מתני' שבעת ימים קודם יוה"כ מפרישין כ"ג - שכל עבודת יוה"כ אינה כשירה אלא בו כדיליף בהוריות בפרק בתרא (דף יב:) דכתיב גבי יום הכפורים וכפר הכהן אשר ימשח אותו ובגמרא (דף ו.) מפרש למה מפרישין:

ללשכת פרהדרין - כך שמה ובגמרא מפרש למה נקראת כן:

ומתקינין לו - ומזמנין כהן אחר להיות כהן גדול תחתיו אם יארע בו פסול קרי או שאר טומאה המעכבין מלבוא למקדש:

ובעד ביתו - גבי יוה"כ כתיב באחרי מות:

א"כ - דחיישת למיתה:

אין לדבר סוף - שמא גם זו תמות:

גמ' שריפת הפרה - פרה אדומה:

שעל פני הבירה - לקמיה מפרש מאי בירה:

צפונה מזרחה - במקצוע מזרחית צפונית של עזרה היתה:

שכל מעשיה - של פרה:

כלי גללים - צפיעי בקר מפרש להו במנחות בפ' ר' ישמעאל (דף סט:):

כלי אדמה - שאין עשויין ככלי חרס בכבשן אלא מן האדמה היא שהוא כאבן רכה וחוקקין ממנה כלים:

מאי טעמא - תקינו לה כלים הללו:

דטבול יום - לקמן יליף בפרק טרף בקלפי (דף מג:) והזה הטהור כו':

כי היכי דלא ליזלזלו בה - לומר הואיל וטבול יום כשר בפרה אין צריך להיות זריזין בה בשמירת טהרה לכך עשו בה מעלות הרבה לטהרה וזו אחת מהן:

כיון דחטאת היא - חטאת נקראת שנאמר (במדבר יט, ט) למי נדה חטאת היא:

וחטאת טעונה צפון - חטאות הקריבות במזבח נשחטות בצפון ולא שזו טעונה צפון שהרי היא נשחטת בהר המשחה:

וכתיב - בפרה (במדבר יט, ד) אל נוכח פני אהל מועד בהזאת דמה שהוא עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה פתחו של היכל שהוא בכותל מזרחי:

כי היכי דליהוי היכירא - לדעת שהופרש שם כדי להטיל עליו עבודת פרה הקרויה חטאת וטעונה מזרח וישים לב להיות זריז במעשיה וסדר עבודותיה:

הבירה אשר הכינותי - אשר זימנתי לה מקום גורן ארונה לבנותה בו ודוד קאמר ליה להאי קרא בדברי הימים:

מנא הני מילי - דבעי פרישה ליוה"כ ולפרה:

כאשר עשה - במלואים שצוה אותם לפרוש מביתם ז' ימים שנאמר (ויקרא ח לה) ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה וגו' ובשמיני עבדו שנאמר (שם ט א) ויהי ביום השמיני קרא וגו' וכתיב קרב אל המזבח וגו' כאשר וגו' צוה לעשות לדורות לפרוש ז' לפני עבודת יום אחד:

דלפני עשייה - קיום המצוה: