(יחזקאל מה, ) "מן המאתים", ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור.
מכאן לערלה, שבטילה במאתים.
"ממשקה ישראל", מן המותר לישראל.
מכאן אמרו, 'אין מביאין נסכין מן הטבל'.
יכול לא יביא מן המוקצה?
אמרת, מה טבל מיוחד שאיסור גופו גרם לו, אף כל שאיסור גופו גרם לו.
יצא מוקצה, שאין איסור גופו גרם לו, אלא איסור דבר אחר גרם לו".
ואי אמרת איסור מוקצה דאורייתא, מה לי איסור גופו מה לי איסור דבר אחר?
ועוד, הא את הוא דאמרת חילוק מלאכות לשבת, ואין חילוק מלאכות ליו"ט?
אלא אפיק הבערה, ועייל עצי אשירה.
ואזהרה מהכא (דברים יג, ) "ולא ידבק בידך מאומה מן החרם".
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לאביי, ונלקי נמי משום (דברים ז, ) "ולא תביא תועבה אל ביתך"?
אלא אפיק הבערה ועייל עצי הקדש.
ואזהרה מהכא (דברים יב, ) "ואשיריהם תשרפון באש, לא תעשון כן לה' אלהיכם".
אמר רמי בר חמא, הא דרב חסדא ורבה, מחלוקת דר"א ורבי יהושע היא.
דר"א סבר, אמרינן "הואיל".
ורבי יהושע סבר, לא אמרינן "הואיל".
אמר רב פפא, ודילמא עד כאן לא קאמר ר"א התם דאמרינן "הואיל" אלא דבעידנא דקא עיילי לתנורא כל חדא וחדא חזיא ליה לדידיה.
אבל הכא, דלאורחין הוא דחזי, לדידיה לא חזי, אימא הכי נמי דלא אמרינן "הואיל"?
אמר רב שישא בריה דרב אידי, ודילמא לא היא.
עד כאן לא קאמר רבי יהושע התם דלא אמרינן "הואיל", אלא דאיכא חדא דלא חזיא, לא לדידיה ולא לאורחין.
אבל הכא דחזי מיהת לאורחין, אימא הכי נמי אמרינן "הואיל".
אמרוה [רבנן] קמיה דרבי ירמיה, ור' זירא.
ר' ירמיה, קיבלה.
ר' זירא, לא קיבלה.
א"ל רבי ירמיה לרבי זירא, מילתא דקשיא לן ואתיא כמה שני, במאי פליגי ר"א ור' יהושע? השתא אמרוה משמיה דגברא רבה, ולא ניקבלה?!
אמר ליה היכי אקבלה?
דתנינא, "אמר ליה רבי יהושע, 'לדבריך הרי הוא עובר משום (שמות כ, ) 'לא תעשה כל מלאכה''.
ושתיק ליה".
ואי איתא, לימא ליה טעמא דידי משום הואיל?!
א"ל, וליטעמיך, הא דתנינא בברייתא, "אמר לו ר"א, 'לדבריך הרי הוא עובר משום בל יראה ובל ימצא' ושתיק ליה".
ה"נ דלא אהדר ליה?!
הא קא מהדר ליה במתני'?
דתנן, "לא זהו חמץ שמוזהרין עליו משום בל יראה ובל ימצא".
אלא שתיק ליה בברייתא, ומהדר ליה במתני'.
ה"נ אימור, שתיק ליה במתני', ואהדר ליה במכילתא אחריתי.
תניא, "רבי אומר, הלכה כר"א.
ור' יצחק אמר, הלכה כבן בתירא".
וכמה שיעור עיסה?
רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר:
בחיטין, קבין.
ובשעורין, שלשת קבין.
ר' נתן אומר משום ר"א, חילוף הדברים".
והתניא, "רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר:
בחטין, שלשת קבין.
ובשעורין, ארבעה קבין"?
לא קשיא.
הא, בחסיכתא.
הא, במעלייתא.
אמר רב פפא, שמע מינה, גריעין חיטי חסיכתא, מחיטי מעלייתא.
טפי מדגריען שערי חסיכתא, משערי מעלייתא.
דאילו התם, תילתא.
והכא, ריבעא.
אמר רב, קבא מלוגנאה, לפיסחא, וכן לחלה.
והתנן]