דף מה,א גמרא סוקלין אותה על פתח בית אביה כלומר ראו גידולים שגידלתם באו לה עדים בבית אביה שזינתה בבית אביה סוקלין אותה על פתח שער העיר סרחה ולבסוף בגרה תידון בחנק למימרא דכל היכא דאישתני גופא אישתני קטלא ורמינהי נערה המאורסה שזינתה ומשבגרה הוציא עליה שם רע הוא אינו לוקה ואינו נותן מאה סלע היא וזוממיה מקדימין לבית הסקילה היא וזוממיה ס"ד אלא או היא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה אמר רבא מוציא שם רע קאמרת שאני מוציא שם רע דחידוש הוא דהא נכנסה לחופה ולא נבעלה בעלמא וזינתה בחנק ואילו מוציא שם רע בסקילה אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא דלמא כי חדית רחמנא היכא דלא אישתני גופא אבל היכא דאישתני גופא לא חדית רחמנא אלא אמר רב נחמן בר יצחק אישתני ולא אישתני תנאי היא דתנן חטאו עד שלא נתמנו ונתמנו הרי הן כהדיוטות רבי שמעון אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבים משנתמנו פטורים
סוקלין אותה על פתח בית אביה - דהכי כתיב והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה והאי בבאו עדים בבית חמיה כתיב דהא במוציא שם רע כתיב דמפרש ביה קרא ואקרב אליה אלמא כשניסת:
ראו גידולים שגידלתם - כלומר מבית זה יצאת הנבלה שבו זינתה:
באו לה עדים בבית אביה - קודם שנשאת:
סוקלין אותה על שער העיר - דכתיב כי יהיה נערה בתולה מאורסה וגו' והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא:
תידון בחנק - כי היכי דאילו זנאי השתא לאו סקילה איכא אלא חנק דכי כתיב סקילה בזינתה נערה כתיב שנאמר כי יהיה נערה בתולה וגו' השתא נמי בחנק דכיון דאשתני גופא בין חטא להעמדה בדין אשתני קטלא לכדהשתא:
הוציא עליה שם רע - שכנסה משבגרה ולא מצא לה בתולים ובא לב"ד:
הוא אינו לוקה - אם כיחש:
ואינו נותן מאה סלע - דכי כתיב ויסרו אותו מלקות וענשו אותו ממון בנערה כתיב וזה עקימת שפתיו גורמין לו ליענש כדמתרץ לקמן ועקימת שפתיו בבוגרת הואי:
היא - אם אמת היה:
וזוממיה - עדים שהיו מעידים על זנותה ונמצאו זוממין:
מקדימין לבית הסקילה - כלומר ישכימו בבוקר לשם כי אין להם נס והמלטה מן המיתה הזאת:
היא וזוממיה ס"ד - אם אמת היה אין שקר:
אלא או היא - אם אמת:
או זוממיה - אם שקר:
לבית הסקילה - אלמא אע"ג דאשתני גופא ואילו זנאי השתא בת חנק היא לא אמרינן אישתני קטלא:
מוציא שם רע קאמרת - לאותובי אסרחה ולבסוף בגרה דתני תנא דאיירי בבאו לה עדים בבית אביה:
שאני - מיתה הבאה על ידי הוצאת שם רע דבעל משנשאת:
דחידוש הוא - ולא אמרינן בה דמשום דאישתני דינא דאי זנאי השתא בת חנק היא נימא אישתני קטלא דהך דזנאי בנערות:
דהא נכנסה לחופה ולא נבעלה בעלמא וזינתה בחנק כו' - ותדע דהא בלא בגרה נמי [בלא] הוצאת שם רע ואפי' בנערות אשתני דינא הוא דאילו זנאי השתא חנק הוא דאיכא הואיל ונכנסה לחופה אע"פ שלא נבעלה כדתניא [לקמן] (דף מח:) נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורסה ולא נשואה מאי לא נשואה אי נימא נשואה ממש היינו ולא בעולה אלא לאו נכנסה לחופה ולא נבעלה אלמא אילו זנאי השתא בת חנק היא:
ואילו מוציא שם רע - עליה השתא וזנאי קודם כניסה לחופה בסקילה אלמא בהוצאת שם רע לא אמרינן דמשום דאישתני דינא אילו זנאי השתא לישתני קטלא הבא ע"י זנות דמעיקרא והילכך כי בגרה נמי וניסת לא אמרינן במוציא שם רע דמשום דאישתני דינא דהשתא אישתני קטלא דמעיקרא:
ודלמא כי חדית - כלומר הא ראייה דמייתינן מסתם מוציא ש"ר לכאן לאו ראייה היא לכאן דהתם הוא דאף על גב דאישתני דינא דאילו זנאי השתא לא אישתני קטלא דהא דזנאי מעיקרא משום דלא אישתני גופא הוא וחידוש שחידשה תורה באישתני דינא חדית באישתני גופא לא חדית אבל בגרה אישתני גופא היא ואי בבאו לה עדים בבית אביה אית לך למימר סרחה ולבסוף בגרה בחנק במוציא שם רע נמי משבגרה הוה ליה למיתני חנק:
אלא אמר רב נחמן בר יצחק - הא דתני שילא תידון בחנק הואיל ואישתני גופא אישתני קטלא ותניא אחריתא בסקילה ואע"ג דאישתני גופא לא אישתני קטלא תנאי היא:
אישתני ולא אישתני - אי אמרינן אישתני קטלא או לא אישתני קטלא תנאי היא:
חטאו עד שלא נתמנו - נשיא ומשוח שאין קרבנם כשל יחיד שהנשיא מביא שעיר ומשוח מביא פר:
הרי הן כהדיוטות - בכשבה ושעירה שאע"פ שנשתנה גופם לא נשתנה קרבנם:
אם נודע להם עד שלא נתמנו - דהוה ליה ידיעה וחטאה בחד גופא חייבין כהדיוטות:
משנתמנו - דהוה ליה חטאה בשעת קרבן יחיד וידיעה בשעת קרבן נשיא:
פטורין - לגמרי אלמא דמשום דאישתני גופא אישתני קרבן: