of the shofar. (When possible, musaf must not be delayed beyond 7 hours of the day).

תקצה, ב

ואם יכול לילך למקום המתפללין, ויש שהות ביום שישמע אחר כך התקיעות במקום שתוקעין. כגון שהוא בתוך התחום, או שיכול לשלוח נכרי אחר השופר להביאו לכאן, אפילו מחוץ לתחום - יקיים שתי המצות. שכל היום כשר לתקיעת שופר. אבל לא ילך תחילה למקום שתוקעין, ואחר כך למקום שמתפללין. לפי שתפלת מוסף זמנה קצר מזמן תקיעת שופר. שהרי לכתחלה אין לאחרה, יותר משבע שעות.

Chapter 596

Rest of the laws for the Shofar

תקצו ובו ב' סעיפים

1.

We do not follow the custom to blow after the prayers a “truah gedolah” without a tekiah to confuse the Satan.

The custom is to repeat and blow 30 sounds.

The custom is to blow on Rosh Hashanah 100 sounds. We blow tashrat tashat and tarat in the kadish tiskabel after the Amida, 30 sounds by tekios meyushev, and 60 sounds by tekios meumed.

תקצו סעיף א

אין נוהגין שלאחר התפלה מריעין תרועה גדולה בלא תקיעה כדי לערבב השטן.

נוהגים לחזור ולתקוע שלשים קולות.

נוהגין לתקוע מאה קולות. דהיינו שתוקעין אחר התפלה (בקדיש תתקבל, תשר"ת תש"ת תר"ת) להשלים מאה קולות עם התקיעות של מיושב ושל מעומד.

2.

After all of the above sounds of the shofar have been blown, one should not blow the shofar any further in vein, for sounding the shofar is Rabbinically prohibited on Yom Tov.

Even one who will be bowing the shofar on the second day Rosh Hashanah, is still prohibited to train on the first day. It goes without saying that one should not take the shofar into the public domain to sound the shofar that he has no need for today.

However, it is permissible to say to a minor to blow in order to train, whether the minor has reached the age of education or not. A minor is allowed to blow the entire day, even after having heard the sounds in the Shul.

תקצו סעיף ב

אבל לאחר שכבר גמרו כל מנין תקיעות אלו, אין לתקוע עוד בחנם. שהרי התקיעה היא אסורה ביו"ט, מדברי סופרים.

ואפילו מי שיתקע ביום שני, אסור לו להתלמד ביום הראשון. ואין צריך לומר, שאין להוציא את השופר לרשות הרבים לתקוע תקיעה שאינו צריך לו היום.

אבל מותר לומר לקטן שיתקע כדי שיתלמד, בין שהגיע לחינוך בין שלא הגיע לחינוך. ומותר לו לתקוע כל היום אפילו לאחר שישמע התקיעות בבית הכנסת.

Chapter 597

Is it permissible to fast on Rosh Hashanah?

תקצז אם מותר להתענות בראש השנה

1.

It is prohibited to fast on Rosh Hashanah and on Shabbat Teshuvah.

It is a mitzvah to eat and drink and to rejoice on Rosh Hashanah.

However, people should not eat to full satisfaction so they will not become light headed. Hashem’s fear must remain on them.

תקצז סעיף א

אסור להתענות בראש השנה, ושבת תשובה.

ומצוה לאכול ולשתות ולשמוח בראש השנה.

אמנם לא יאכלו כל שבעם, למען לא יקילו ראשם, ותהיה יראת ה' על פניהם.

2.

One who has the custom to fast on Rosh Hashanah and changes his custom, if he is not worried for his safety, he does not need to fast the rest of his life. He does need to annul his vow as with other vows.

תקצז סעיף ב

מי שרגיל להתענות בראש השנה ומשנה רגילתו ואינו מתענה, אם אינו ירא לנפשו, אין צריך להתענות כל ימיו, רק צריך התרה כשאר נדר.

3.

One who fasts on Rosh Hashanah needs to be either studying or saying techinos all day.

תקצז סעיף ג

המתענה בראש השנה, צריך ללמוד כל היום, או לומר תחינות.

4.

One who fasts on Rosh Hashanah or on any other Yom Tov is prohibited to cook or do other types of work of “ochel nefesh” for others.

תקצז סעיף ד

המתענה בראש השנה או בשאר יו"ט, אסור לו לבשל או לעשות שאר מלאכות אוכל נפש לצורך אחרים.

5.

The law is for one who once fasted a tanis chalom on Rosh Hashanah.

תקצז סעיף ה

דין המתענה פעם אחת בראש השנה תענית חלום,

6.

One who fasted a tanis chalom on Rosh Hashanah, if he is not worried for his safety, does not need to fast the rest of his life.

תקצז סעיף ו

המתענה בראש השנה תענית חלום, אם אינו ירא לנפשו, אינו צריך להתענות כל ימיו כלל.

7.

One who fasted on Rosh Hashanah a tanis chalom, does not need to fast again in the weekday to make up for fasting on Rosh Hashanah.

תקצז סעיף ז

המתענה בראש השנה תענית חלום, אינו צריך לישב בחול תענית על תעניתו.

8.

One who accepts upon themselves to fast on Rosh Hashanah, would need to annul the vow in order to eat.

תקצז סעיף ח

מי שקיבל עליו להתענות בראש השנה, צריך התרה.

9.

Those that have the custom to fast on Rosh Hashanah should not say the “aneynu” prayer.

תקצז סעיף ט

הנוהגין להתענות בראש השנה, לא יאמרו "ענינו"

Chapter 598

The law for Tzidkascha, vetzidkascha, tzidkascha on Rosh Hashanah

תקצח דין צדקתך וצדקתך צדקתך בראש השנה

1.

We do not say “tzidkascha” by Minchah Rosh Hashanah that falls on a Shabbat.

סימן תקצח סעיף א

אין אומרים "צדקתך" במנחה בראש השנה שחל בשבת.

Chapter 599

Laws for the Second night Rosh Hashanah that falls on Saturday night

סימן תקצט ליל שני של ראש השנה שחל להיות במוצאי שבת

1.

When the second night Rosh Hashanah falls on Saturday night, in the “amida” we say “vatodieinu” before “vatiten lanu”, as we do in other “yomim tovim” when they fall on Saturday night.

The order of kiddush Is 1. Yayin. 2. Kiddush. 3. Neir. 4. Havdala. 5. Zeman. This is the same order as we do in other “yomim tovim” when they fall on Saturday night.

סימן תקצט סעיף א

ליל שני של ראש השנה שחל להיות במוצאי שבת, אומרים "ותודיענו", קודם "ותתן לנו", כמו בשאר יו"ט שחל במוצאי שבת.

ומקדשין יקנה"ז, כבשאר יו"ט שחל במוצאי שבת.

Chapter 600

An egg that was laid on Yom Tov and the order of Kiddush

סימן תר ביצה שנולדה בראש השנה וסדר הקידוש

1.

People living in Israel also celebrate Rosh Hashanah two days.

סימן תר סעיף א

אף בני ארץ ישראל, עושין שני ימים ראש השנה

2.

Rosh Hashanah is different from the other festivals. On other festivals, an egg laid by a chicken on the first day of Yom Tov can be used on the second day Yom Tov.

סימן תר סעיף ב

ראש השנה הוא חלוק משאר מועדות, ששאר מועדות ביצה שנולדה ביום ראשון מותרת ביום שני

3.

The two days of Rosh Hashanah are considered one long day.

An egg laid on the first day of Rosh Hashanah, or an item which was detached or captured on the first day of Rosh Hashanah, is prohibited on the second day, just as it is prohibited (because of muktzeh and nolad) on the first day.

סימן תר סעיף ג

שני ימים טובים של ראש השנה נחשבים כיום אחד ארוך, וביצה שנולדה בראשון או דבר שנתלש מן המחובר בראשון או דבר שניצד בראשון, כשם שאסור בו ביום משום מוקצה ונולד, כך אסור ביום שני.

4.

He explaines why Rosh Hahsanah is considered like one day.

סימן תר סעיף ד

מבאר למה למה הן נחשבין כיום אחד?

5.

You need to say “shecheyanu” for the second night Kiddush and for the second day shofar.

סימן תר סעיף ה

צריך לומר זמן בין בקידוש ליל שני, בין על השופר

6.

When making Kiddush it is best to put on a new garment that one needs to make “shehechiyanu”.

Alternatively, one takes a new fruit and places it in front of him.

When making the blessing of “shehechiyanu” during Kiddush, one should have in mind the new garment or the fruit.

If you do not have a new garment or a new fruit, you still should make the blessing of shecheyanu.

סימן תר סעיף ו

לכתחלה, בעת הקידוש ליל שני, טוב ללבוש מלבוש חדש, בענין שצריך לברך עליו שהחיינו בשעת הלבישה, או יקח פרי חדש, ויניחנו לפניו, ויברך שהחיינו, ויהא דעתו גם על המלבוש או על הפרי.

(ולכאורה הדלקת הנרות של האשה בליל שני, צריך לסמוך לקידוש בכל מה דאפשר, ויהא דעתה בברכת שהחיינוגם על המלבוש או על הפרי)

ואם אין לו בגד חדש ופרי חדש, עם כל זה יברך שהחיינו.

ספר המנהגים ע 56

אכילת התפות'בליל ראשון — בתהילת הסעודה, והפרי חדש בליל שני — קודם נט״י לסעודה

7.

On the second day Rosh Hashanah for the blowing of the shofar, it is best that the one who blows should put on a new garment. It should be on him during the blessing of “shehechiyanu”.

When the first day of Rosh Hashanah comes on Shabbos, and the shofar was not blown, one does not need a new garment at the time of tekios of the second day.

סימן תר סעיף ז

בתקיעת שופר של יום שני, לכתחלה ילבש התוקע בגד חדש, ויהיה עליו בשעת ברכת שהחיינו.

ואם חל יום ראשון בשבת שלא תקעו בשופר, אינו צריך ללבוש בגד חדש בשעת תקיעות יום שני.

Chapter 601

Order of second day Rosh Hashanah

סימן תרא סדר יום שני של ראש השנה

1.

On the second day Rosh Hashanah, we pray the same shacharis and mincha as in the first day.

The Torah portion is “vehoelokim nisa es Avraham”(Breishis 22:1-24).

The Maftir Torah portion, is the same as the first day.

The Haftorah reads “ko amar … haben yakir li etc.”, (Yirmiyah 31: 1 - 19)

א

ביום שני, מתפללין שחרית ומוסף כמו ביום ראשון

וקורין מ"והאלהים נסה את אברהם" (בראשית כב, א) עד סוף הסדרה. (בראשית כב, כד)

ומפטיר קורא בתורה כמו אתמול.

ומפטיר בירמיה, "כה אמר" וגו' עד "הבן יקיר" וגו'. (ירמיה לא, א - יט)

2.

On motzoei Rosh Hashanah, we make Havdalah over a cup of wine as we do on Saturday night. However, we do not do the blessing on besamim, nor on the eish. It is also not done at the end of all other yomim tovim.

ב ובמוצאי ראש השנה, מבדילין בין בתפלה בין על הכוס, כמו במוצאי שבת. אלא שאין מברכין על הבשמים ועל האש, כמו בשאר מוצאי יום טוב.

Chapter 602

Order for the Aseres Yemei Teshuvah

תרב סדר עשרת ימי תשובה

1.

On the day after Rosh Hashanah, we fast. It is a public fast day. (Tzom Gedalyah)

סימן תרב א

מתענין למחרת ראש השנה, והוא תענית ציבור

2.

On all the days between Rosh Hashanah and Yom Kippur, we increase in our prayer and beseeching to Hashem.

It is customary to recite “avinu malkeinu” in the evening and morning, (by Minchah and Schacharis).

We do not say “avinu malkeinu” on Shabbos and on the eve of Shabbos after Minchah.

סימן תרב ב

כל הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים מרבים בתפלה ותחנונים. ונוהגים לומר, "אבינו מלכנו כו'" ערב ובוקר.

מלבד בשבת, וכן בערב שבת אחר מנחה, אין אומרים אותו

3.

Every day during the Aseres Yemei Teshuvah we say 3 times viduy (slichos) before dawn. On erev Yom Kippur, we say it only once.

(Chabad custom is not to say selichot during the Aseres Yemei Teshuvah, also not on erev Yom Kippur.)

סימן תרב ג

ואומרים בכל יום, חוץ משבת, ג' פעמים ווידוי קודם עלות השחר, מלבד בערב יום הכיפורים שאין אומרים אותו אלא פעם אחת.

(מנהג חב"ד הוא שאין אומרים סליחות בעשי"ת, גם לא בערב יום הכיפורים).

4.

If there is a circumcision in between Rosh Hashanah and Yom Kippur, no tachnun and no “vehu rachum” are said. We do however say: “avinu malkeinu”, “keil erech apayim”, and “lamentatzeiach”.

(According to Chabad custom we do not say “avinu malkeinu”, “keil erech apayim”, nor ”lamenatzeiach”)

סימן תרב ד

אם אירע מילה בין ראש השנה ליום הכיפורים - אין אומרים תחנון ולא "והוא רחום כו'". אבל אומרים "אבינו מלכנו" (ו"אל ארך אפים", ו"למנצח)

(מנהג חב"ד הוא לא לאמר "אבינו מלכנו" (ו"אל ארך אפים", ו"למנצח")

5.

A “Cheirem” is not placed in-between Rosh Hashanah and Yom Kippur.

We also do not administer an oath in beit din during these days.

However, to adjudicate between a man and his fellow, it is certainly a great Mitzvah to remove the theft from the one holding it illegaly.

If the case requires an oath amongst them, the judgment is put off until after Yom Kippur.

סימן תרב ה

אין נותנים חרם בין ראש השנה ליום הכיפורים, ואין משביעין אדם בבית דין בימים האלו.

אבל לעשות דין בין אדם לחבירו, בודאי מצוה רבה יש, לדון ולהוציא הגזילה מתחת ידו.

ואם יש עסק שבועה ביניהם, יניחוהו עד לאחר יום הכיפורים.

Chapter 603

Laws of Aseres Yemei Teshuvah

סימן תרג דיני עשרת ימי תשובה

1.

During Aseres Yemei Teshuvah one should be careful not to use pas palter, bread baked by non-Jewish bakers.

One who cannot bake for himself can kosher the oven in which the non-Jews are baking by throwing in one splinter of wood.

סימן תרג א

פת של פלטר גוי, בעשרת ימי תשובה יש לו ליזהר ממנו.

ואם אינו יכול לאפות בעצמו, יכשיר את התנור שאופין בו גוים, שישליך ישראל בתוך התנור קיסם אחד.

2.

During the Aseres Yemei Teshuvah, every person should search and look into their actions and repent.

A questionable sin requires more teshuva then a sin of which you are certain.

סימן תרג ב

יש לכל אדם לחפש ולמשמש במעשיו, ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה.

וספק עבירה צריכה יותר תשובה מעבירה ודאית.