צורת הדף באתר היברובוקס

מתניתין 

מאימתי מזכירין גבורות גשמים?

מאימתי מזכירין גבורות גשמים - שאומר: משיב הרוח ומוריד הגשם. ובגמרא מפרש טעמא אמאי קרי ליה גבורות גשמים - מפני שיורדין בגבורה, שנאמר: עושה גדולות וגו':

רבי אליעזר אומר: מיום טוב הראשון של חג^[1]
ר' יהושע אומר: מיום טוב האחרון של חג.
אמר לו ר' יהושע: הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג - למה הוא מזכיר?

סימן קללה בחג הן - כדאמרינן במס' סוכה בפרק הישן (דף כח:) מאימתי מותר לפנות - משתסרח המקפה. משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו, וא"ל: אי אפשי  בשמושך - כלומר כשהגשמים יורדין לסוכה - הכל יוצאין, ונראה שאין הקב"ה חפץ שנשתמש לפניו. ואמאי מתחילין להזכיר גבורות גשמים בחג, ונראה שהוא מתפלל שיבא מטר בחג:

אמר לו ר' אליעזר: אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר: משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו.

לא אמרתי לשאול - שיתפלל על הגשמים בחג כגון: ותן טל ומטר:

אלא להזכיר - שמתחיל להזכיר בחג גבורות של מקום שמוריד גשמים:

בעונתו - כלומר בזמנו:

אמר לו: אם כן, לעולם יהא מזכיר!

אם כן - ואמאי פוסק בפסח מלהזכיר:

אין שואלין את הגשמים^[2] אלא סמוך לגשמים.
ר' יהודה אומר: ^אהעובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג - האחרון^[3] - מזכיר^[4], הראשון^[5] - אינו מזכיר^[4]. 

^בביו"ט הראשון של פסח^[6] - הראשון^[7] - מזכיר, האחרון^[8] - אינו מזכיר:

גמרא
תנא היכא קאי דקתני: 'מאימתי'?

תנא היכא קאי - כלומר מדקתני מאימתי מכלל דפשיטא ליה להאי תנא דחייבים להזכיר, והיכא חזינן דמחייב להזכיר:

תנא, התם קאי

התם קאי - מזכירין גבורות גשמים כו' במסכת ברכות:

- דקתני: ^ג"מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים, ^דושואלין בברכת השנים, ^הוהבדלה בחונן הדעת"

וקתני: "מאימתי מזכירין גבורות גשמים?".

וליתני התם! מאי שנא דשבקיה עד הכא?

(וליתני התם. במסכת ברכות סמוך דתני מזכירין ליתני ):

מ"ש דשבקיה עד הכא - כלומר האי דקתני הכא בסדר מועד: מאימתי - ליתני התם דקתני מזכירין במסכת ברכות היינו  סדר זרעים:

עד הכא - עד סדר מועד:

אלא, תנא מראש השנה סליק, דתנן^[9]: "ובחג נידונין על המים", ואיידי דתנא: "ובחג נידונין על המים" תנא: "מאימתי מזכירין גבורות גשמים?"

אלא - לא תימא דהא דקתני: מאימתי דהתם קאי - דתנא מראש השנה סליק, ששניהן בסדר אחד הן, להכי לא מצי למימר מאי שנא דשבקיה עד הכא:

(בחג. הוי דין על המים ומשום דתני מאימתי הוי דין על המים קתני נמי אימתי זמן הזכרה):

ואיידי דתני בחג נידונין - כלומר אגב דתנא בחג נידונין על המים קסבר בנפשיה, הואיל ונידונין בחג על המים ש"מ בעינן להזכיר עניינא דמיא לרצויי על המים דליתו לברכה, להכי קתני: מאימתי מזכירין:

וליתני: 'מאימתי מזכירין על הגשמים?', מאי גבורות גשמים?

א"ר יוחנן: מפני שיורדין בגבורה.

שנאמר^[10]: ("עשה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר" (איוב ט, י)) [עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר (איוב ה, ט)] וכתיב: "הנותן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות" (איוב ה, י).

כתיב עושה גדולות עד אין חקר - אלמא דכתיב חקר בגשמים, וכתיב חקר בברייתו של עולם - מה ברייתו של עולם כתיב ביה גבורה אף גשמים הוי כמאן דכתיב ביה גבורה: 

מאי משמע?

אמר רבה בר שילא: אתיא 'חקר' 'חקר' מברייתו של עולם.

כתיב הכא: עושה גדולות עד אין חקר, וכתיב התם: "הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו" (ישעיהו מ, כח) 

וכתיב: "מכין הרים בכחו נאזר בגבורה" (תהלים סה, ז)

ומנא לן דבתפלה?

דתניא: "לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם" (דברים יא, יג) - איזו היא עבודה שהיא בלב? - הוי אומר: זו תפלה." וכתיב בתריה: "ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש" (דברים יא, יד)

אמר ר' יוחנן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח.

ואמר רבי יוחנן שלש מפתחות - היינו שלא נמסרו לשליח אחד ביחד:

ואלו הן: מפתח של גשמים, ומפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים.

מפתח של גשמים - דכתיב: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו" (דברים כח, יב) 

יפתח ה' - ולא שליח:

מפתח של חיה מנין? - דכתיב: "ויזכור אלהים את רחל וישמע

תוספות