פרק ל
מודעת זאת, משארז"ל: "כל הרגיל לבא לבהכ"נ ויום א' לא בא, הקב"ה שואל עליו. שנאמר: 'מי בכם ירא ה' וכו'".
וכן בכל המצות. ובפרט מצות הצדקה, ששקולה כנגד כל המצות. הגם שהיא בלי נדר ח"ו? אעפ"כ, כל החיל אשר נגע יראת ה' בלבם, לא יאתה לנפשם האלקית לתת מגרעות בקדש מאשר כבר הורגלו מדי שנה להפריש ממאודם, להחיות רוח שפלים ונדכאים דלית להון מגרמיהון, היא בחי' סוכת דוד הנופלת וכו'. לקומם ולרומם וכו', למהוי אחד באחד וכו'.
והכל לפי רוב המעשה וכו', ולפי החשבון. כמארז"ל: "כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול וכו'".
על דרך מארז"ל: "אימתי גדול הוי'? כשהוא בעיר אלהינו וכו'". היא בחי' ומקום החשבון. כמ"ש[1]: "עיניך ברכות בחשבון".
והמכוון: כנודע, כי באתערותא דלתתא, המשכת חיים חן וחסד במעשה הצדקה, ברצון הטוב וסבר פנים יפות - אתערותא דלעילא: "יאר הוי' פניו", הוא הארת והמשכת חן וחסד ורצון עליון, מחיי החיים א"ס ב"ה, אשר לגדולתו אין חקר והשגה כלל. אל בחי': "מלכותך מלכות כל עולמים", עלמא דאתגליא, המחיה כל הברואים שבכל ההיכלות, עליונים ותחתונים, שהן בבחי' מספר וחשבון. כמ"ש: "אלף אלפים ישמשוניה".
וזהו חשבון גדול, שע"י רוב מעשה הצדקה, שלום.
כי פי' שלום: הוא דבר המחבר ומתווך ב' קצוות הפכיים. שהן קצה השמים לעילא, בחי' "ולגדולתו אין חקר". וקצה השמים לתתא, המתלבש בבי"ע בחי' גבול ומספר. וד"ל: