דף ט,ב גמרא כאילו התענה תשיעי ועשירי ת"ר (ויקרא כה) יובל היא אע"פ שלא שמטו אע"פ שלא תקעו יכול אף על פי שלא שלחו ת"ל היא דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר יובל היא אע"פ שלא שמטו אף על פי שלא שלחו יכול אע"פ שלא תקעו ת"ל היא וכי מאחר שמקרא אחד מרבה ומקרא אחד ממעיט מפני מה אני אומר יובל היא אע"פ שלא שלחו ואין יובל אא"כ תקעו לפי שאפשר לעולם בלא שילוח עבדים ואי אפשר לעולם בלא תקיעת שופר דבר אחר זו מסורה לב"ד וזו אינה מסורה לבית דין מאי דבר אחר וכי תימא אי אפשר דליכא חד בסוף העולם דלא משלח זו מסורה לב"ד וזו אינה מסורה לב"ד בשלמא לרבי יוסי כדקאמר טעמיה אלא לרבי יהודה מ"ט אמר קרא (ויקרא כה) וקראתם דרור בארץ וקסבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו דכולי עלמא דרור לשון חירות מאי משמע דתניא אין דרור אלא לשון חירות א"ר יהודה מה לשון דרור כמדייר בי דיירא ומוביל סחורה בכל מדינה אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן זו דברי ר' יהודה ור' יוסי אבל חכמים אומרים שלשתן מעכבות בו קסברי מקרא נדרש לפניו ולפני פניו ולאחריו והכתיב יובל ההוא דאפילו בחוצה לארץ והכתיב בארץ ההוא בזמן שנוהג דרור בארץ נוהג בחוצה לארץ בזמן שאינו נוהג בארץ אינו נוהג בחוצה לארץ: ולנטיעה: מנלן דכתיב (ויקרא יט) שלש שנים ערלים וכתיב (ויקרא יט) ובשנה הרביעית ויליף שנה שנה מתשרי דכתיב (דברים יא) מראשית השנה וליגמר שנה שנה מניסן דכתיב (שמות יב) ראשון הוא לכם לחדשי השנה דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שאין עמה חדשים ואין דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים: תנו רבנן אחד הנוטע אחד המבריך ואחד המרכיב ערב שביעית שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה ומותר לקיימן בשביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה ואסור לקיימן בשביעית
יובל היא יובל אע"ג שלא שמטו כו' - יובל היא תהיה לכם לעיל מיניה כתיב והעברת שופר וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור והדר כתיב יובל היא תהיה לכם וקרא יתירא הוא לדרשה והכי תדרשנה יובל היא לכם מ"מ ואפי' לא נעשו בו דברים הללו העברת שופר ולשוב אל אחוזה דהיינו שמיטת קרקעות שקנו זה מזה דכתיבא בתר האי קרא ושבתם איש אל אחוזתו אעפ"כ שם היובל עליו להיות אסור בזריעה ובצירה וקצירה כדכתיב לא תזרעו וגו':
יכול אע"פ שלא שלחו - עבדים יהא יובל:
ת"ל היא - אם עשית דברים הללו היא יובל ואם לאו אינו יובל ולקמיה מפרש ויובל מאי חזי דתלי בקריאת דרור:
שאפשר לעולם בלא שילוח עבדים - פעמים שאין עבד עברי בישראל שיטעון שילוח:
ואי אפשר - שלא יהא שופר מצוי בעולם לפיכך יש לנו לומר כשתלה הכתוב לא תלה אלא בדבר המצוי לעולם:
ד"א תקיעת שופר מסורה לב"ד - לצוות לשלוחם לתקוע ושילוח עבדים מסורה ליחידים ואם ימאן יבטל היובל הלכך לא תלאו הכתוב בו:
אמר קרא וקראתם דרור - וסמיך ליה יובל היא:
מקרא נדרש לפניו - מיעוטא דהיא אקריאת דרור קאי דסליק מיניה ולא אתקיעת שופר הכתובה לפני פניו:
כמדייר בי דיירא - מי שהוא ברשותו לגור בכל מלון שירצה:
ולאחריו - שמיטת קרקעות דכתיב בתריה ושבתם איש אל אחוזתו:
והכתיב יובל - לרבות במשמע יובל מ"מ:
ולנטיעה מנלן - דר"ה שלה תשרי:
מבריך - כופף את הזמורות בארץ שקורין פרופינ"א:
מרכיב - אילן בחבירו שקורין אונישטי"ר:
עלתה לו שנה - כיון שהגיע יום אחד בתשרי עלתה לו שנה למנין שני ערלה:
פחות משלשים יום לא עלתה לו שנה - עד תשרי הבא אם אינה ערב שביעית ואם ערב שביעית היא אסור לקיימו משום תוספת שביעית שמוסיפין מחול על קודש: