ועל שהיה ספק בידם - של בעלי בתים הללו למחות ביד עוברי עבירות שבדורם שדבריהם נשמעים מחמת עושרם והבריות יראים מהם ולא מיחו:

ועל שפוסקין - בעלי בתים הללו צדקה ברבים שיתנוהו לעניים (והם) ולא נותנים:

לטמיון - שנטממין וכלים מאליהם:

כובש - שמדחהו בלך ושוב:

עושק - לגמרי גוזל שכרו:

ועל גסות הרוח - שמתגאים ומשתררין על אחיהם בשביל עושרן:

מתני' לולב הגזול - לולב כף של תמרים והדר תני הדס וערבה באפי נפשייהו:

גזול - פסול ולקחתם לכם כתיב משלכם:

יבש - דבעינן מצוה מהודרת דכתיב (שמות טו) ואנוהו:

של אשירה - אילן שעובדין אותו ע"ז ובגמרא מפרש טעמא:

ושל עיר הנדחת - משום דלשרפה קאי דכתיב (דברים יג) ואת כל שללה תקבוץ ולולב בעי שיעור ד' טפחים כדלקמן (דף לב:) וכיון דהאי לשרפה קאי אין שיעורו קיים דכשרוף דמי:

נקטם ראשו - פסול דלא הוי הדר:

נפרצו עליו - משדרה ואינם מחוברין אלא על ידי אגודה כי חופיא שקורין אשקוב"א לאו הדר הוא:

נפרדו עליו - מחוברין הן בשדרה אלא שלמעלה הן נפרדין לכאן ולכאן כענפי אילן:

יאגדנו מלמעלה - אם נפרדו עליו יאגדם שיהו עולין עם השדרה כשאר לולבין:

ציני הר הברזל - מפרש בגמרא ציני דקלים:

כשרות - לולבין שלהן ואע"פ שעלין שלהן קטנים מאד ואין עולין עם ארכה של שדרה:

כדי לנענע בו - מפרש בגמרא שלשה טפחים תהא השדרה כנגד אורכו של הדס וטפח יותר כדי לנענע דבעינן נענוע כדלקמן (דף לז:) מעלה ומוריד מוליך ומביא לעצור רוחות רעות  וטללים רעים:

גמ' קפסיק ותני - פסול:

לא שנא בי"ט ראשון - דחיוביה מדאורייתא:

לא שנא בי"ט שני - דליתיה בנטילת לולב אלא מדרבנן דביום הראשון כתיב:

בשלמא יבש - פסול בדרבנן נמי כיון דמצוה הוא משום זכר למקדש בעינן הדור מצוה:

אמאי לא - מהיכא תיתי למיפסליה: