ובפרטות^[1]: בחינת חכמה בינה דעת שבנפשו - מלובשות בהשגת התורה שהוא משיג: בפשט רמז דרוש סוד, כפי יכולת השגתו, ושרש נפשו למעלה^[2].

והמדות, שהן יראה ואהבה וענפיהן ותולדותיהן - מלובשות בקיום המצות במעשה, ובדבור - שהוא: "תלמוד תורה, שכנגד כולן^[3]"^[4].

כי האהבה היא שרש כל רמ"ח מצות עשה, וממנה הן נמשכות, ובלעדה אין להן קיום אמיתי^[5]. - כי המקיימן באמת^[6], הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת, ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פקודין, שהם רמ"ח אברין דמלכא, כביכול^[7], כמו שכתוב במקום אחר.

^[8]והיראה, היא שרש^[9] לשס"ה לא תעשה - כי ירא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה^[10], או יראה פנימית מזו, שמתבושש מגדולתו^[11], למרות עיני כבודו, ולעשות הרע בעיניו, כל^[12]: "תועבת ה' אשר שנא" - הם הקליפות וסטרא אחרא, אשר יניקתם^[13] מהאדם התחתון, ואחיזתם בו^[14], הוא בשס"ה מצות לא תעשה^[15].