פרק כג
בגזירת עירין פתגמא ומאמר קדישין - חכמי המשנה ע"ה, ששנו במשנתם: "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם" (אבות ג, ז) - כי זה כל האדם.
ואף גם זאת היתה כל ירידתו בעוה"ז לצורך עליה זו - אשר אין עליה למעלה הימנה.
כי שכינת עוזו אשר בגבהי מרומים, והשמים ושמי השמים לא יכלכלו אימתה - תשכון ותתגדל בתוך בני ישראל. כמ"ש: "כי אני ה' שוכן בתוך בנ"י" - ע"י עסק התורה והמצות בעשרה דוקא. כמ"ש רז"ל: "אתיא תוך תוך כו'". וע"ז נאמר: "בקרבך קדוש" (הושע יא, ט). ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה.
ומשום הכי נמי אצטריך להו לרז"ל למילף מקרא: "מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה כו'?". ואף גם זאת לא מצאו לו סמך מן המקרא אלא לקביעת שכר בלבד ליחיד לפי ערכו, לפי [נ"א ולפי] ערך המרובים - אבל לענין השראת קדושת הקב"ה אין לו ערך אליהם כלל.וההפרש שבין השראה לקביעות שכר מובן למביני מדע.