איבדור תבלונייכי, פרחא זיקא, למוריקא חדתא דנקטיתו, נשים כשפניות.
אדחנני וחננכי, לא אתיתי לגו, השתא דאתיתי לגו, קרחנני וחננכי".
במערבא לא קפדי אזוגי.
רב דימי מנהרדעא קפיד אפילו ארושמא דחביתא.
הוה עובדא, ופקע חביתא.
כללא דמילתא: כל דקפיד, קפדי בהדיה.
ודלא קפיד, לא קפדי בהדיה.
ומיהו למיחש, מיבעי.
כי אתא רב דימי אמר, "שתי ביצים, ושתי אגוזין, שתי קישואין, ודבר אחר, הלכה למשה מסיני".
ומסתפקא להו לרבנן, מאי ניהו דבר אחר?
וגזור רבנן בכולהו זוגי, משום דבר אחר.
והא דאמרן, "עשרה, תמניא, שיתא, ארבעה, אין בהן משום זוגי", לא אמרן אלא לענין מזיקין, אבל לענין כשפים אפילו טובא נמי חיישינן.
כי הא דההוא גברא, דגרשה לדביתהו, [אזלה] אינסבה לחנואה.
כל יומא הוה אזיל ושתי חמרא, הוה קא עבדא ליה כשפים, ולא קא מהניא לה ביה, משום דהוה מזדהר בנפשיה בזוגא.
יומא חד אשתי טובא, ולא הוה ידע כמה שתי, עד שיתסר הוה צייל ואיזדהר בנפשיה, מכאן ואילך לא הוה צייל ולא איזדהר בנפשיה.
אפיקתיה בזוגא.
כי הוה אזיל גס ביה ההוא טייעא.
א"ל, "גברא קטילא הוא, דאזיל הכא".
אזיל חבקיה לדיקלא, צווח דיקלא, ופקע הוא.
אמר רב עוירא, קערות וככרות אין בהם משום זוגות.
כללא דמילתא, כל שגמרו בידי אדם, אין בהם משום זוגות, גמרו בידי שמים, במילי מיני דמיכל, חיישינן.
חנות, אין בהן משום זוגות.
נמלך, אין בהן משום זוגות.
אורח, אין בו משום זוגות.
אשה, אין בה משום זוגות.
ואי אשה חשובה, חיישינן.
אמר רב חיננא בריה דרבי יהושע, איספרגוס מצטרף לטובה, ואין מצטרף לרעה.
אמר רבינא משמיה דרבא, זוגי לחומרא.
ואמרי ליה, זוגי לקולא.
אמר רב יוסף, תרי דחמרא וחד דשיכרא, לא מצטרף.
תרי דשיכרא וחד דחמרא, מצטרף.
וסימניך, "זה הכלל כל המחובר לו מן החמור ממנו, טמא.
מן הקל ממנו, טהור".
אמר רב נחמן אמר רב, תרי קמא תכא וחד אתכא, מצטרפי.
חד מקמי תכא ותרי אתכא, לא מצטרפין.
מתקיף לה רב משרשיא, אטו אנן לתקוני תכא קא בעינן?!, לתקוני גברא בעינן, וגברא קא מיתקן וקאי?
דכולי עלמא, תרי אתכא וחד לבתר תכא, לא מצטרפי, כי ההיא מעשה דרבה בר נחמני.
אמר רב יהודה אמר שמואל, כל המזוג מצטרף
רשב"ם
איבדור תבלונייכי. יהו מפוזרין תבלין שלכם:
פרחיה זיקא למוריקא חדתא דנקטיתו. ישא הרוח אותו בושם חדש שאתן אוחזות בידכן לכשף בו:
אדחנני וחננכי לא אתיתי לגו. כל זמן שחסו עלי מן השמים ואני חסתי על עצמי ואתן חסתן עלי לא באתי ביניכם:
השתא דאתית לגו קרחנני וחננכי. השתא שבאתי ביניכם יודע אני שנתקררו עלי רחמיכם וגם רחמי נתקררו שלא חסתי על עצמי. ל''א גרסי' חרי חמימי בדיקולי בזייא צואה רותחת בסלים קרועין יהא לפומייכו נשי חרשייתא אותן חרי יהא מזונות לפיכם כשפניות. בתשובות הגאונים:
קפיד ארושמא דחביתא. כשמוכרים יין חוקקין פגימות בחבית למספר האיפות וקפיד עלייהו שלא יצאו בזוגות:
כל דקפיד. יותר מדאי קפדי בהדיה השדים להזיקו ודלא קפיד כ''כ לא קפדי בהדיה להזיקו ומיהו למיחש מיבעי אפילו מאן דלא קפיד דלא קפדינן בהדיה דאי תימא דלא קפדי בהדיה כלל א''כ זוגות למה נזכרו בגמרא כך היה להם לחכמים לומר לא יזהר אדם בזוגות דלא לקפדו בהדיה:
וד''א. עדיין יש פרי אחד שמקפידין בזוגותיו הלכה למשה מסיני דמזקי:
והא דאמרת לעיל עשרה אין בהן משום זוגות. ה''מ היכא דליכא נשים כשפניות:
גס ביה. פגע בו ל''א הבין בו שהיה מסוכן:
אזל חבקיה לדקלא. מתוך חולי ודאגה נסמך עליו: ה''ג צווח דיקלא ופקע בו והדקל יבש מכח הכשפים:
קערות. אם אכל שתי קערות תבשיל:
גמרו בידי שמים. חיישינן דההוא דבר אחר דגזרו בשבילו כל זוגות גמרו בידי שמים הוי פירות וכל דדמי ליה:
חנות אין בה משום זוגות. אם שתה בשתי חנויות לא אמרי' כשני כוסות דמי לשון אחר ועיקר חנות השותה בו זוגות לא קפדי מזיקין עליה דלאו קביעותא היא וההוא עובדא דלעיל דההוא גברא דשתה בחנות כשפים שאני שעשתה לו גרושתו:
אורח אין בו משום זוגות. דאינו יודע אם ישקוהו עוד הלכך אכל כסא הוה ליה כנמלך:
אשה. שאינה חשובה כאורח דמיא דאינה קבועה לשתות:
אספרגוס. בלשון פרסי לקורין לכרוב אספרגוס וזהו ששנינו הנודר מן הכרוב אסור באספרגוס ומשקין הוא שעושין מכרוב ומיין ורגילין היו לשתותו בכל בוקר לרפואה קודם אכילה והלכך מצטרף לטובה ולא לרעה דמידי דרפואה הוא:
לטובה. אם שתה שנים ושתה זה שלישי מצטרף לאפוקי מזוגות: לרעה. אם שתה א' וזה שני לא יצטרף לראשון:
זוגי לחומרא. אם אינו יודע אם שתה זוגות אם לאו ישתה ואם שתה זוגות הואיל ודעתו לצרפן מצטרפין לטובה ואם לא שתה זוגות נמלך ואינו מצטרף לרעה:
ואמרי לה זוגי לקולא. שלא ישתה דכיון דשתי גלי אדעתיה דקפיד אזוגות ואי מעיקרא לא בזוגות הוה קאי והשתא שתי מצטרפי להו בהדי הדדי הלכך לא ישתה דאפילו אי בזוגות הוה קאי דילמא כיון דלא קפיד לא קפדי בהדיה:
כל המחובר לו. גבי טומאות קאי דתנן מפץ חמש על חמש מחצלת ששה על ששה וה''ק אם יש מחצלת חמשה ואינו מקבל טומאה וטפח ממפץ מחובר לו הואיל וחמור ממנו מצטרף לו ומקבל טומאה אבל אם יש מפץ ארבע וטפח מחצלת מחובר לו הואיל וקל ממנו אין מצטרף לו הכא נמי הואיל ושתי תרי שיכרא והדר שתי חד חמרא מצטרף להם הואיל וחשוב יותר:
ה''ג אמר רב נחמן תרי מקמי תכא וחד אתכא מצטרפין. חד מקמי תכא ותרי אתכא לא מצטרפי הואיל ושתי אתכא זוגות לא מהני ליה צירוף:
ודכ''ע. אפי' לרב משרשיא תרי אתכא וחד בתר תכא לא מצטרפי משום מעשה דרבה בר נחמני דאצרכינהו תכא לאהדורי קמיה בב''מ בהשוכר את הפועלים דאי חד דבתר תכא מצטרף לתרי דתכא לשקינהו כוס שלישי בתר תכא בלא אהדורי תכא: כל המזוג. אם שתה יין מזוג ואח''כ שתה משקה מזוג אחר המזוג מצטרף בין לרעה בין לטובה דכיון דתרווייהו מזוגין נינהו כמין אחד חשיבי ומצטרפי: