תרלא סוכה שחמתה מרובה מצלתה ויתר דיני הסכך ובו י"ב סעיפים:

א היה הסכך כיסוי דק מאד, שיש בו אויר הרבה, אלא שאין שלשה טפחים אויר במקום אחד, ובין הכל, צלתו מרובה מחמתו. שהסכך היא מרובה מן האויר, הרי זו כשרה:

[וכיון שבהסכך הוי צלתה מרובה מחמתה, (כיסוי יותר מאויר) כשרה. עי' בארוכה לקו"ש חלק לב עמוד 140]

ב אבל אם אין הסכך מרובה מן האויר, אלא הן שוין. פסולה.

לפי שהחמה הנכנסת באויר הסיכוך, כשהיא מגיעה לקרקעית הסוכה, היא מתפשטת יותר, ממה שהיא [החמה] למעלה, באויר הסיכוך.

ונמצא, שהסוכה למטה, בקרקעיתה, היא חמתה מרובה מצלתה:

[א"כ לבד מזה שלמעלה אין כאן צלתה מרובה מחמתה, הרי למטה החמה יותר מן הצל, ופסול]

ג אבל אם למטה בקרקעיתה היא חמתה וצלתה שוין - כשרה.

לפי שידוע, שלמעלה, בהסכך, האויר הוא מועט מן הסיכוך, וצלתה למעלה היא מרובה מחמתה. והרי זה סכך גמור:

[כיון שעכ"פ למעלה הוי צלתה מרובה מחמתה, ואם סכך פועל אפילו באיזה מקום שיהי', והיינו אפילו שזה רק למעלה, שיהי' שם צלתה מרובה מחמתה, אזי זה נקרא סכך כשר ומסככין בו, ולא איכפת לנו בזה שלמטה לא הוי צלתה מרובה מחמתה. וכל המדידות של צל וחמה הוא כש"החמה באמצע הרקיע כנגד ראש כל אדם", כדלקמן סעיף ו]

ד ואם רוב סכך צלתה מרובה מחמתה, שתי משהוין. שהאויר שבו הוא מועט מאד, ומיעוט הסכך חמתו מרובה מצלתו משהו, בענין, שאם נצרף החמה והצל של כל הסיכוך יהיה צלתו מרובה מחמתו משהו - הרי זו כשרה.

ומותר לישב אפילו תחת מיעוט הסכך שחמתו מרובה, לפי שהוא בטל לגבי רוב הסכך שצילתו מרובה.

מכל מקום, אם מיעוט הסכך שחמתו מרובה יש בו שבעה טפחים על שבעה טפחים, כדי שיעור הכשר סוכה, אין לישב תחתיו.

לפי שהוא מקום חשוב, ואינו בטל לגבי שאר הסכך שצלתו מרובה:

[אבל בהיפוך, אם מיעוט הסוכה הוא כולו צל, ורוב הסוכה הוא חמתה מרובה מצלתה, אף שאם נצרף צל המיעוט לצל הרב יהי' בין הכל צלתה מרובה מחמתה, נראה פשוט שזה פסול, כי הולכים אחר הרב]

ה לכתחלה צריך לעשות את הסיכוך קל [לעומת כבד ומעובה, ששם הרבה סכך אחד על השני וממילא מסכסים כל הנקבים] וקלוש [היינו בריוח, לעומת קירוב אחד לשני, בכדי שישאר קצת אויר], בענין שיהיו הכוכבים הגדולים נראים מתוכו בלילה.

ובדיעבד, אפילו היתה מעובה כמין בית, עד שאין זהרורי שמש נראים מתוכה, כשרה.

והוא שיכול המטר לירד בתוכה.

אבל אם היה הסכך מעובה כל כך, עד שאין המטר יכול לירד בתוכה, פסולה.

לפי שאין נקראת סוכה, אלא אם כן אינה מגינה אלא מן הצל בלבד. אבל אם מגינה גם מן המטר, אין נקראת סוכה, אלא כמין בית היא זו:

ו היה הסיכוך מבולבל.

דהיינו שמקצתו עולה מעט למעלה, ומקצתו יורד מעט למטה. אע"פ שמתוך כך חמתה מרובה מצלתה [בתוך הסוכה] - כשרה.

שכיון שאם תעמוד החמה באמצע הרקיע כנגד ראש כל אדם, יהיה צלתה מרובה מחמתה, אין לפסול אותה מחמת חמה הבאה מן הצד באלכסון:

ז במה דברים אמורים כשאין בגובה שבין העולה להיורד ג' טפחים, שכל פחות מג' טפחים הרי הוא כלבוד, ומצטרפין זה עם זה, להיות נקראים סכך אחד.

אבל אם יש ביניהם שלשה טפחים, אין מצטרפין זה עם זה. ואין זה חשוב סכך כלל.

ואם יש ברוחב הסיכוך העולה, כשיעור גג. דהיינו, טפח על טפח, או יותר, והוא מכוון כנגד האויר שבין התחתון, אע"פ שיש ביניהם יותר מג' טפחים, כשרה.

לפי שאנו רואים את העולה כאלו ירד למטה, ומונח באויר שכנגדו.

והוא שיהא רוחב האויר כרוחב העולה או יותר ממנו.

אבל אם היה פחות ממנו. וכן אם העולה אינו מכוון ממש כנגד האויר שתחתיו, בענין שאם היה יורד למטה כנגדו ממש, היה מקצתו נוגע בסכך התחתון, אין אנו רואין אותו כאלו ירד למטה.

וכל שיעורין הללו, הן הלכה למשה מסיני:

ח קנים היוצאים מאחורי הסוכה, ושתי דפנות נמשכים עמהם.

כגון, שאחורי דופן אמצעי של הסוכה בולטין קנים מהסכך, ויש בהן הכשר סוכה, דהיינו שבעה טפחים על שבעה טפחים, וצלתן מרובה מחמתן, ויש להם שלש דפנות, דהיינו דופן האמצעי של הסוכה, וכל דפנות הארוכות הנמשכות עמהם.

הרי זו סוכה גמורה. וכשרה. אע"פ שדופן האמצעי לא נעשה בשבילה, אלא בשביל עיקר הסוכה:

ט וכן קנים הבולטים מהסכך לצד רוח רביעית הסוכה, שהוא פרוץ ואין בו דופן, ודופן אחד נמשך מהסוכה עם קנים אלו שיש בהם הכשר סוכה.

הרי מקום זה נחשב ג"כ מן הסוכה, ומותר לישב שם, אע"פ שאין שם אלא דופן אחד.

ואפילו אם בעל הסוכה גילה דעתו, שכוונתו היתה לעשות כל הסוכה בדפנות ארוכות הנמשכות עם כל אורך הסכך.

כגון שלאחר שעשה דופן אחד ארוך באורך כל הסכך, עשה דופן שכנגדו ארוך יותר משבעה טפחים.

אין אומרים: "כיון שהיה די לדופן שלישי הזה לעשותו שבעה טפחים בלבד, וזה שהאריכו יותר, גילה דעתו שכוונתו להמשיך הדפנות עם הסכך, שלא לישב תחת הסכך הפרוץ שאין שתי דפנות נמשכות עמה.

ואם כן דופן זה הנמשך עם קנים אלו הבולטים מן הסכך אין נחשב כלל מן הסוכה, אלא בפני עצמו הוא עומד, ונמצא שאין לקנים אלו רק דופן אחד, דהיינו דופן הנמשך עמהם".

אין אנו אומרים כן, משום שאין אנו הולכין אחר גילוי דעתו בזה.

(לפי שעשיית הסוכה, אינה צריכה כוונה, כמו שיתבאר בסי' תרל"ה).

וכאלו לא גילה דעתו כלל.

שכל הסכך מתכשר בדופן השלישי הזה הקצר.

אע"פ שאינו נמשך עם כל אורך הסכך כמו שנמשך דופן שכנגדו.

וכמ"ש בסי' תר"ל:

י כבר ביארנו בסי' תרכ"ו [סעיף ח'], שאם סיכך בסכך פסול, ובסכך כשר, ואינן מעורבין זה עם זה, אלא כל אחד ואחד מונח על הסוכה בפני עצמו, זה בצד זה, אינו צריך שיהיה בסכך הכשר רוב כנגד הפסול, אלא אפילו אם הן מחצה על מחצה ג"כ הסוכה כשרה.

שכך הוא הלכה למשה מסיני, שהסכך הצריך להסוכה, אינו צריך להיות רוב מן הכשר לסיכוך, אלא חצי הסכך בלבד.

והוא שלא יהיה מסכך הפסול ארבעה טפחים במקום אחד בסוכה גדולה.

או שלשה טפחים בסוכה קטנה, שאין בה כי אם שבעה טפחים על שבעה טפחים.

כמו שיתבאר בסימן תרל"ב ע"ש:

יא ואפילו אם סכך הכשר הוא קל וקלוש כדינו, בענין שהכוכבים נראים מתוכו. וסכך הפסול אין הכוכבים נראים מתוכו.

(כיצד כגון שסיכך בשפודין, שהן סכך פסול, והניח ריוח בין שפוד לשפוד כמלא שפוד, ונתן שם סכך כשר, קל וקלוש כדינו.

ונמצא שסכך הפסול הוא מרובה על הכשר, כשיעור האורך שבסכך הכשר שהכוכבים נראים מתוכה.

מכל מקום כיון שאורך ורוחב מקום המסוכך בסכך כשר הוא כאורך ורוחב מקום המסוכך בסכך פסול),

הרי זו כשרה מן התורה.

אלא שלפי שהאדם אי אפשר לו לצמצם למלאות כל האויר שבין שפוד לשפוד בסכך כשר, שלא יהיה שום אויר משהו בין השפוד לסכך הכשר.

ונמצא שסכך הפסול הוא מרובה על הכשר, שהרי אין בין שפוד לשפוד אלא כמלא שפוד בצמצום.

וגם מקום זה אינו מלא מסכך כשר אלא נשאר אויר משהו בינו לסכך הפסול.

לפיכך אין סוכה זו כשרה, אלא אם כן העדיף מעט סכך הכשר ונתנו על הפסול, שאז בודאי נתכסה כל האויר שבין שפוד לשפוד.

וכן אם היו השפודין נתונין שתי, דהיינו לאורך הסוכה, והקנים של סכך הכשר נתונים ערב, דהיינו לרוחב הסוכה.

שאז על כרחך אם אינו נותן ראשי הקנים על השפוד, הרי הן נופלים לארץ.

ואם כן על כרחך בודאי מתכסה כל האויר, ולא נשאר אפילו אויר משהו בין השפודין לסכך הכשר:

יב בית המקורה בנסרים שאין עליהם מעזיבה.

(פירוש רצפת טיט שמשימין עליהם)

ובא להכשירו, לישב תחתיהן לשם סוכה.

שהרי נסרים אלו הם פסולים לסיכוך, אפילו אין ברחבן ארבעה טפחים, לפי שלא הונחו כאן לשם צל, אלא לשם דירה.

כיצד מכשירן?

נוטל נסר אחד מבין שנים, ויתן סכך כשר במקומה. וחוזר ונוטל נסר אחד, ויתן סכך כשר במקומה. ותהיה כשרה כל הסוכה:

חסר