שלא זכו לפייס - היו מפשיטין בגדי קדש שהפיסו בהן:

דאי סלקא דעתך באותן שזכו - והפשטה זו בגדי חול ולהלבישן בגדי קדש וקתני לא היו מניחין עליהן אלא מכנסי חול אלמא מלבישין אותן בגדי קדש על מכנסי חול ואח"כ פושטין  מכנסי חול ולובשין למכנסי קדש והתניא כו':

מלבישין אותן מכנסי קדש - כדי שלא יעמדו ערומים כשהפשיטום:

לשכת הגזית - ששם היו מפיסין:

בסילקי - בית גבוה שעל עלייה:

פייס במזרחה - קבוצת היקף המפייסין במזרחה היתה:

וזקן - של ב"ד המורה להן סדר הפייסין יושב במערבה:

בכוליאר - עגול שקורין נושק"א:

שממנו מתחיל - מנין חשבון הפייס כמו שפירשתי בראש הפרק:

כדקתני רב שמואל בר יהודה - לקמן בפרק ג' (דף לה:) שהיו אמותיהן של כהנים עושות לבניהם משלהם כמין בגדי כהונה להראות תפארת עושרן ונוי מלאכתן וכמה הן מהדרות  מצות דקתני כהן שעשתה לו אמו כתונת לובשה ועובד בה עבודת יחיד:

אין ישיבה בעזרה - שנאמר (דברים יח) לעמוד לשרת העומדים שם לפני ה':

אלא למלכי בית דוד - שמצינו בהן ישיבה שנאמר (שמואל ב ז) ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר מי אנכי ומי ביתי וגו':

והא בעינן בית אלהים נהלך ברגש - אלמא פייס צריך להיות בבית אלהים:

מתני' מי שוחט - את התמיד:

הראש והרגל - של ימין בכהן אחד ושני הידים בכהן שני:

העוקץ - הוא הזנב והרגל של שמאל בכהן שלישי:

החזה - הוא השומן הרואה את הקרקע וחותכין אותו מכאן ומכאן בלא ראשי צלעות:

והגרה - הוא הצואר ובו מחובר הקנה והכבד והלב והחזה והגרה בכהן רביעי:

ושני הדפנות - בחמישי:

והקרבים - בששי:

והסולת - עשרון למנחת נסכו של תמיד:

והחביתים - חצי עשרונו של כ"ג שקרב עם התמידין בכל יום שנאמר (ויקרא ו) מחציתה בבקר ומחציתה בערב וסמיך ליה על מחבת בשמן תעשה לכך קרוי חביתין:

והיין - שלש לוגין של ניסוך לכבש התמיד:

י"ג כהנים זוכין בו - בפייס זה [האחד] שלש עשרה עבודות כהנים מנויות כאן:

כדרך הילוכו - בחייו היה קרב התמיד ובגמרא מפרש לה:

גמ' לעבודה אחת מפייסין - כגון מי שוחט ולכשיזכה מי שזכה לשחיטה שוב אין פייס לשאר י"ב עבודות אלא כהנים שמוקפין לימינו נמשכין אחריו כפי סדר משנתנו שני לזריקה  שלישי לדישון מזבח הפנימי רביעי למנורה וכן כולן:

או דילמא לכל עבודה ועבודה - היו חוזרין ומוציאין אצבעותיהן למנין והזוכה זוכה: