צורת הדף באתר היברובוקס

מפני, שאור הנר יפה לבדיקה.

מפני שאור הנר יפה לבדיקה - לקמיה מפרש, מאי מעליותא מאבוקה?:

ואע"פ שאין ראיה לדבר - זכר לדבר.

שנאמר: (שמות יב, יט) "שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם".

ואומר: (בראשית מד, יב) "ויחפש, בגדול החל".

ואומר: (צפניה א, יב) "בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות".

ואומר: (משלי כ, כז) "נר ה' נשמת אדם, חופש כל חדרי בטן"".

האי: "אור החמה" היכי דמי?

אי נימא: בחצר?

האמר רבא: חצר אינה צריכה בדיקה - מפני שהעורבין מצויין שם?

אלא: באכסדרה?

האמר רבא: "אכסדרה - לאורה נבדקת"?

לאורה נבדקת - לאור שלה נבדקת. ואין צריך להביא לה אור הנר בלילה, אלא בודקה ביום:

לא צריכא: לארובה דבחדר.

ודהיכא?

ודהיכא - באיזה מקום בחדר לא סגיא לה לאור הארובה:

אי לבהדי ארובה?

אי נימא להדי ארובה - נגד החור ממש - אמאי לא, היינו אכסדרה?:

היינו אכסדרה?

אלא, לצדדין.

לצדדין - של חור:

 

ואבוקה לא?!

והאמר רבא: מאי דכתיב: (חבקוק ג, ד) "ונוגה כאור תהיה,

ונוגה - של עתיד, לצדיקים - כאור של שבעת ימי בראשית יהיה:

קרנים מידו לו, ושם חביון עוזו"?

קרנים - מלשון "כי קרן עור פניו" (שמות לד, כט). וזהרורין מיד הקדוש ברוך הוא: לו - לצדיק. מזיו של הקדוש ברוך הוא, ילכו זהרורין להקרין פני הצדיקים. ולא יהיה אורם שוה לאורו, אלא כנר בפני האבוקה:

למה צדיקים דומין בפני שכינה - כנר בפני האבוקה.

ואמר רבא: "אבוקה להבדלה - מצוה מן המובחר"?

אמר רב נחמן בר יצחק: זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין, וזה אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין.

רב זביד אמר: זה אורו לפניו, וזה אורו לאחריו.

אורו לאחריו - ואדם האוחזו, לפניו הוא בודק. הלכך אין יפה לבדיקה:

רב פפא אמר: האי בעית, והאי לא בעית.

בעית - מתיירא שלא יבעיר את הבית, ואין לבו על הבדיקה יפה:

רבינא אמר: האי, משך נהורא.

האי משיך נהוריה - אור הנר נמשך ומאריך במקומו, ואינו דולק בקפיצות, אלא נח במקום אחד:

והאי, מיקטף איקטופי:

מיקטף איקטופי - נפסק וקופץ תמיד, לשון הקוטפים מלוח (איוב ל, ד):

 

כל מקום שאין מכניסין כו':

"כל מקום" לאתויי מאי?

כל לאיתויי מאי - דלא תנא "מקום שמכניסין בו כו"':

לאתויי הא דתנו רבנן:

"חורי בית,

חורי - שבכותל:

העליונים והתחתונים,

העליונים והתחתונים - הגבוהים יותר מדאי, והנמוכים יותר מדאי, ואין נוחין להשתמש - אין צריך לבדוק:

וגג היציע,

וגג היציע - אף על פי שהוא נמוך - הואיל ומשופע, אין צריך לבדוק. אבל שאר גגין שלהן, לא היו משופעין:

יציע - אנפרי"ץ:

וגג המגדל,

גג המגדל - משטיי"ר של עץ, שנותנים לתוכו כלים ואוכלים. תוכו צריך בדיקה, ולא גגו:

ורפת בקר,

ורפת בקר - שאם היה שם חמץ, הבהמות אכלוהו:

ולולין,

ולולין - מקום דירת תרנגולין:

ומתבן,

ומתבן - בית התבן. דמה דרכו של חמץ שם. וכן אוצרות יין ושמן:

ואוצרות יין, ואוצרות שמן

- אין צריכין בדיקה.

רשב"ג אומר: מטה החולקת בתוך הבית,

החולקת - מעמידין אותה במקום מחיצה, לחלק תשמישי הבית. ואורחא דמילתא נקט:

ומפסקת,

ומפסקת - יש הפסק בין שוליה לקרקע. כגון שרגליה גבוהים למטה:

צריכה בדיקה".

 

ורמינהו.

"חור שבין אדם לחבירו: זה בודק עד מקום שידו מגעת,

עד מקום שידו מגעת - כגון שהכותל עב הרבה:

וזה בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר - מבטלו בלבו.

ר' שמעון בן גמליאל אומר: מטה החולקת בתוך הבית, ועצים ואבנים סדורים תחתיה, ומפסקת,

ומפסקת - יש אויר בין שוליה לעצים:

אינה צריכה בדיקה"?

קשיא מטה אמטה?

קשיא חורין אחורין?

קשיא חורין אחורין - דקא תנא הכא, חורין צריכין בדיקה:

חורין אחורין לא קשיא.

הא בעילאי ובתתאי, והא במיצעי.

הא - דקתני לעיל אין צריכין, בעילאי ותתאי, שאין נוחה תשמישתן. כדקתני בהדיא. והא, באמצעי, שנוחים להשתמש:

מטה אמטה לא קשיא.

הא דמידליא,

דמדליא - שגבוהה הרבה. ויש אויר תחתיה הרבה, נוחה תשמישתה:

הא דמיתתאי.

דמיתתאי - אף על פי שיש קצת אויר, אין נוחה תשמישתה:

ואוצרות יין אין צריך בדיקה?!

והתניא, "אוצרות יין, צריך בדיקה. אוצרות שמן, אין צריך בדיקה"?

הכא במאי עסקינן, במסתפק.

במסתפק - אוצר שמסתפק הימנו יין לשולחנו, צריך בדיקה. פעמים שהשמש נכנס להביא יין כשהוא כלה על השולחן, ופתו בידו:

אי הכי, שמן נמי?

שמן יש קבע לאכילה, יין אין קבע לשתיה.

יש קבע לאכילה - יודע הוא כמה שמן צריך, לכך וכך בני אדם, ומביאו קודם סעודה, ואין צריך לעמוד מן השלחן ולהביא. אבל יין אין קבע לשתיה, פעמים ששתיית סעודה [זו] מרובה משל אתמול, ואין השמש בקי בדבר:

תני רבי חייא, "עשו אוצרות שכר בבבל, כאוצרות יין בארץ ישראל, במסתפק".

עשו אוצרות שכר בבבל - להצריך בדיקה, במסתפק, כאוצרות יין בארץ ישראל. דכיון דרגילין בו, אין קבע לשתייתו:

אמר רב חסדא, בי דגים, אין צריך בדיקה".

והתניא, "צריכין בדיקה"?

לא קשיא.

הא ברברבי,

הא ברברבי - אין צריך בדיקה, שיש להם קבע ואומד. ואין צריך לעמוד ולהביא באמצע הסעודה:

הא בזוטרי.

זוטרי - אין להם קבע ואומד. וצריך לעמוד ולהביא:

אמר רבה בר רב הונא, בי מילחי,

בי מלחי - בית המלח:

ובי קירי,

ובי קירי - שעוה. צריך בדיקה. לפי שעומד מתוך הסעודה, להביא מלח ונרות:

צריך בדיקה.

 

אמר רב פפא, בי ציבי, ובי תמרי, צריך בדיקה.

 

תנא, "אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין לבדוק, מפני הסכנה".

מאי סכנה?

אי נימא מפני סכנת עקרב?

כי משתמש, היכי אישתמש?

לא צריכא, דנפל.

דנפל - אם נפל הבנין, אין מחייבין אותו לבדוק את גל אבנים, אלא למראית העין, אבל לא להכניס ידו ביניהן. ומתחלה כשהיה הכותל קיים, נשתמש בחוריו, ועכשיו נפל. ויש שם סכנת עקרבים. שדרכן לימצא באשפות ובגלין:

אי נפל - למה לי בדיקה?

והתנן, "חמץ שנפלה עליו מפולת - הרי הוא כמבוער".

התם, שאין הכלב יכול לחפש אחריו.

הכא, כשהכלב יכול לחפש אחריו.

בשאין הכלב יכול לחפש אחריו - הכי מפרש לה רבן שמעון בפרק שני. ותניא, "כמה חפישת הכלב? שלשה טפחים":

והא אמר ר' אלעזר, "שלוחי מצוה אינן ניזוקין"?

אמר רב אשי, שמא תאבד לו מחט, ואתי לעיוני בתרה.

שמא תאבד לו מחט - קודם לכן, ואתי השתא לעיוני בתרה. וכיון דמתכוין אף למחט, לאו שליח מצוה הוא, וניזוק:

וכה"ג, לאו מצוה הוא?!

וכהאי גוונא - דמתכוין למצוה ולצרכו, לאו שליח מצוה הוא?! בתמיה:

והתניא, "האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני, או שאהיה בן העוה"ב,