פטור - מתשלומין דאתי עליה חיוב שבת מחמת הגבהה ראשונה שבה נקנה לו הכיס ומיתה ותשלומין באין כאחד:

ניפלוג בדידה - במגביה עצמו יכול לשנות בו חיוב ופטור:

אלא - לא תוקמה כשעמד ואפ"ה חיוב שבת דעקירה לאו מחמת עקירה ראשונה דהגבהה אתיא ליה אלא בעקירת גופו של פסיעה אחרונה כשיוצא מן הבית ובן עזאי היא:

דאמר - בפ"ק דשבת:

מהלך כעומד דמי - ועקירת כל פסיעה הויא עקירה והנחת הרגל היא הנחה הלכך קניה משעת הגבהה וחיוב מיתה בפסיעה בתרייתא קא אתיא ליה:

אבל זורק מאי - הגביהו וזרקו:

פטור - מתשלומין דאתיא ליה חיוב שבת ע"י חיוב הגבהה דתו ליתא עקירה אחריתי:

אין דרך הוצאה בכך - ואין כאן חיוב שבת:

ובמאי - איצטריך לאשמועינן דדרך הוצאה בכך:

אי ברברבי - כיס גדול שיש בו משוי להגביהו:

אורחיה הוא - לגררו ופשיטא דהוצאה היא: לאו אורחיה הוא ואמאי חייב משום שבת:

איסור גניבה ליכא - דמשיכה בלא הגבהה קס"ד דלא קניא ברה"ר:

לרשות היחיד - לרשותו שהיתה חצירו סמוכה לחצר הבעלים:

צידי רה"ר - סמוך לבתים שנותנין להלן מן הבתים אבנים ומכשולין להרחיק חיכוך העגלות ומאותן חיפופי ולפנים קרי צידי רה"ר: פלוגתא דרבי אליעזר ורבנן בעירובין בפרק כל  גגות:

דהא לא שכיחי רבים - והוי ליה כסימטא דתיקון בה משיכה:

רב אשי אמר - מגרר ויוצא דקאמר פטור לעולם ברשות הרבים ודקשיא לך איסור גניבה ליכא:

כגון שצירף ידו - השניה לפחות משלשה סמוך לקרקע ובידו אחת גיררה ונפלה לתוך חברתה וידו קניא ליה:

כדרבא דאמר רבא ידו של אדם חשובה - לענין הנחת שבת כמקום ארבעה על ארבעה וכי היכי דלענין שבת חשוב מקום לענין מיקנא נמי חשוב מקום למיקני כאילו הגביהה  למעלה משלשה ומיהו ברשות היחיד לא אגבהה דתיקני ליה מקמי דליתי חיוב שבת עליה וביאתה לרה"ר וקנייתה באין כאחד ולהכי משני כשצירף דלא תיהוי הגבהה ברשות היחיד כדקתני מגרר ויוצא:

רב אחא מתני הכי - כדאמרן דמשיכה ברשות הרבים לא קני ומוקים לה כשצירף ידו וקיבלה לתוכה:

היה מושכו - בגונב בהמה ברשות בעלים קאי בפרק מרובה:

ומת - השור:

ברשות הבעלים פטור - הגנב מלשלם כלום דלא קני להתחייב באונסין:

הגביהו - אפי' ברשות הבעלים:

הא הוציאו - כל היכא דאפקיה ואפי' לרה"ר:

אלו הן הלוקין - אם התרו בהן:

וקיימא לן דאין לוקה ומשלם - דנפקא לן לקמן מכדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות: