שמשכים ומעריב עליהן לבית המדרש.
שמשכים ומעריב - שחורות לשון שחרית כעורב לשון ערבית:
רבה אמר: במי שמשחיר פניו עליהן כעורב.
רבא אמר במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב.
עורב אכזרי על בניו - כדכתיב (תהלים קמז) לבני עורב אשר יקראו והקב"ה מזמן להן יתושים ונכנסין לתוך פיהן:
כי הא דרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב אמרה ליה דביתהו ינוקי דידך מאי אעביד להו?
אמר לה מי שלימו קורמי באגמא?!
קורמי - ירקות לישנא אחרינא: גמי לח כי עקרת לההוא רכיכא דאית ביה וטחני ליה ועבדי ריפתא באל"ף בי"ת דר' מכיר מצאתיו:
(דברים ז) ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו - א"ר יהושע בן לוי: אילמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו: כביכול כאדם שנושא משוי על פניו ומבקש להשליכו ממנו.
אל פניו - של הקב"ה ודומה לו כמשאוי לפניו:
לא יאחר לשונאו - א"ר אילא: לשונאיו הוא דלא יאחר, אבל יאחר לצדיקים גמורים.
והיינו דא"ר יהושע בן לוי: מאי דכתיב: (דברים ז) אשר אנכי מצוך היום לעשותם - היום לעשותם ולא למחר לעשותם.
ולא למחר לעשותם - שלאחר מיתה לעתיד לבוא אם בא לקיים מצות אינו מועיל דמי שטרח בערב שבת. יאכל בשבת כדאמר במס' ע"ג:
היום לעשותם - למחר לקבל שכרם.
א"ר חגי ואיתימא ר' שמואל בר נחמני מאי דכתיב: (שמות לד) ארך אפים - ארך אף מבעי ליה? -אלא ארך אפים לצדיקים ארך אפים לרשעים:
אפים - משמע פנים בין שוחקות בין זעומות אפים שוחקות מאריך ומאחר לצדיקים לעתיד לבא ואפים זעומות ומאריך לרשעים ומאחר פורענותם לעוה"ב:
ר' יהודה אומר עד בית סאתים וכו': איבעיא להו בור ופסין קאמר
בור ופסין - רוחב הבור עם חלל היקף הפסין הרחוקין שתי אמות:
או דילמא בור ולא פסין קאמר?
או דילמא בור - לחודיה שרי בבית סאתים לבד הרחקת ב' אמות:
אדם נותן עיניו בבורו ולא גזרינן דילמא אתי לטלטולי יותר מבית סאתים בקרפף
אדם נותן עיניו בבורו - ואם בא ללמוד מכאן היתר למקום אחר מן הבור הוא למד והרי אינו אלא בית סאתים הלכך אע"פ שהוקף יותר על כן לא אתו למישרי קרפף יותר מבית סאתים דעלמא שלא הוקף לדירה:
או דילמא אדם נותן עיניו במחיצתו וגזרינן דילמא אתי לאיחלופי יותר מבית סאתים בקרפף
או דילמא במחיצתו אדם נותן עיניו - ואם בא ללמוד מכאן היתר למקום אחר מן המחיצה ילמוד הלכך אתי למישרי בעלמא יותר מבית סאתים אי שרית הכא:
ת"ש כמה הן מקורבין כדי ראשה ורובה של פרה וכמה הן מרוחקין אפי' כור אפי' כוריים ר' יהודה אומר בית סאתים מותר יתר מבית סאתים אסור אמרו לרבי יהודה אי אתה מודה בדיר וסהר מוקצה וחצר אפילו בית חמשת כורים ובית עשרת כורים שמותר אמר להם זו מחיצה ואלו פסין ר"ש בן אלעזר אומר בור בית סאתים אבית סאתים מותר ולא אמרו להרחיק אלא כדי ראשה ורובה של פרה הא מדקאמר רבי שמעון בן אלעזר בור ולא פסין מכלל דרבי יהודה בור ופסין קאמר ולא היא ר' יהודה בור בלא פסין קאמר אי הכי היינו דר' שמעון בן אלעזר איכא בינייהו אריך וקטין כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר מוקצה וחצר אפילו בית חמשת כורים ובית עשרת כורים מותר וכל דירה שתשמישה לאויר כגון בורגנין שבשדות בית סאתים מותר יתר מבית סאתים אסור:דף כב,א משנה ר' יהודה אומר אם היה דרך רשות הרבים מפסקתן יסלקנה לצדדין וחכמים אומרים אינו צריך:דף כב,א גמרא רבי יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרווייהו כאן הודיעך כוחן של מחיצות כאן וסבירא ליה והאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן ירושלים אילמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים אלא כאן ולא ס"ל ורמי דר' יהודה אדר' יהודה ורמי דרבנן אדרבנן דתניא יתר על כן א"ר יהודה מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשות הרבים עושה לו לחי מכאן ולחי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע אמרו לו אין מערבין רשות הרבים בכך קשיא דר' יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן דר' יהודה אדרבי יהודה לא קשיא התם דאיכא שתי מחיצות מעלייתא הכא ליכא שתי מחיצות מעלייתא דרבנן אדרבנן [נמי] לא קשיא הכא איכא שם ארבע מחיצות התם ליכא שם ד' מחיצות א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן ארץ ישראל אין חייבין עליה משום רה"ר יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא א"ל אביי לרב דימי מ"ט
לא אמרו להרחיק - ההיקף לבד בית סאתים של רוחב הבור אלא שתי אמות:
אריך וקטין - ק' על נ' דהוו סאתים כחצר המשכן לר' יהודה אע"פ שאינו מרובע מותר ובלבד שלא יהא בין ארכו ורחבו יותר מבית סאתים ולר"'ש בעינן מרובע כדאמר בהדיא בית סאתים על בית סאתים דהוי שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים כדאמר בהאי פירקין (ד' כג.) קטין קצר ברחבו:
כל אויר - אף על פי שאינו מקורה אם תשמישו לדירת אדם לכניסה וליציאה תמיד:
וכל דירה - שהיא מכוסה בגג והיא עשויה לשמירת אויר שחוצה לה:
גמ' חייבין עליה - אלמא אתו רבים ומבטלי מחיצה:
הכא איכא שם ד' מחיצות - שיש שתי אמות היכר היקף דופן לכל רוח:
סולמא דצור - סלע הר גבוה סביב