והנה רצון העליון בבחי' פנים, הוא מקור החיים המחיה את כל העולמות. ולפי שאינו שורה כלל על הס"א, וגם בחי' אחוריים של רצון העליון אינו מלובש בתוכה ממש, אלא מקיף עליה מלמעלה, לכך היא מקום המיתה והטומאה, ה' ישמרנו.
כי מעט מזער אור וחיות שיונקת ומקבלת לתוכה מבחי' אחוריים דקדושה שלמעלה - הוא בבחי' גלות ממש בתוכה, בסוד גלות השכינה הנ"ל.
ולכן נקרא[1] בשם: "אלהים אחרים", שהיא ע"ז ממש וכפירה באחדותו של ממ"ה הקב"ה - כי מאחר שאור וחיות דקדושה הוא בבחי' גלות בתוכה, אינה בטילה כלל לגבי קדושת הקב"ה, ואדרבה, מגביה עצמה כנשר לומר: "אני ואפסי עוד", וכמאמר: "יאור לי ואני עשיתני".
ולכן אמרו רז"ל: שגסות הרוח שקולה כע"ז ממש - כי עיקר ושרש ע"ז הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום, ולא כפירה בה' לגמרי. כדאיתא בגמ': "דקרו ליה אלהא דאלהיא" - אלא שגם הם מחשיבים עצמם ליש ודבר בפני עצמו. ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום ב"ה, מאחר שאין בטלים לו ית'. כי אין קדושה עליונה שורה אלא על מה שבטל לו ית', כנ"ל. ולכן נקראים: "טורי דפרודא" בזה"ק.
והרי זו כפירה באחדותו האמיתית, דכולא קמיה כלא חשיב ובטל באמת לו ית' ולרצונו המחיה את כולם, ומהוה אותם מאין ליש תמיד: