צורת הדף באתר היברובוקס
עלויי קא מעלי ליה.
עלויי קא מעלי ליה - שהיתה מם סתומה בלוחות, אבל מם פתוחה לא היתה בלוחות, כדמפרש: מנצפך צופים אמרום. וכיון דאמר רב חסדא מם וסמך שבלוחות בנס היו עומדים לא אפשר לאוקומיה אלא בסתומה דהואיל והכתב היה נראה משני עבריהם היה לה ליפול אם לא שבנס היה עומד, אבל פתוחה אין בה נס, ע"כ מנצפך דרבי ירמיה דאמר צופין אמרום בפתוחים קאמר. יש שמקשין סוגיא זו על סוגיא דאמר במגילה דרמינן הא דר' ירמיה אהא דרב חסדא אלמא תרוייהו בסתומין. ואין זו קושיא שכן דרך הש"ס מהפך הסברא כאן כדי שיקשה ובמקום אחר מהפכו לפי הקושיא. ואי הוה בעי התם לתרוצי כי איתמר דרב חסדא בסתומין ודר' ירמיה בפתוחין הוה מתרץ ליה אלא תירוצא מעליא שני ליה התם. וה"נ:
דאמר רב חסדא: מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין.
אלא סתום ועשאו פתוח גרועי קא מגרע ליה.
דאמר ר' ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: מנצפך צופים אמרום.
ותיסברא, והכתיב: (ויקרא כז) אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה?
אלא מיהוה הואי
מיהוה הוה - תרוייהו ולא ידעי הי באמצע תיבה כו':
מידע לא הוה ידעין הי באמצע תיבה הי בסוף תיבה - ואתו צופים תקנינהו.
ואכתי: אלה המצות - שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה?
אלא שכחום וחזרו ויסדום.
גופא. א"ר חסדא: מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין.
ואמר רב חסדא: כתב שבלוחות נקרא מבפנים ונקרא מבחוץ.
ונקרא מבחוץ - האותיות הפוכות והתיבה הפוכה ולא אשמועינן אלא שהיה החקק נוקב את כל הלוח ולפיכך היו מם וסמך בנס:
כגון: נבוב בובן [בהר רהב] סרו ורס:
נבוב בהר סרו - לא היו בלוחות אלא תיבה בעלמא נקט:
אמרי ליה רבנן לריב"ל: אתו דרדקי האידנא לבי מדרשא, ואמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן נו"ן לא איתמר כוותייהו:
אל"ף בי"ת - אלף בינה.
אלף בינה - למוד תורה:
גימ"ל דל"ת - גמול דלים.
מ"ט פשוטה כרעיה דגימ"ל לגבי דל"ת?
מ"ט פשיט כרעיה דגימ"ל לגבי דלי"ת - ולא לגבי בי"ת:
שכן דרכו של גומל חסדים לרוץ אחר דלים.
ומ"ט פשוטה כרעיה דדל"ת לגבי גימ"ל?
מ"ט פשיט כרעיה דדלי"ת לגבי גימ"ל - ולא לגבי ה"א שמושכה קצת לצד גימ"ל:
דלימציה ליה נפשיה.
דלימציה ליה - עני נפשיה ולא יטריחנו לבעל הבית לרוץ אחריו:
ומ"ט מהדר אפיה דדל"ת מגימ"ל?
דליתן ליה בצינעה, כי היכי דלא ליכסיף מיניה.
ה"ו - זה שמו של הקב"ה.
ה"ו - כמו אני והו (סוכה דף מה.) - שמות הם:
ז"ח ט"י כ"ל - ואם אתה עושה כן: הקב"ה זן אותך, וחן אותך, ומטיב לך,
ומטיב לך - היינו טי"ת:
ונותן לך ירושה, וקושר לך כתר לעוה"ב.
ירושה - היינו יו"ד:
כתר - היינו כף:
לעולם הבא - היינו למד:
מ"ם פתוחה מ"ם סתומה - מאמר פתוח מאמר סתום.
מאמר פתוח ומאמר סתום - יש דברים שנתן רשות לדורשן ויש שאתה מצווה לסותמן כגון מעשה מרכבה:
נו"ן כפופה נו"ן פשוטה - נאמן כפוף נאמן פשוט.
נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא:
ס"ע - סמוך עניים.
ל"א סימנין עשה בתורה, וקנה אותה.
סימנים - של סדר שמועות דתנא או אמורא בגירס' דלא תשכח אחת מהן כגון אלו שבש"ס:
פ' כפופה פ' פשוטה - פה פתוח פה סתום.
פה פתוח - בשעת המכנסים פזר:
פה סתום - בשעת המפזרים כנס אם יש גדול ממך:
צד"י כפופה וצד"י פשוטה - צדיק כפוף צדיק פשוט.
היינו נאמן כפוף נאמן פשוט?
הוסיף לך הכתוב כפיפה על כפיפתו - מכאן שנתנה התורה במנוד ראש.
במנוד ראש - ברתת וענוה יתירה:
קו"ף - קדוש.
רי"ש - רשע.
מאי טעמא מהדר אפיה דקו"ף מרי"ש?
מ"ט מהדר אפיה דקו"ף מרי"ש - לישנא דמעליא הוא שאחוריו של רי"ש לגבי הקו"ף שאין הקב"ה רוצה להסתכל בפני רשע:
אמר הקדוש ברוך הוא אין אני יכול להסתכל ברשע.
ומאי טעמא מהדרה תגיה דקו"ף לגבי רי"ש?
תגא דקו"ף - כמין זיי"ן שעושין בסופו של גג קו"ף:
אמר הקדוש ברוך הוא: אם חוזר בו אני קושר לו כתר כמותי.
ומאי טעמא כרעיה דקו"ף תלויה?
כרעיה דקו"ף תליא - שאינה נדבקת עם גגה:
דאי הדר ביה - ליעייל.
וליעול בהך?
ליעול בהך - יקיף תחת רגלי הקו"ף ויכנס בפתח של ימין:
מסייע ליה לריש לקיש.
דאמר ר"ל מ"ד: (משלי ג) "אם ללצים הוא יליץ
הוא יליץ - מעצמו יליץ לא יסייעוהו ולא ימנעוהו:
ולענוים
ואם לענוים - ולמדה טובה הוא נמשך:
יתן חן"
יתן חן - יסייעוהו מן השמים:
בא ליטמא - פותחין לו.
בא ליטהר - מסייעים אותו.
מסייעין אותו - ומכינין לו פתח:
שי"ן - שקר.
תי"ו - אמת.
מאי טעמא שקר מקרבן מיליה אמת מרחקא מיליה?
מקרבן מיליה - אותיות קרובות שלשתן קרובות כסדרן של אלפא ביתא. אמת מרחקן מיליה. זו בתחילת אל"ף בית וזו באמצע וזו בסוף:
שיקרא - שכיח, קושטא - לא שכיח.
ומאי טעמא שיקרא אחדא כרעיה קאי
אחד כרעא - כל אות ואות שבו עומדת על רגל אחד:
ואמת מלבן לבוניה?
אמת מלבן לבוני - מושכבין תחתיה אותיותי' כמין לבינה דאל"ף הרי יש לה ב' רגלים ומושבה טוב ורגל השני רחב:
קושטא קאי, שיקרא לא קאי.
א"ת ב"ש - אותי תעב - אתאוה לו?!
אתאוה לו - בתמיה וכן כולן:
ב"ש - בי לא חשק - שמי יחול עליו?
ג"ר - גופו טימא - ארחם עליו?
ד"ק - דלתותי נעל - קרניו לא אגדע.
עד כאן מדת רשעים
ע"כ מדת הרשעים - כן הוא נדרש אצל רשעים:
אבל מדת צדיקים:
א"ת ב"ש - אם אתה בוש
אם את בוש - מלחטוא:
ג"ר ד"ק - אם אתה עושה כן גור בדוק.
גר דק גור בדוק - נפשך תהא צרורה תחת כסאי ודוק שמים:
ה"ץ ו"ף - חציצה הוי בינך לאף.
ז"ע ח"ס ט"ן - ואין אתה מזדעזע מן השטן.
י"ם כ"ל -אמר [שר של] גיהנם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם לים כל.
לים כל - גיהנם קרוי ים כל- לפי שהרוב הולכים שם:
אמר שר של גיהנם - לים שלי תן את כל העולם ואפילו ישראל:
אמר הקב"ה: אח"ס בט"ע גי"ף
אמר ליה אח"ס בט"ע גי"ף - אלפא ביתא היא אצל א"ת ב"ש וכולן סדורות בספר יצירה:
- אני חס עליהם מפני שבעטו בגי"ף.
אני אחוס עליהם על שבעטו בגיף - בניאוף:
דכ"ץ - דכים הם כנים הם צדיקים הם.
דכ"ץ - נוטריקון: דכים כנים צדיקים:
הל"ק - אין לך חלק בהן.
אין לך - גיהנם חלק בהן בישראל:
ומרז"ן ש"ת - אמר גיהנם לפניו: רבונו של עולם מרי זניני מזרעו של שת.
ומרזן שת - ואומר שר של גיהנם זונני מזרעו של שת. כל העובדי כוכבים וישראל:
א"ל: - א"ל ב"ם
אל בם - אמר לו הקב"ה לא יהא לך חלק בהם:
ג"ן ד"ס - להיכן אוליכן? - לגן הדס.
ג"ן ד"ס - אמר הקב"ה אוליכם לגן הדס לגן עדן:
ה"ע ו"ף
ה"ע ו"ף - הנני עף ברעב:
- אמר גיהנם לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם: עיף אנכי.
ז"ץ ח"ק
ז"ץ ח"ק - הללו זרעו של יצחק הם ולא אתנם לך:
- הללו זרעו של יצחק.
ט"ר י"ש כ"ת -טר יש לי כיתות כיתות של {אומות העולם} שאני נותן לך:
ט"ר י"ש כ"ת - שמור לי והמתן יש לי כתות אחרות:
תוספות
גרועי קא מגרע ליה דאמר רבי חייא בר אבא מנצפך צופים אמרום. וא"ת דהכא משמע דבפתוחה קאמר דצופים אמרום ובפ"ק דמגילה (דף ב:) פריך עלה דר' חייא בר אבא מאלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר ועוד האמר רב חסדא מם וסמך שבלוחות בנס היו עומדים משמע דר' חייא בסתומה איירי ואור"י דהכי קאמר התם. ועוד האמר רב חסדא ועוד אי רבי חייא בר אבא בסתומה איירי תקשה נמי דרב חסדא אלא ודאי בפתוחה איירי והא דנקט מנצפך ולא נקט להו כסדר אלפא ביתא משום דמנצפך משמע מן צופים:
נבוב בובן בהר רהב. תימה דאמאי נקט להו כיון דלא הוה בלוחות:
א"ל לר' יהושע בן לוי אתו דרדקי כו'. בירושלמי ובבראשית רבה (ס' א) קאמר דר' אליעזר ור' יהושע הוו מאותן דרדקי וחולק על הש"ס שלנו והא דאמר בפרקי דר' אליעזר שלא למד ר' אליעזר תורה אלא עד שהיה גדול היינו שלא עסק עד שנעשה גדול:
אית דגרסי בא ליטמא פותחין לו. כלומר יש לו פתחים ליכנס בא ליטהר מסייעין אותו שפותחין לו פתח ליכנס והיינו דומיא דלעיל דשביק ליה פתח ליכנס ולהנהו דגרסי בא ליטמא. פותחין לו צריך לומר דמסייעין אותו הוי טפי מפותחין: