דף ה,א גמרא ותניא ר' יוסי אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלו משה ואליהו למרום שנאמר (תהילים קטו) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם ולא ירדה שכינה למטה והכתיב (שמות יט) וירד ה' על הר סיני למעלה מעשרה טפחים והכתיב (זכריה יד) ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים למעלה מעשרה טפחים ולא עלו משה ואליהו למרום והכתיב (שמות יט) ומשה עלה אל האלהים למטה מעשרה והכתיב (מלכים ב ב) ויעל אליהו בסערה השמים למטה מעשרה והכתיב (איוב כו) מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר ר' תנחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו למטה מעשרה מכל מקום מאחז פני כסא כתיב אישתרבובי אישתרבב ליה כסא עד עשרה ונקט ביה בשלמא ארון תשעה דכתיב (שמות כה) ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו אלא כפורת טפח[1] מנלן דתני רבי חנינא כל הכלים שעשה משה נתנה בהן תורה מדת ארכן ומדת רחבן ומדת קומתן כפורת מדת ארכה ומדת רחבה נתנה מדת קומתה לא נתנה צא ולמד מפחות שבכלים שנאמר (שמות כה) ועשית לו מסגרת טפח סביב מה להלן טפח אף כאן טפח ונילף מכלים גופייהו תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת ונילף מציץ דתניא ציץ דומה כמין טס של זהב ורחב ב' אצבעות ומוקף מאזן לאזן וכתוב עליו ב' שיטין יו"ד ה"א מלמעלה וקדש למ"ד מלמטה וא"ר אליעזר בר' יוסי אני ראיתיו ברומי וכתוב עליו קדש לה' בשיטה אחת דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מתכשיט ונילף מזר דאמר מר זר משהו דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מהכשר כלי אי הכי מסגרת נמי הכשר כלי הוא מסגרתו למטה היתה הניחא למאן דאמר מסגרתו למטה היתה אלא למאן דאמר מסגרתו למעלה היתה מאי איכא למימר האי הכשר כלי הוא אלא דנין דבר שנתנה בו תורה מדה מדבר שנתנה בו תורה מדה ואל יוכיחו ציץ וזר שלא נתנה בהן תורה מדה כלל רב הונא אמר מהכא (ויקרא טז) על פני הכפורת קדמה ואין פנים פחות מטפח ואימא כאפי
ותניא מעולם לא ירדה שכינה למטה - וקרא כתיב דעל כפורת ירד ש"מ למעלה מעשרה מיפסקא רשותא:
למעלה מעשרה טפחים - תירוצא הוא:
שפירש שדי מזיו שכינתו - פרשז נוטריקון קא דריש:
מדת קומתה לא נתנה - מדת עוביה היא קומתה שהיא היתה לארון ככסוי תיבה:
מסגרת - שפה כעין לבזבזין סביב השלחן:
תפשת מרובה כו' - כל דבר שמשמעו מרובה ומועט אם תפשת את המועט יפה תפשת דבציר מהכי לא משמע ואם ימצא שהיה לך לתפוס המרובה הרי הוסיפו לך ולא נטלו ממה שבידך כלום ואם תפשת המרובה לא תפשת שאתה נראה כשקרן בדבריך ושמא המועט יש לך לתפוס ואתה הרבית לתפוס חסרו לך ממה שבידך והיינו לא תפשת אבל כשתתפוש המועט אם יוסיפו טוב ואם לאו מה שתפשת תפשת ומשל הוא:
ונילף מציץ - שהוא מועט ממסגרת: קדש למ"ד מלמטה גרסינן:
אני ראיתיו ברומי - שהכניסוהו לאוצר המלך כדאמרינן במעילה (דף יז:) בבן תלמיון:
תכשיט - מלבוש לאדם:
מזר - של ארון או של מזבח או של מסגרת זר אינו כלי אלא תיקון כלי לקשטן:
מסגרת נמי הכשר - קישוט שלחן הוא:
למטה היתה - מרגל לרגל היתה נתונה בראשם ודף השלחן מונח עליו:
הניחא כו' - פלוגתא במנחות (דף צו:):
מאי איכא למימר - אדיליף מינה נילף מזר:
ואין פנים - של אדם פחותין מטפח: