מצא בה תינוק מושלך - משנה היא בסדר טהרות גבי עיר שישראלים ועובדי כוכבים דרים בה:

מחצה על מחצה ישראל - לקמיה מפרש מאי איכא בין רוב ישראל למחצה על מחצה דפליג להו בתרי:

לא שנו - דאם רוב ישראל ישראל:

אלא להחיותו - ב"ד מצווין לפרנסו משום וחי אחיך עמך (ויקרא כה):

אבל ליוחסין לא - דאם בת היא אסורה לכהן ואפי' ליכא למיחש משום אסופי כגון הנך דאמרינן בעשרה יוחסין (קדושין עג:) משלטי הדמיה תלי פיתקא תלי קמיעא מיהו חיישינן  שמא בת עובד כוכבים היא ולמ"ד גיורת פסולה לכהונה אפילו קטנה זו אסורה לכהן דתרי רובי בעינן ליוחסין:

ושמואל אמר אף לפקח עליו את הגל - בשבת חשבינן ליה לישראל:

אשתמיטתיה - לרבי ירמיה:

הא דאמר רב יהודה - דהכא נמי תרי רובי הוו:

ולרב חנן בר רבא דאמר - משמיה דרב:

הוראת שעה היתה - והתם תרי רובי הוו וקאמר הוראת שעה היתה אבל לדורות לא בעינן תרי רובי:

קשיא הא - דרב דאמר אבל ליוחסין לא אלמא רב תרי רובי בעי:

לא מתני הא - דאמר רב יהודה אמר רב בקרונות של צפורי הוה מעשה וחד רובא הוה הלכך הוראת שעה היתה:

מי אמר שמואל הכי - דלענין פיקוח נפש בעינן רובא:

אין הולכין כו' - דאפילו בספק עובד כוכבים ספק ישראל ברוב עובדי כוכבים מפקחין:

ולענין פיקוח נפש אינו כן - דאפילו ברוב עובדי כוכבים מפקחין דאין הולכין בה אחר הרוב:

למאי הלכתא - כיון דאמר שמואל מפקחין עליו את הגל אלמא לאו עובד כוכבים הוא לכל מילי ולמאי הלכתא חשיב ליה עובד כוכבים:

להאכילו נבלות - בידים וכ"ש שלא יחזירו לו אבידה ולנזקין:

להחזיר לו אבידה - רבותא היא דמוציאין מיד ישראל הזוכה בה ועוד דאמור רבנן (סנהדרין דף עו:) המחזיר אבידה לכנעני עליו הכתוב אומר למען ספות הרוה את הצמאה שהשוה  מצרים לחשיבתן של ישראל ונאמר לא יאבה ה' סלוח לו:

מחצה על מחצה ישראל למאי הלכתא - להחזיר לו אבידה לא מצית אמרת דא"כ למאי הלכתא פלגינהו מהדדי:

לנזקין - דתנן ב"ק (דף לז:) שור של ישראל שנגח לשור של כנעני פטור ושור של כנעני שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם וישראל לישראל תם משלם חצי נזק  ומועד משלם נזק שלם:

אילימא כו' - וקאמרת דדיינינן ליה כישראל ומחייבת ליה לשלם לו חצי נזקו:

לימא ליה - ישראל אייתי ראיה דהא מחצה על מחצה הוא וספיקא הוא:

לא צריכא כו' - וקא תבע ליה ישראל נזק שלם לתם כדין כנעני ואשמעינן תנא דכישראל דיינינן ליה ולא משלם אלא חצי נזק דא"ל אייתי ראיה: מתני'

מתני' האשה שנתארמלה או נתגרשה - ותובעת כתובתה:

והוא אומר - אנתגרשה קאי ולאלמנה היורשין אומרים לה אלמנה נשאך אבינו ואין לך אלא מנה ושטר הכתובה אבד:

אם יש עדים - על נשואיה שיצאת מבית אביה לבית בעלה:

בהינומא - בגמ' מפרש:

וראשה פרוע - איצטייבליד"ה שערה על כתיפיה כך היו נוהגין להוציא את הבתולות מבית אביהן לבית החתונה:

אף חילוק קליות - רגילים היו לחלק קליות להתינוקות בנישואי הבתולות:

קליות - כשהשבולין לחין מייבשין אותן בתנור והן קליות ומתוקין לעולם:

ומודה ר' יהושע - מפרש בגמ' אהיכא קאי ומאי מודה: