Right Click Here and click save as to download

סתם,

אדר שני.

תניין:

מתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים ועושין כל צרכי רבים:

אלו הן צרכי רבים: דנין דיני ממונות, ודיני נפשות, דיני מכות, ופודין ערכין וחרמים והקדישות, ומשקין את הסוטה, ושורפין את הפרה, ועורפין עגלה ערופה, ורוצעין עבד עברי, ומטהרין את המצורע, ומפרקין את המנעל מעל גבי המים, ואין מחזירין אותו".

תמן תנינן, "משקין בית השלחין, ומציינין על הקברות".

לא כבר ציינו מאדר?!

תיפתר, שירד שטף של גשמים ושטפו:

"ויוצאין אף על הכלאים", לא כבר יצאו מאדר?!

תיפתר, שהיתה השנה אפילה, ואין הצמחין ניכרין.

מניין לציון?

ר' ברכיה, ר' יעקב בר בת יעקב בשם ר' חונייא דברת חוורין.

ר' יוסה אמרי לה, ר' יעקב בר אחא בשם ר' חונייא דברת חוורין.

ר' חזקיה, ר' עוזיאל בריה דרב חונייא דבית חוורן בשם ר' חונייא דבית חוורן.

"(ויקרא יג, מה) 'טמא טמא יקרא', כדי שתהא הטומאה מוקראה לך בפיה, ואומרת לך 'פרוש'".

ר' אילא בשם ר' שמואל בר נחמן, (יחזקאל לט, טו) "ועברו העוברים בארץ, וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון".

"עצם", מכאן שמציינין על העצמות.

"אדם", מיכן שמציינין על השדרה, והגלגולת.

"ובנה", מיכן שמציינין על גבי אבן קבועה.

אם אומר את ע"ג אבן תלושה, אף היא הולכת ומטמא במקום אחר.

"אצלו", למקום טהרה.

"ציון", מיכן לציון.

"ומצא אבן אחת מצויינת, אף ע"פ שאין מקיימין כן, המאהיל עליה, טמא.

אני אומר מת מצויין, והיה נתון תחתיה.

היו שתים, המאהיל עליהן טהור, וביניהן טמא.

אם היה חורש בינתיים, הרי הן כיחידיות.

ביניהן, טהור.

וסביבותיהן, טמא".

תני, "אין מציינין על הבשר, שמא נתעכל הבשר".

ר' יוסטא בר שונם בעא קומי ר' מנא, ולא נמצא מטמא טהרות למפרע?

א"ל, מוטב שיתקלקלו בו לשעה, ואל יתקלקלו בו לעולם:

הלכה ב משנה

אמר ר' יהודה, בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהן.

משרבו עוברי עבירה, היו משליכין לדרכים.

התקינו שיהו מפקירין את כל השדה:

גמרא

ר' יהודה אומר כו'.

תניא, "אמר ר' יהודה, בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהן, והיו שמחים ב' שמחות.

אחת שהיו מנכשין שדותיהן, ואחת שהיו נהנין מן הכלאים.

משרבו עוברי עבירה, היו משליכין על הדרכים.

אע"פ כן היו שמחים, שהיו מנכשין שדותיהן.

התקינו, שיהו מפקירין כל השדה כולה".

ומניין שהפקר ב"ד הפקר?

דכתיב, (עזרא י, ) "וכל אשר לא יבא לשלשת הימי' בעצת השרים והזקני', יחרם כל רכושו, והוא יבדל מקהל הגולה".

מניין שהיא פטורה מן המעשרות?

רבי יונתן בריה דרב יצחק בר אחא, שמע לה מן הדא.

"אין מעברין את השנה לא בשביעית, ולא במוצאי שביעית.

ואם עיברוה, הרי זו מעוברת".

וחודש א' שהוא מוסיף לא פטור ממעשרות הוא?!

עד כדון שביעית, מוצאי שביעית מאי?

א"ר ר' בון, שלא לרבות באיסור חדש.

ר' זעירה בשם ר' אלעזר, הדא דאת אמר, עד שלא התיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ לארץ.

אבל משהתיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ לארץ, היא שביעית היא של שאר שני שבוע:

תני אין מעברין וכו': א"ר מנא, הדא דאת אמר, בראשונה שהיו השנים כתיקנן, אבל עכשיו שאין השנים כתקנן, היא שביעית היא שאר שני שבוע.

תני, "של בית רבן גמליאל, עיברוה במוצאי שביעית מיד".

א"ר אבון, אין מן הדא, לית את ש"מ כלום!

(דברים טז, א) "שמור את חודש האביב", שומריהו שיביאו בחידושו.

והיידא אמרה דא: (פאה, פ"ה מ"א) "גדיש שלא לוקט תחתיו, כל הנוגעות בארץ, הרי הן של עניים".

ואמר ר' אמי