מאי לאו בשעמד בדין - בב"ד אחד ובאו עדים באותו ב"ד וחייבוהו ב"ד על פיהם ועכשיו זה תובעו מה שחייבוהו ב"ד וחזר וכפר וקתני פטור:

בשלא עמד בדין - ועדיין לא העידו עדים:

והא מדרישא - מילתייהו דרבנן דאיפליגו עליה וחייבוהו קרבן שבועה איירי בשעמד בדין מכלל דסיפא כלומר ר"ש דאתא לאיפלוגי עלייהו בדכוותה איירי:

אין לי - שיתחייב קרן וחומש ואשם:

כפילא מי איכא - מי יימר דגנב דתבעיה כפילא ועוד דלמא מודי ומיפטר:

אלא פשיטא בשעמד בדין - והא דקתני יצאו אלו שהן קנס לקמן מפרש לה שעיקרן קנס:

או ליתני רישא - דכולה רבי שמעון אומר או ליתני סיפא כו' מאי שנא דאיפסיק ותנא רבי שמעון אומר בי מיצעי:

ומודינא לך לענין קרבן שבועה - דלרבי שמעון אע"ג דעמד בדין לא מיחייב עליה קרבן שבועה:

להורישו לבניו - משעמד בדין ומת עד שלא הספיק לגבות הרי הוא של אחיה ולא שלה:

עשרין ותרתין שנין - הן היו ימי שררתו של רבה ומת וישב רב יוסף בראש וסייעוהו מן השמים לפרקה להיות לו לשם לפי שהיה רבה חריף ולכך קראוהו עוקר הרים ורב יוסף היה  בעל שמועות ומשנה וברייתא לכך קראוהו סיני:

וכי אמר רבה ממונא הוי להורישו - משעמד בדין בשאר קנסות ולא מיפטר תו בהודאה:

יתן לחוד ונתן לחוד - יתן משמע לשון צווי ולעולם ונתן משמע דבר הנתון כבר:

אי הכי - דשאני קנס דאונס ומפתה משאר קנסות דאפילו עמד בדין נמי לאו ממונא הוא:

ת"ל וכחש - בתמיה כלומר מאי איריא דנסיב לה הש"ס לפטורא מוכחש כי היכי דיליף שאר קנסות כלומר מדלא דמי לתשומת יד למיהוי עיקר תחילתו ממון תיפוק ליה דהשתא נמי  לאו ממונא הוא דרחמנא אמר ונתן דלא זיכתה לו תורה עד שעת נתינה:

כי איצטריך וכחש - לקנס דאונס ופתוי למילפינהו בהדי שאר קנסות לפטורא מוכחש משום דעיקרן קנס ולא מצי למילף מונתן:

כגון שעמדה בדין ובגרה - דלרבי שמעון דידה הוא דכי היכי דפליג במתניתין בלא הספיקה לגבות עד שמת האב הכי נמי פליג בלא הספיקה לגבות עד שבגרה דקאמר ת"ק הרי הן  של אב ולרבי שמעון הרי הוא של עצמה ואם מתה אחרי כן ירית לה אביה מכח דידה והוי ממון גמור ואע"ג דלא מטא לידה דלגבי דידה לא הוה שאני משאר קנסות דמשעת העמדה בדין ממונא הוא וכי מייתא ירית הוא כל זכות שהיה לה בו הלכך מונתן לא מצי למיפטריה ונסיב הש"ס מוכחש ומשום דעיקרו קנס:

אי הכי - דבשעמד בדין אוקימתה וכבר נעשה ממון היכי קתני יצאו אלו שהן קנס הא ממון נינהו:

שאינו משלם קנס כו' - ואי הוה מודי הוה מיפטר אלמא טעמא דרבי שמעון משום דאי הוה מודי מיפטר הוא והא ליתא אלא כשלא עמד בדין: ה"ג והא עמד בדין דמשלם ע"פ עצמו  קרבן שבועה נמי מיחייב:

רחמנא פטריה - מקרבן שבועה:

מוכחש בעמיתו - שלא פירש בו אלא דברים שעיקרן ממון: