והנה נפש האדם, ידוע לכל, שהיא כלולה מי"ס חב"ד וכו'.
ואף שכולן מרוח פיו ית', כדכתיב: "ויפח באפיו כו'"?
מ"מ דרך פרט - חב"ד שבנפשו הן דוגמא לחב"ד שבי"ס, המכונות בשם או"א.
ומדות אהבה ויראה וכו' שבנפשו, הן דוגמא למדות שבי"ס הנקראות בשם ז"א.
וכח הדבור שבנפשו, דוגמא לדבור העליון הנקרא בשם מלכות ושכינה.
ולכן כשמדבר ד"ת מעורר דבור העליון ליחד השכינה.
ומשום הכי קיי"ל בק"ש ובהמ"ז וד"ת, לא יצא בהרהור בלא דבור: