משנה
ערב פסחים סמוך למנחה, לא יאכל אדם עד שתחשך.
אפילו עני שבישראל, לא יאכל עד שיסב.
ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין.
ואפילו מן התמחוי:
גמרא
מאי איריא ערבי פסחים, אפי' ערבי שבתות וימים טובים נמי?
דתניא, "לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה.
דברי רבי יהודה.
רבי יוסי אומר, אוכל והולך עד שתחשך".
אמר רב הונא, לא צריכא אלא לר' יוסי, דאמר "אוכל והולך עד שתחשך", הני מילי בערבי שבתות וימים טובים, אבל בערב הפסח משום חיובא דמצה, מודה.
רב פפא אמר, אפילו תימא רבי יהודה.
התם בערבי שבתות וימים טובים, מן המנחה ולמעלה הוא דאסיר, סמוך למנחה שרי.
אבל בערב הפסח, אפילו סמוך למנחה נמי אסור.
ובערב שבת סמוך למנחה שרי?!
והתניא, "לא יאכל אדם בערב שבת וימים טובים, מתשע שעות ולמעלה, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה.
דברי רבי יהודה.
רבי יוסי אומר, אוכל והולך עד שתחשך".
אמר מר זוטרא, מאן לימא לן דמתרצתא היא,