אבל דוקא סודות המצוה. דלא גרע מלימוד הלכותיה, ואדרבה כו'. אף שאינו משיג המהות.
משא"כ בסדר ההשתלשלות, אף אם משיג המציאות, לא עדיף מצד עצמו, כלימוד המצות, שמשיג ותופס המהות, ומעלה עליו, כאילו קיים בפועל ממש. כמ"ש, "זאת התורה כו'".
אלא שידיעת המציאות מההשתלשלות, היא ג"כ מצוה רבה ונשאה. ואדרבה, עולה על כולנה. כמ"ש, "וידעת היום כו'". "דע את אלקי אביך כו'". ומביאה ללב שלם כו', שהוא העיקר, והשגת המציאות הוא להפשיט מגשמיות כו'.
רק שזו היא מצוה אחת מתרי"ג, והאדם צריך לקיים כל תרי"ג. לפי שהן השתלשלות המהות דחיצונית דכלים דאצי'. לכך צריך להרבות בלימוד כל התרי"ג, וקיומן בפועל ממש, במחשבה דבור ומעשה, שהן בריאה יצירה עשייה, לברר בירורין אשר שם.