צורת הדף באתר היברובוקס
אמר רבי ירמיה בן אלעזר, נתקללה בבל, נתקללו שכניה.
נתקללה בבל נתקללו שכניה - כלומר אוי לרשע אוי לשכנו:
נתקללה שומרון, נתברכו שכניה.
נתקללה בבל נתקללו שכניה.
דכתיב (ישעיהו יד, כג) "ושמתיה למורש קפוד ואגמי מים".
קאת וקפוד - חיות ועופות רעים ומזיקין את השכנים אבל עי השדה ומטעי כרם שנתקללו בה ערי ישראל הנאה היא לשכנים:
נתקללה שומרון, נתברכו שכניה.
דכתיב (מיכה א, ו) "ושמתי שומרון לעי השדה למטעי כרם וגו'".
ואמר רב המנונא, הרואה אוכלוסי ישראל, אומר "ברוך חכם הרזים".
אוכלוסי - חיל גדול של ששים רבוא:
חכם הרזים - היודע מה שבלב כל אלו:
אוכלוסי עובדי כוכבים, אומר, (ירמיהו ג, יב ) "בושה אמכם וגו'".
ת"ר, "הרואה אוכלוסי ישראל אומר, "ברוך חכם הרזים" שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה".
בן זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית, אמר, "ברוך חכם הרזים, וברוך שברא כל אלו לשמשני".
הוא היה אומר, "כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול.
חרש, וזרע, וקצר, ועמר, ודש, וזרה, וברר, וטחן, והרקיד, ולש, ואפה, ואח"כ אכל.
ואני, משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני!
וכמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש.
גזז, ולבן, ונפץ, וטוה, וארג, ואחר כך מצא בגד ללבוש.
ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנים לפני!
כל אומות שוקדות ובאות לפתח ביתי, ואני משכים ומוצא כל אלו לפני".
הוא היה אומר, "אורח טוב מהו אומר?
'כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי?!
כמה בשר הביא לפני?!
כמה יין הביא לפני?!
כמה גלוסקאות הביא לפני?!
וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי!'
אבל אורח רע מהו אומר?
'מה טורח טרח בעל הבית זה?
פת אחת אכלתי!
חתיכה אחת אכלתי!
כוס אחד שתיתי!
כל טורח שטרח בעל הבית זה, לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו'".
על אורח טוב מהו אומר?
(איוב לו, כד) "זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים".
על אורח רע כתיב, (איוב לז, כד) "לכן יראוהו אנשים וגו''.
(שמואל א יז, יב) "והאיש בימי שאול זקן בא באנשים".
אמר רבא, ואיתימא רב זביד, ואיתימא רב אושעיא, זה ישי אבי דוד, שיצא באוכלוסא, ונכנס באוכלוסא, ודרש באוכלוסא.
אמר עולא נקיטינן, אין אוכלוסא בבבל.
תנא, "אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא".
ת"ר "הרואה חכמי ישראל, אומר 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו'.
חכמי עובדי כוכבים אומר, 'ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו'.
הרואה מלכי ישראל, אומר, 'ברוך שחלק מכבודו ליראיו'.
מלכי עובדי כוכבים, אומר, 'ברוך שנתן מכבודו לבריותיו'.
א"ר יוחנן, לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל.
ולא לקראת מלכי ישראל בלבד, אלא אפי' לקראת מלכי עובדי כוכבים.
שאם יזכה, יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים.
רב ששת סגי נהור הוה.
הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא, וקם אזל בהדייהו רב ששת.
אשכחיה ההוא מינא.
אמר ליה, "חצבי לנהרא כגני לייא".
אמר ליה, "תא חזי דידענא טפי מינך".
חלף גונדא קמייתא, כי קא אוושא.
אמר ליה ההוא צדוקי, "אתא מלכא".
אמר ליה רב ששת, "לא קאתי".
חלף גונדא תניינא, כי קא אוושא.
אמר ליה ההוא צדוקי, "השתא קא אתי מלכא".
אמר ליה רב ששת, "לא קא אתי מלכא".
חליף תליתאי כי קא שתקא.
אמר ליה רב ששת, "ודאי השתא אתי מלכא".
אמר ליה ההוא צדוקי "מנא לך הא?"
אמר ליה, "דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא".
דכתיב (מלכים א יט, יא-יב) "צא ועמדת בהר לפני ה', והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה'
לא ברוח ה'.
ואחר הרוח רעש.
לא ברעש ה'.
ואחר הרעש אש.
לא באש ה'.
ואחר האש קול דממה דקה".
כי אתא מלכא, פתח רב ששת וקא מברך ליה.
אמר ליה ההוא צדוקי "למאן דלא חזית ליה קא מברכת?"
ומאי הוי עליה דההוא צדוקי?
איכא דאמרי, חברוהי כחלינהו לעיניה.
ואיכא דאמרי, רב ששת נתן עיניו בו, ונעשה גל של עצמות.
ר' שילא נגדיה לההוא גברא דבעל מצרית.
אזל אכל ביה קורצי בי מלכא.
אמר, "איכא חד גברא ביהודאי, דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא".
שדר עליה פריסתקא.
כי אתא, אמרי ליה, "מה טעמא נגדתיה להאי?"
אמר להו, "דבא על חמרתא".
אמרי ליה, "אית לך סהדי?"
אמר להו, "אין"?
אתא אליהו, אדמי ליה כאיניש, ואסהיד.
אמרי ליה, "אי הכי בר קטלא הוא?"
אמר להו, "אנן מיומא דגלינן מארעין לית לן רשותא למקטל.
אתון, מאי דבעיתון, עבידו ביה".
עד דמעייני ביה בדינא, פתח ר' שילא ואמר (דברי הימים א כט, ד) "לך ה' הגדולה והגבורה וגו'".
אמרי ליה, "מאי קאמרת?"
אמר להו, הכי קאמינא, "בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיעא, ויהב לכו שולטנא ורחמי דינא"?
אמרו, "חביבא עליה יקרא דמלכותא כולי האי?!"
יהבי ליה קולפא.
אמרו ליה, "דון דינא".
כי הוה נפיק, אמר ליה ההוא גברא, "עביד רחמנא ניסא לשקרי הכי?!"
אמר ליה, "רשע! לאו חמרי איקרו?!"
דכתיב (יחזקאל כג, כ) "אשר בשר חמורים בשרם".
חזייה דקאזיל למימרא להו, דקרינהו "חמרי".
אמר האי רודף הוא, והתורה אמרה "אם בא להרגך השכם להרגו".
מחייה בקולפא, וקטליה.
אמר, הואיל ואתעביד לי ניסא בהאי קרא, דרשינא ליה.
"לך ה' הגדולה", זו מעשה בראשית.
וכן הוא אומר, (איוב ט, י) "עושה גדולות עד אין חקר".
"והגבורה", זו יציאת מצרים.
שנאמר (שמות יד, לא) "וירא ישראל את היד הגדולה וגו'".
"והתפארת", זו חמה ולבנה שעמדו לו ליהושע.
שנאמר (יהושע י, יג) "וידום השמש וירח עמד וגו'".
"והנצח", זו מפלתה של רומי.
וכן הוא אומר (ישעיהו סג, ג) "ויז נצחם על בגדי וגו'".
"וההוד", זו מלחמת נחלי ארנון.
שנאמר (במדבר כא, יד) "על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה וגו'".
"כי כל בשמים ובארץ", זו מלחמת סיסרא.
שנאמר (שופטים ה, כ) "מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם וגו'".
"לך ה' הממלכה", זו מלחמת עמלק.
וכן הוא אומר (שמות יז, טז) "כי יד על כס יה".
"והמתנשא", זו מלחמת גוג ומגוג.
וכן הוא אומר (יחזקאל לח, ג) "הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותובל".
"לכל לראש", אמר רב חנן בר רבא אמר ר' יוחנן, אפילו ריש גרגיתא, מן שמיא מנו ליה.
במתניתא תנא משמיה דרבי עקיבא:
"לך ה' הגדולה", זו קריעת ים סוף.
"והגבורה", זו מכת בכורות.
"והתפארת", זו מתן תורה.
"והנצח", זו ירושלים.
"וההוד", זו בית המקדש:
לשמשני - שהם חורשים וזורעים ואני מוצא מוכן:
כל אומות שוקדות ובאות לפתחי - עשיר היה והכל באין אצלו לסחורה:
שאם יזכה - לעולם הבא ויראה בכבוד מלך המשיח:
יבחין - כמה יתר כבוד נוטלי שכר מצות יותר ממה שהיה כבוד האומות בעוה"ז:
חצבי לנהרא - הכדין השלמים הולכים לנהר לשאוב מים:
כגני לייא - השבורים להיכן כלומר למה הולכים ואף אתה שאתה סומא ולא תראהו להיכן תלך:
גונדא - כת:
ורחמי דינא - אוהבים משפט:
כחלינהו לעיניה - נקרו לעיניו:
קולפא - מקל לרדות:
התורה אמרה אם בא להרגך השכם להרגו - אם במחתרת וגו' (שמות כב) לפי שבא על עסקי נפשות שיודע הוא שאם ימצא ותמצאנו חותר לא תעמיד עצמך מלהציל ממונך והוא בא לדעת כן שיקום עליך ויהרגך אמרה תורה השכם אתה והרגהו:
הממלכה זו מלחמת עמלק - דכתיב בה כסא מלכות כי יד על כס יה (שמות יז) כלומר על ידי מלחמה ליי' בעמלק יתעלה כסאו:
המתנשא - מדכתיב לשון נשיאות משמע על נשיא ראש משך ותובל:
לכל לראש - לכל הקם להיות לראש הוא מתנשא כלומר שהוא גוזר ומעמידו:
ריש גרגיתא - בור הממונה על החופרין חפירות למלאותן מים כדי להשקות בהן שדותיהן:
מתוך: עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט (עריכה)
כה א מיי' פ"ו מהל' ברכות הלכה יא ,סמ"ג עשין כז , טור ושו"ע או"ח סי' רכד סעיף ה:
כו ב מיי' שם , טור ושו"ע או"ח סי' רכד סעיף ו:
כז ג מיי' שם , טור ושו"ע או"ח סי' רכד סעיף ז:
כח ד מיי' שם , טור ושו"ע או"ח סי' רכד סעיף ח:
כט ה טור ושו"ע או"ח סי' רכד סעיף ט:
ל ו מיי' פ"יב מהל' איסורי ביאה הלכה ב , סמג לאוין קיב , טור ושו"ע אה"ע סי' טז סעיף א: