אבל למאן דמתני - לאחרים:

לית ליה שיעורא - וממילא שמעינן דלמאן דלא קרי ולא תני אין מבטלין אם יש לו מתעסקין כדי קבורה בעלמא בשאלתות דרב אחאי מצאתי כן:

תנורא דאסא - כמין חופה של הדס עגולה:

קריתא - צעיף על ראשה משורבב על עיניה כמו שעושין במקומינו ופעמים שמנמנמת בתוכו מתוך שאין עיניה מגולין ולכך נקרא הינומא על שם תנומה:

ביהודה ראיה - כל הני דמתני' ששם היו רגילין בסימנין הללו לבתולה:

דרדוגי מישחא - הנשים נותנים שמן בראש התלמידים ושפות:

מישחא דחפיפותא - [שמן של בשמים שמתוקן לחופות] קאמר מר וכי בעלי חפיפות הן לסוכן שמן:

יתמא - יתום ממנהג הנוהג:

איעסק לבריה - לישא לו אשה:

ודרדיג מישחא - שף שמן בראש התלמידים:

ארמלתא מאי - מה סימנין עושים לאלמנה להודיע שאלמנה נישאת:

לית לה כיסני - אין לה קליות וזה סימנה:

וליתני מודה ר' יהושע כו' שדה זו שלך היתה - כיון דטעמא משום דאין שור שחוט לפניו הוא שלא היה אדם תובעו מה לי של אביו ומה לי שלו ומאי שנא של אביך דנקט:

שני חזקה - שלש שנים שתיקנו חכמים לכל מחזיקים בקרקע דמשאכלה שלש שנים בלא עירעור נאמן לומר לקחתיה ואבד שטרי דכולי האי לא מזדהר איניש בשטרא:

בשלמא גבי אביו משכחת לה - דאיצטריך למיתנייה כגון דאכלה שני חזקה ואפילו הכי לא מהימן וכגון שאכלה שתי שנים ראשונות בחיי אביו ומת ואכלה השלישית לפני הבן הזה  והוא היה קטן ולא עירער ואיצטריך לאשמועינן דכיון דקטן היה אין השנה הזאת עולה מן המנין:

וכדרב הונא דאמר אין מחזיקין בנכסי קטן - המחזיק בנכסי קטן שלש שנים אינה חזקה דהאי דלא מיחה משום דקטן הוא ואפילו הגדיל לאחר מיכן והחזיק זה בפניו כמה שנים  אינה חזקה הואיל ותחלתו כשהוא קטן ראהו מוחזק בה לא ידע כשהגדיל שהיתה של אביו עד ששומע מפי אחרים:

ורב הונא מתניתין אתא לאשמועינן - בתמיה כיון דמתניתין בהכי עסקינן ולא מיתוקמא אלא בהכי מאי אתא רב הונא לאשמועינן הרי כבר שנויה ועומדת ודבר השנוי במשנתינו  שגור בפי הכל:

דיוקא דמתניתין אתא לאשמועינן - משום דמתני' לא מיפרשא בהדיא דבהכי עסקינן ואתא רב הונא לאשמועינן בהדיא ומדיוקא דמתני' קא יליף לה:

וליתנייה בדידיה - שדה זו שלך היתה אם יש עדים כו' אינו נאמן ואע"ג שאכלה שני חזקה וכגון שהיו שתים בפניו ואחת שלא בפניו:

כגון שברח - ואשמעינן דההיא שתא לא סלקא ליה:

אי ברח מחמת ממון - שאינו ירא מן המלכות אלא מצעקת הצועקים בעיר:

איבעי ליה למחויי - במקום שהוא שם וכיון דלא מיחה חזקה מעלייתא היא:

שלש ארצות לחזקה - שלש ארצות של א"י חשובות חלוקות זו מזו לענין חזקה כאילו הן ארצות נכריות ואם היה בזו והחזיק אחר בקרקע שיש לו בחברתה אינה חזקה:

במדינה - או שניהם בגליל או שניהם ביהודה ואפי' הן בשתי עיירות:

אפי' יהודה וגליל נמי - הוה ליה למחויי היכא דהוי ומדלא מחי תיהוי חזקה:

ואי קסבר מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה - כגון אם היה בעיר אחת ומיחה שלא בפניו בפני שנים בעיר אחרת:

אפילו יהודה ויהודה - בשתי עיירות נמי לא תיהוי חזקה דלא הוה ליה למחויי שלא בפניו:

הויא מחאה - דחברך חברא אית ליה דהני דמחי באנפייהו מגלו לאחריני ובא הדבר לאזני המחזיק וה"ל לאזדהורי בשטריה:

ומתני' - דקתני יהודה וגליל לא:

בשעת חירום שנו - דיכול לומר לא נגלית לי מחאתו שאשמור את שטרי:

ומאי שנא יהודה וגליל דנקט - אם יש חירום נמי מעיר לעיר אפי' שתי עיירות באותה מדינה נמי לא: