Right Click Here and click save as to download

ואלו שחייבין בקלבון: לוים, וישראלים, וגרים, ועבדים משוחררים.

אבל לא כהנים, ונשים, ועבדים, וקטנים.

השוקל על יד כהן, על יד האשה, על יד עבד, על יד קטן, פטור.

ואם שקל על ידו ועל יד חבירו, חייב בקלבון אחד.

ור' מאיר אומר, שני קולבנות.

הנותן סלע ונוטל שקל, חייב שני קולבנות.

השוקל על יד עני, ועל יד שכינו, ועל יד בן עירו, פטור.

ואם הלוום, חייב.

האחין השותפין שחייבין בקלבון, פטורין ממעשר בהמה.

וכשחייבין במעשר בהמה, פטורין מן הקלבון.

וכמה הוא קלבון?

מעה כסף, דברי ר"מ.

וחכ"א, חצי מעה:

גמרא

אע"פ שאמרו כו'. הא לתבוע, אין תובעין.

הכא את אמר תובעין, והכא את אמר אין תובעין?

כאן בשהביא ב' שערות, וכאן בשלא הביא ב' שערות:

הנכרי והכותי כו'. א"ר בא, תיפתר כמ"ד, "כותי כנכרי".

דאתפלגון, "כותי כנכרי, דברי רבי.

רשב"ג אומר, כותי כישראל לכל דבר".

אמר ר' לעזר, מתני' בנכרים, הא בכותים לא.

ותני כן, "(ויקרא א, ב) 'אדם' לרבות את הגרים.

(שם) 'מכם' להוציא את המומרים".

מתני', פליגא על ר' אלעזר.

"אין מקבלין מידם, קיני זבין, וזבות, קיני יולדות".

וכי יש קיני זבין וזבות בנכרים?!

אלא רישא בנכרים, וסיפא בכותים?!

כן הוא, רישא בנכרים וסיפא בכותים.

אמר ר' יוחנן, בתחילה אין מקבלין מהם, לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים.

ובסוף, מקבלין מהן דבר שאינו מסוים, ואין מקבלין מהן דבר מסוים.

רשב"ל אמר, בין בתחילה בין בסוף, אין מקבלין מהן לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים.

מתני' פליגא על רבי יוחנן, "אין מקבלין מהן הקדש ונדבה לבדק הבית"?

פתר לה, בין בתחלה בין בסוף, ובלבד דבר מסוים:

ר"ש בן לקיש אמר בין בתחילה ובין בסוף אין מקבלין מהם לא דבר מסוים וכו': מתני' פליגא על רשב"ל.

דתני (ערכין ה, ב) "הכל שווין, שהן נודרין ונידרין"?

פתר לה, עולה.

ניחא, "נודרין", עולה. "נידרין" עולה?!

אלא כשאמר ישראל, "הרי עלי עולה", ושמע נכרי ואמר, "מה שאמר זה, עלי":

ואינו מביא עמו נסכים?!

ומותר נסכים, לא לכלי שרת אינון?!

נמצא מביא דבר מסויים?

התיב רבי יוסי בי רבי בון.

והא תנינן, "נערכין".

ועורכין לא לבדק הבית אינון?!

היך מה דאת אמר תמן, לשמים הוא מתכוין, ומאיליהן הן באין לבדק הבית.

כן את אמר אף הכא, לשמים הוא מתכוין,