נשתברו הלוחות,
ובטל התמיד,
והובקעה העיר,
ושרף אפוסטמוס את התורה,
והעמיד צלם בהיכל.
בתשעה באב:
נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ,
וחרב הבית בראשונה ובשניה,
ונלכדה ביתר,
ונחרשה העיר.
משנכנס אב ממעטין בשמחה.
שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה - אסור מלספר ומלכבס.
ובחמישי - מותרין מפני כבוד השבת.
ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין.
לא יאכל בשר ולא ישתה יין.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: ישנה.
רבי יהודה מחייב בכפיית המטה.
ולא הודו לו חכמים.
אמר רבן שמעון בן גמליאל:[1] לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ,
שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין,
שלא לבייש את מי שאין לו.
כל הכלים טעונין טבילה.
ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים.
ומה היו אומרות?
בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך.
אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה.
(משלי לא): שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל.
ואומר: (משלי לא) תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה.
וכן הוא אומר (שיר השירים ג): צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו.
ביום חתונתו - זה מתן תורה.
וביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש.
שיבנה במהרה בימינו:
גמרא
בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהם כו':
תעניות ומעמדות מי איכא מוסף?
חסורי מיחסרא והכי קתני: בשלשה פרקים כהנים נושאין את כפיהן כל זמן שמתפללין.
ויש מהן ארבעה פעמים ביום: שחרית ומוסף מנחה ונעילת שערים.
ואלו הן שלשה פרקים: תעניות ומעמדות ויום הכפורים.
א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה: זו דברי רבי מאיר.
אבל חכמים אומרים: שחרית ומוסף - יש בהן נשיאת כפים.
מנחה ונעילה - אין בהן נשיאת כפים.
מאן חכמים? ר' יהודה היא.
דתניא: שחרית ומוסף מנחה ונעילה כולן יש בהן נשיאת כפים. דברי ר"מ.
ר"י אומר: שחרית ומוסף - יש בהן נשיאת כפים.
מנחה ונעילה - אין בהן נשיאת כפים.
רבי יוסי אומר: נעילה יש בה נשיאת כפים.
מנחה אין בה נשיאת כפים.
במאי קמיפלגי?
רבי מאיר סבר: כל יומא טעמא מאי לא פרשי כהני ידייהו במנחתא משום שכרות, האידנא ליכא שכרות.
רבי יהודה סבר: שחרית ומוסף דכל יומא לא שכיח שכרות לא גזרו בהו רבנן מנחה ונעילה דכל יומא שכיחא שכרות גזרו בהו רבנן.
רבי יוסי סבר מנחה דאיתה בכל יומא גזרו בה רבנן.
נעילה דליתה בכל יומא - לא גזרו בה רבנן.
אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי מאיר.
ורבי יוחנן אמר: נהגו העם כרבי מאיר.
ורבא אמר: מנהג כרבי מאיר.
מאן דאמר הלכה כרבי מאיר - דרשינן לה בפירקא.
מאן דאמר מנהג - מידרש לא דרשינן אורויי מורינן.
ומאן דאמר נהגו - אורויי לא מורינן, ואי עביד - עביד, ולא מהדרינן ליה.
ורב נחמן אמר: הלכה כרבי יוסי.
והלכה כרבי יוסי.
והאידנא מ"ט פרשי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא?
כיון דבסמוך לשקיעת החמה קא פרשי כתפלת נעילה דמיא.
דכולי עלמא מיהת שכור אסור בנשיאת כפים - מנהני מילי?
אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: למה נסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר לומר מה נזיר אסור ביין אף כהן מברך אסור ביין.
מתקיף לה אבוה דרבי זירא ואמרי לה אושעיא בר זבדא, אי מה נזיר אסור בחרצן אף כהן מברך אסור בחרצן?
א"ר יצחק: אמר קרא לשרתו ולברך בשמו - מה משרת מותר בחרצן אף כהן מברך מותר בחרצן.
נשתברו הלוחות - בגמ' מפרש:
ובטל התמיד - לפי שגזרה המלכות גזרה מלהקריב עוד:
והועמד צלם בהיכל - שהעמידו מנשה כדמפורש בתרגום ירושלמי בפרשת השמים כסאי וגו' (ישעיהו סו):
על אבותינו - דור המדבר אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ וגו' (דברים א):
ביתר - עיר גדולה והיו ישראל דרין בה במסכת גיטין פרק הניזקין (דף נז.) אשקא דריספק חרב ביתר:
שבת שחל תשעה באב כו' - שבוע:
בחמישי מותרין - אם חל תשעה באב בערב שבת מותרין לכבס בחמישי וכשחל ט' באב בד' בשבת לא איצטריך למיתני דמותרין כדאמרינן בגמרא לא שנו אלא לפניו כו':
שני תבשילין - בשר ודגים או בשר וביצים שעליו או דג וביצה שעליו כדאמר בפרק ערבי פסחים (דף קיד:):
ישנה - בגמרא מפרש:
כפיית המטה - על פניה ולא יישן עליה:
שאולין - שכולן שואלות זו מזו אפילו עשירות כדי שלא לבייש כו':
טעונין טבילה - קודם שילבשום לפי שאין כל אחת בקיאה בחברתה שמא נדה היתה:
וחולות - כמו לחול במחולות (שופטים כא):
במלך שלמה - במלך שהשלום שלו:
אמו - כנסת ישראל:
זה מתן תורה - יום הכפורים שניתנו בו לוחות האחרונות:
גמ' כל זמן שמתפללין - דהיינו שחרית ומנחה ונעילה:
יש מהן ארבעה פעמים ביום - יום הכפורים שיש בו מוסף:
כל יומא מאי טעמא לא פרשי כהני ידייהו במנחה - דכל יומא שכיחא ביה שכרות שכבר סעד וזימנין דמשכא סעודתיה ומשתכר ופריש ידיה בהדי חמריה וכהן שתוי יין אסור לישא את כפיו שנאמר יין ושכר אל תשת בבואכם וגו' (ויקרא י) ונשיאת כפים מעין עבודה כדלקמן:
האידנא - בתעניות ובמעמדות לא שכיחא שכרות ובמעמדות נמי מתענין כדלקמן (דף כז:):
גזרינן - תענית אטו שאר ימים:
נעילה דליתה בכל יומא - אלא ביום התענית:
דדרשינן בפירקא - הלכה כרבי מאיר דבעינן דליקום כוותיה עלמא:
אורויי אורינן - כרבי מאיר אי אתו לקמן אבל בפירקא לא דרשינן דלא פשיטא ליה כולי האי דתיהוי הלכה כר"מ ומ"ד נהגו משמע הן נהגו מאליהן אבל אינו עיקר ומנהג משמע תורת מנהג יש בדבר ומנהג כשר הוא:
ורב נחמן אמר הלכה כרבי יוסי והלכה כרבי יוסי - גמרא קא פסיק ומהדר סתמא ומוקי לה הלכה כרבי יוסי ואהכי קא פריך ואלא האידנא כו':
כיון דסמוך לשקיעת החמה וכו' - שמאחרין עד שקיעת החמה ומתפללין כל שעה ואינן הולכין לבית הכנסת משש שעות ומחצה ולמעלה כמו שהיו עושין לאותן הימים:
כתפלת נעילה דמיא - דהשתא ליכא למיגזר משום מנחה דכל יומא דמנחתא כי הא ליתא בכל יומא:
שכור מיהא אסור בנשיאת כפים - דאפילו ר"מ לא קאמר אלא משום דהאידנא לאו שכרות הוא:
פרשת כהן מברך - כה תברכו את בני ישראל אמור להם (במדבר ו):
מה משרת כו' - עובד עבודה דלא מיתסר אלא שתויי יין ממש דכתיב יין ושכר אל תשת וגו' הא בחרצן מותר: