ונפש השנית בישראל[1] היא: "חלק אלוה ממעל"[2] ממש. כמו שכתוב[3]: "ויפח באפיו נשמת חיים".[4] ו"אתה נפחת בי"[5].
וכמו שכתוב בזוהר: "מאן דנפח, מתוכיה נפח"[6] [7]פירוש: מתוכיותו ומפנימיותו - שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם, מוציא בנפיחתו בכח:
[8]כך על דרך משל: "נשמות ישראל עלו במחשבה[9]" . כדכתיב[10]: "בני בכורי ישראל". "בנים אתם לה' אלהיכם[11]".[12]
פירוש, כמו שהבן נמשך ממוח האב - כך, כביכול, נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך.[13]"דאיהו חכים, ולא בחכמה ידיעא[14]"[15]. אלא, הוא וחכמתו אחד[16]. וכמ"ש הרמב"ם[17]:
הגהה
והודו לו[18] חכמי הקבלה, כמ"ש בפרדס מהרמ"ק[19].
וגם לפי קבלת האר"י ז"ל[20], יציבא מילתא[21]. בסוד התלבשות אור א"ס ב"ה, על ידי צמצומים רבים, בכלים דחב"ד דאצילות[22].
אך לא למעלה מהאצילות. וכמ"ש במ"א: שא"ס ב"ה מרומם ומתנשא, רוממות אין קץ, למעלה מעלה ממהות ובחי' חב"ד - עד שמהות ובחי' חב"ד נחשבת כעשייה גופניית אצלו יתברך. כמ"ש[23]: "כולם בחכמה עשית":
"שהוא המדע והוא היודע כו'[24] . . ודבר זה, אין ביכולת האדם להבינו על בוריו כו'". כדכתיב[25]: "החקר אלוה תמצא". וכתיב, "כי לא מחשבותי מחשבותיכם וגו'"[26].
ואף שיש רבבות מיני חלוקי מדרגות בנשמות, גבוה על גבוה לאין קץ[27]. כמו גודל מעלת נשמות האבות ומשה רבינו ע"ה, על נשמות דורותינו אלה, דעקבי משיחא - שהם בחינת עקביים ממש לגבי המוח והראש[28].
[29]וכן בכל דור ודור, יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחינת ראש ומוח, לגבי נשמות ההמון ועמי הארץ[30].
וכן נפשות לגבי נפשות[31]. - כי כל נפש, כלולה מנפש רוח ונשמה.
מכל מקום, שרש כל הנפש רוח ונשמה כולם, מראש כל המדריגות עד סוף כל דרגין, המלובש בגוף עמי הארץ וקל שבקלים - נמשך ממוח העליון, שהיא חכמה עילאה, כביכול[32].
כמשל הבן הנמשך ממוח האב, שאפילו צפרני רגליו נתהוו מטפה זו ממש, ע"י שהייתה תשעה חדשים בבטן האם, וירדה[33] ממדרגה למדרגה, להשתנות ולהתהוות ממנה[34] צפרנים. ועם כל זה עודנה[35] קשורה ומיוחדת, ביחוד נפלא ועצום, במהותה ועצמותה הראשון, שהיתה טפת מוח האב[36].
וגם עכשיו בבן[37], יניקת הצפרנים וחיותם, נמשכת מהמוח שבראש.
כדאיתא בגמרא[38]: [נדה שם[39]] "לובן, שממנו גידים ועצמות וצפרנים". [וכמ"ש בע"ח שער החשמל, בסוד לבושים של אדם הראשון בגן עדן: שהיו צפרנים, מבחינת מוח תבונה]
וככה ממש, כביכול, בשרש כל הנפש רוח ונשמה של כללות ישראל למעלה[40]. בירידתו ממדרגה למדרגה, על ידי השתלשלות העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה - מחכמתו יתברך. כדכתיב[41]: "כולם בחכמה עשית", נתהוו ממנו נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ופחותי הערך.
ועם כל זה, עודינה קשורות ומיוחדות ביחוד נפלא ועצום, במהותן ועצמותן הראשון, שהיא המשכת חכמה עילאה - כי יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ, הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם:
ובזה יובן מאמר רז"ל[42] על פסוק[43]: "ולדבקה בו": "שכל הדבק בתלמיד חכם, מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש" - כי על ידי דביקה בתלמידי חכמים, קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ, ומיוחדות במהותן הראשון ושרשם שבחכמה עילאה - שהוא יתברך וחכמתו אחד"והוא המדע כו'".
[והפושעים ומורדים בתלמידי חכמים - יניקת נפש רוח ונשמה שלהם, מבחי' אחוריים של נפש רוח ונשמת ת"ח].
ומה שכתוב בזהר[44], ובזהר חדש[45], שהעיקר[46]תלוי שיקדש עצמו בשעת תשמיש דווקא. משא"כ בני עמי הארץ כו'[47]?
היינו, משום שאין לך נפש רוח ונשמה, שאין לה לבוש מנפש דעצמות אביו ואמו[48]. וכל המצות שעושה, הכל ע"י אותו הלבוש כו'[49]. ואפילו השפע שנותנים לו מן השמים - הכל על ידי לבוש זה. ואם יקדש את עצמו - ימשיך לבוש קדוש לנשמת בנו[50]. ואפילו היא נשמה גדולה, צריכה לקידוש אביו כו'.
אבל הנשמה עצמה, הנה לפעמים נשמת אדם גבוה לאין קץ, בא להיות בנו, של אדם נבזה ושפל כו'. כמ"ש האר"י ז"ל כל זה, בליקוטי תורה פ' וירא. ובטעמי מצות, פ' בראשית[51]: