משנה
באחד באדר, משמיעין על השקלים, ועל הכלאים.
ובחמשה עשר בו, קורין את המגילה בכרכים.
ומתקנין את הדרכים, ואת הרחובות, ואת מקוות המים.
ועשין כל צורכי הרבים.
ומציין את הקברות.
ויוצאין אף על הכלאים:
גמרא
ולמה באחד באדר?
כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונן, ותיתרם תרומת הלשכה מן החדשה בזמנה, באחד בניסן.
רבי שמואל בר רב יצחק, תרומת הלשכה כתחלתה.
דכתיב (שמות מ, ) "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן".
ותני עלה, "ביום שהוקם המשכן, בו ביום נתרמה התרומה".
רבי טבי, רבי יאשיה בשם כהנא, נאמר כאן (במדבר כח,) "חדשי" ונאמר להלן (במדבר כח, ) "חדשי", מה חדשי שנאמר להלן אין מונין אלא מניסן, אף חדשי שנאמר כאן אין מונין אלא מניסן.
א"ר יונה, שבק רבי טבי ראשה דמתניתא, ואמר סופה?!
דל כן כהדא.
דתני, (במדבר כח, ) "'זאת עולת חדש בחדשו', יכול יהא תורם בכל חדש וחדש?
ת"ל, "בחדשו לחדשי", בחודש א' הוא תורם לכל חדשי השנה.
יכול באיזה חדש שירצה?
נאמר כאן "חדשי", ונאמר להלן "חדשי" מה חדשי שנאמר להלן אין מונין אלא מניסן, אף חדשי שנאמר כאן אין מונין אלא מניסן.
מהו, "משמיעין?"
רב הונא אמר, מכריזין.
היך מה דאת אמר (דברי הימים ב כד, ) "ויתנו קול ביהודה ובירושלם".
תמן תנינן, "אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים".
ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי, אף שימוע שקלים וכלאים ביניהם.
רבי חלבו, ורב הונא רב בשם ר' חייה רבה, הכל יוצאין בי"ד, שהוא זמן קרייתה.
א"ר יוסי, ויאות.
כלום אמרו "משמיעין על השקלים" לא כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן?!
אם אתה אומר באדר ראשון, עד כדון אית בשתא שיתין יומין כלום?!
אמרו, "יוצאין אף על הכלאים", לא כדי שיהיו הצמחין ניכרין?!
אם את אומר באדר ראשון, עד כדון אינון דקיקין.
רבי חזקיה שאל, מעתה בני בבל משמיעין על השקלים מראשו של חורף?!
לא כדי שיביאו ישראל שקליהן בעונתן ותיתרם תרומת הלשכה מן החדשה בזמנה באחד בניסן?!
התיב ר' עולא, קומי רבי מנא.
והא תנינן, "בג' פרקים בשנה תורמין את הלשכה:
בפרוס הפסח, בפרוס העצרת, בפרוס החג".
א"ל, נימר, אילין דקריבין, בפרוס הפסח.
אילין דרחיקין, בפרוס העצרת.
ואילין דרחיקין מנהון, בפרוס החג.
[רש"י שמות כה, ב]