פרק ג
והנה אחרי הדברים והאמת האלה, כל משכיל על דבר, יבין לאשורו, איך שכל נברא ויש הוא באמת נחשב לאין ואפס ממש, לגבי כח הפועל ורוח פיו שבנפעל, המהוה אותו תמיד, ומוציאו מאין ממש ליש.
ומה שכל נברא ונפעל נראה לנו ליש וממשות?
זהו מחמת שאין אנו משיגים ורואים בעיני בשר את כח ה' ורוח פיו, שבנברא.
אבל אילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג, את החיות ורוחניות שבכל נברא השופע בו, ממוצא פי ה' ורוח פיו, לא היה גשמיות הנברא וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו.
כי הוא בטל במציאות ממש, לגבי החיות והרוחניות שבו.
מאחר שמבלעדי הרוחניות היה אין ואפס ממש, כמו קודם ששת ימי בראשית ממש. והרוחניות השופע עליו ממוצא פי ה' ורוח פיו, הוא לבדו המוציאו תמיד מאפס ואין ליש, ומהוה אותו. אם כן אפס בלעדו באמת.