צורת הדף באתר היברובוקס

דף סה,א גמרא יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו שנאמר (ישעיהו נא) לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין מיתיבי שיכור מקחו מקח וממכרו ממכר עבר עבירה שיש בה מיתה ממיתין אותו מלקות מלקין אותו כללו של דבר הרי הוא כפיקח לכל דבריו אלא שפטור מן התפלה מאי יכולני לפטור דקאמר נמי מדין תפלה אמר רבי חנינא ל"ש אלא שלא הגיע לשכרותו של לוט אבל הגיע לשכרותו של לוט פטור מכולם: א"ר חנינא כל המפיק מגן בשעת גאוה סוגרין וחותמין צרות בעדו שנאמר (איוב מא) גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר מאי משמע דהאי אפיק לישנא דעבורי הוא דכתיב (איוב ו) אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעבורו ר' יוחנן אמר כל שאינו מפיק אתמר מאי משמע דהאי מפיק לישנא דגלויי הוא דכתיב (תהילים יח) ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מכדי קראי משמע בין למר ובין למר מאי בינייהו איכא בינייהו דרב ששת דרב ששת מסר שינתיה לשמעיה מר אית ליה דרב ששת ומר לית ליה דרב ששת אמר רב חייא בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל משום שנא' בצר אל יורה רבי חנינא ביומא דרתח לא מצלי אמר בצר אל יורה כתיב מר עוקבא ביומא דשותא לא הוה נפיק לבי דינא אמר רב נחמן בר יצחק הלכתא בעיא צילותא כיומא דאסתנא אמר אביי אי אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי אמר רבא אי קרצתן כינה לא תנאי מר בריה דרבינא עבדה ליה אמיה ז' מני לז' יומי אמר רב יהודה לא איברי ליליא אלא לשינתא א"ר שמעון בן לקיש לא איברי סיהרא אלא לגירסא אמרי ליה לר' זירא מחדדן שמעתך אמר להו דיממי נינהו אמרה ליה ברתיה דרב חסדא לרב חסדא לא בעי מר מינם פורתא אמר לה השתא אתו יומי דאריכי וקטיני ונינום טובא אמר רב נחמן בר יצחק אנן פועלי דיממי אנן רב אחא בר יעקב יזיף ופרע אמר ר"א הבא מן הדרך אל יתפלל שלשה ימים שנאמר (עזרא ח) ואקבצם אל הנהר הבא אל [אהוא] ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם וגו' אבוה דשמואל כי אתי באורחא לא מצלי תלתא יומי שמואל לא מצלי בביתא דאית ביה שיכרא רב פפא לא מצלי בביתא דאית ביה הרסנא א"ר חנינא כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו שנאמר (בראשית ח) וירח ה' את ריח הניחוח וגו' אמר ר' חייא כל המתיישב ביינו יש בו דעת ע' זקנים יין ניתן בע' אותיות וסוד ניתן בע' אותיות נכנס יין יצא סוד א"ר חנין לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים שנא' (משלי לא) תנו שכר לאובד וגו' א"ר חנין בר פפא כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים אינו בכלל ברכה שנא' (שמות כג) וברך את לחמך ואת מימיך מה לחם שניקח בכסף מעשר אף מים שניקח בכסף מעשר ומאי ניהו יין וקא קרי ליה מים

יכולני לפטור - לטעון על כל ישראל לפני הקב"ה דבר שיפטרו כולן מדינא לע"ל לומר שהן שיכורים ואין נתפשין על עונם:

מדין תפלה - אם דנין אותן על שלא היו מתפללין בכוונה יכול אני לפוטרן:

המפיק מגן - המעביר תפלת מגן אברהם שאינו אומרה:

בשעת גאוה - בשעת שיכרות אינו מתפלל:

סוגרין וחותמין צרות בעדו - שלא יבאו עליו:

שאינו מפיק איתמר - דהאי מפיק לישנא דגלויי הוא וה"ק כל שאינו מגלה תפלה בשעת שיכרות כלומר שאינו מתפלל:

אפיקי מים - גילויי הים כדכתיב ויגלו מוסדות:

מסר שינתיה לשמעיה - אמר לו הניחני לישן מעט וכשיגיע זמן תפלה הקיצני ר' חנינא דאמר אעבורי בעי לית ליה דרב ששת ואסור להתפלל עד שיעור מאליו:

בצר אל יורה - בדקתי אחר המקרא זה ואינו בכל הכתובים ושמא בספר בן סירא הוא:

יומא דשותא - רוח דרומית מנשבת בו וחזקה:

צלותא - דעת צלולה:

כיומא דאיסתנא - כשמנשבת רוח צפונית יום אורה הוא ונוח לכל כדאמר ביבמות בפרק הערל (דף עב.) מפני מה לא מלו ישראל במדבר מפני שלא נשבה בהן רוח צפונית אבל  ביומא דשותא אמר התם לא מהלינן ביה ולא מסוכרינן ביה:

קריב כותחא - אפי' ציווי עבודה קלה היתה מבטלת אותי:

לא תנאי - לא הייתי שונה כמו ששניתי:

יומי דאריכי - ימים שהוא בקבר אריכי לישן וקטיני לעסוק בתורה ובמצות:

ונינום טובא - ונישן הרבה:

יזיף ופרע - היה קובע לו לשנות כך וכך פרקים ביום והיה רגיל לעסוק ביום ופעמים שהיה טרוד במזונותיו ביום ופורע קביעות עתו בלילה:

אל יתפלל ג' ימים - שאין דעתו מיושבת עליו מפני טורח הדרך:

ונהנה שם ימים שלשה - והדר ואבינה מכלל דעד השתא לא הויא בינה:

דאית ביה שיכרא - ריח השכר משכרתו:

דאית ביה הרסנא - משום ריחא:

המתפתה ביין - שמפייסין אותו על דבר ומתרצה כשטוב לבו ביין:

ריח הניחוח - ואמרן לעיל דריחא דומיא דמשתייא הוא וכתיב ויאמר אל לבו לא אוסיף וגו' דאירצי:

המתיישב ביינו - ששותה יין ואין דעתו מטרפתו:

ניתן בשבעים אותיות - כך חשבונו בגימטריא:

יצא סוד - וזה הואיל ולא יצא סודו שקול הוא כסנהדרין של ע':

לשלם בו שכר לרשעים - ששותין ושמחין ומקבלין עולמן בחייהם:

לאובד - רשע:

אינו בכלל הברכה - לא הגיע לסוף ברכה גמורה ואפילו הוא עשיר בדברים אחרים:

שניקח בכסף מעשר - שמותר ללוקחו בכסף מע"ש בירושלים הכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומלח בפרק בכל מערבין (לעיל דף כו:):