תרמד סדר הלל כל ימי החג ובו סעיף אחד:
א אחר שחזר ש"ץ תפלת השחר, נוטלין הלולב ומיניו, לקיים מצות עשה של תורה.
שנאמר, "ולקחתם לכם ביום הראשון" וגו'.
ומברכין על נטילת לולב, ושהחיינו.
וסדר נטילתו, וברכותיו, וניענועו, יתבאר בסי' תרנ"א.
ומצות עשה מדברי סופרים, לגמור ההלל, כל שמונת ימי החג.
לפי שכל יום ויום נחשב ליום טוב בפני עצמו. כיון שחלוק בקרבנותיו, משאר ימים.
משא"כ בפסח, שכל קרבנות של כל הימים הן שוין.
לפיכך לא תקנו לגמור ההלל אלא ביום ראשון בלבד.
וכל משפט ההלל, והלכותיו, וימים שגומרין אותו, כבר נתבאר בסי' תפ"ח ע"ש. ובסי' תכ"[ב].
ואין אומרים, "אל נא לעולם תוערץ", בפיוטים של יום ראשון של סוכות: