דף כו,ב גמרא קבען פלניא לא הוה ידע מאי קאמר ליה אתא שאיל בי מדרשא [אמרו] ליה גזלן אמר לך דכתיב (מלאכי ג) היקבע אדם אלהים וגו' א"ל רבא מברניש לרב אשי אי הואי התם הוה אמינא ליה היכי קבעך במאי קבעך ואמאי קבעך וממילא הוה ידעינא ואיהו סבר מילתא דאיסורא קאמר ליה לא הוו ידעי רבנן מאי סירוגין שמעוה לאמתא דבי רבי דחזתנהו רבנן דהוו עיילי פסקי פסקי אמרה להו עד מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דחזית לההוא גברא דקא מבדר פרפחיניה אמרה ליה עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך לא הוו ידעי רבנן מאי (משלי ד) סלסלה ותרוממך יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לההוא גברא דהוה קא מהפך בשעריה אמרה ליה עד מתי אתה מסלסל בשערך לא הוו ידעי רבנן מאי (ישעיהו יד) וטאטאתיה במטאטא השמד יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לחבירתה שקולי טאטיתא וטאטי ביתא לא הוו ידעי רבנן מאי (תהילים נה) השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך אמר רבה בר בר חנה יומא חד הוה אזלינא בהדי ההוא טייעא הוה דרינא טונא ואמר לי שקול יהביך ושדי אגמלאי:דף כו,ב משנה שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ושתי חצוצרות מן הצדדין שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר ובתעניות בשל זכרים כפופין ופיהן מצופה כסף ושתי חצוצרות באמצע שופר מקצר וחצוצרות מאריכות שמצות היום בחצוצרות שוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות רבי יהודה אומר בר"ה תוקעין בשל זכרים וביובלות בשל יעלים:דף כו,ב גמרא א"ר לוי מצוה של ר"ה ושל יוה"כ בכפופין ושל כל השנה בפשוטין והתנן שופר של ר"ה של יעל פשוט הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי יהודה אומר בר"ה היו תוקעין בשל זכרים כפופין וביובלות בשל יעלים ולימא הלכתא כרבי יהודה אי אמרת הלכתא כר' יהודה הוה אמינא אפילו של יובל נמי כר' יהודה סבירא ליה קא משמע לן במאי קמיפלגי מר סבר בר"ה כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי וביום הכפורים כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי ומר סבר בראש השנה כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי ובתעניות כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי:
קבען פלניא - גזלני פלוני:
במה קבענוך - המעשר והתרומה אתם קובעים אותי:
מאי סירוגין - ששנינו במגילה (דף יז.) קראה סירוגין (סירוגין):
פסקי - לפרקים שאינן נכנסין יחד:
מאי חלוגלוגות - ששנינו בפ"ק דיומא (דף יח.) כל שבעת הימים לא היה אוכל השום והחלוגלוגות:
פרפחיני - ירק שקורין עורקקל"י:
סלסלה - חפוש והפך במטמונים של תורה:
והוה דרינא טונא - נושא משוי:
מתני' שופר של ראש השנה של יעל פשוט - מפרש טעמא בגמרא דמידי דתפלה בעי פשיטות:
יעל - שטיי"ן בו"ק:
ופיו מצופה זהב - בשל מקדש קאמר:
שופר מאריך - לאחר שחצוצרות פוסקין תקיעתן נשמע קול השופר:
ובתעניות - דאמרינן במס' תענית (דף טו:) תקעו הכהנים תקעו:
בשל זכרים - אילים שסתמן כפופין:
ושתי חצוצרות באמצע - שני שופרות להן אחד מכאן ואחד מכאן והן באמצע:
שמצות היום בחצוצרות - דלכנופיא בעלמא נינהו וכל כנופיא בחצוצרות דכתיב (במדבר י) והיו לך למקרא העדה:
שוה היובל לראש השנה לתקיעה - בפשוטין ואף על גב דתקיעתו ביובל לא לתפלה ולא לזכרון אלא לסימן שילוח עבדים והשמטת מכירת שדות אפילו הכי כדר"ה בעי למעבדי' דגמרינן לה לגזירה שוה שביעי שביעי בפ' בתרא (דף לד.):
ולברכות - דבעי למימר תשע ברכות ביום הכפורים של יובל:
ר' יהודה אומר כו' - טעמא מפרש בגמ':
וביובלות בשל יעלים - וגזירה שוה לא גמיר:
גמ' ושל כל השנה - של תעניות:
קמ"ל - בר"ה אית ליה כרבי יהודה אבל ביובל לית ליה משום גזירה שוה:
במאי קמיפלגי - תנא קמא ורבי יהודה:
כמה דכייף איניש - בתפלתו פניו כבושין לארץ טפי עדיף משום והיו עיני ולבי שם (מלכים א ט) הלכך בראש השנה דלתפלה ולהזכיר עקידת יצחק בא בעינן כפופין ויובלות שהן לקרוא דרור בעינן פשוטין וגזירה שוה לית ליה:
כמה דפשיט טפי עדיף - משום נשא לבבנו אל כפים (איכה ג) הלכך בראש השנה בפשוטין דלתפלה הוא ודיוה"כ נמי משום דשוייה בגזירה שוה ובתענית דלכנופיא לא איכפת לן ועבדינן כפופין להכירא ולר' לוי אית ליה כר' יהודה דלתפלה בעינן כפופים וביום הכפורים סבירא ליה דשוה היובל לראש השנה כרבנן הלכך תרווייהו בעינן כפופים: