והנה בהכנה זו של מסירת נפשו לה', יתחיל ברכות השחר: ברוך אתה כו'.
וכן בהכנה זו, יתחיל ללמוד שיעור קבוע מיד אחר התפלה.
וכן באמצע היום, קודם שיתחיל ללמוד צריכה הכנה זו לפחות.
כנודע שעיקר ההכנה לשמה לעכב הוא בתחל' הלימוד בבינונים.
וכמו בגט וס"ת שצריכים לשמה לעכב ודיו שיאמר בתחלת הכתיבה: הריני כותב לשם קדושת ס"ת או לשמו ולשמה כו'.
וכשלומד שעות הרבה רצופות יש לו להתבונן בהכנה זו הנ"ל בכל שעה ושעה עכ"פ.
כי בכל שעה ושעה היא המשכה אחרת מעולמות עליונים, להחיות התחתונים.
והמשכת החיות שבשעה שלפניה חוזרת למקורה [בסוד רצוא ושוב שבס' יצירה] עם כל התורה ומעשים טובים של התחתונים.
כי בכל שעה שולט צירוף אחד מי"ב צירופי שם הוי"ה ב"ה בי"ב שעות היום וצירופי שם אדנ"י בלילה כנודע.
והנה כל כוונתו במסירת נפשו לה' ע"י התורה והתפלה להעלות ניצוץ אלהות שבתוכה למקורו תהא רק כדי לעשות נחת רוח לפניו ית', כמשל שמחת המלך בבוא אליו בנו יחידו בצאתו מן השביה ובית האסורים כנ"ל.
והנה כוונה זו היא אמיתית באמת לאמיתו לגמרי בכל נפש מישראל בכל עת ובכל שעה, מאהבה הטבעית שהיא ירושה לנו מאבותינו.
רק שצריך לקבוע עתים להתבונן בגדולת ה' להשיג דחילו ורחימו שכליים וכולי האי ואולי וכו' כנ"ל: