מפני תיקון העולם - שלא ירגילו להעלות על דמיהן:

כנגד כתובתה - אבל יותר מכתובתה לא דלא יהא טפל חמור מן העיקר תנאי כתובתה יתר על הכתובה:

תרי קולי - לא יותר על דמיה שהיא ראויה לימכר בשוק ולא יותר על כתובתה:

וצריכה רפואה הרי היא כמזונות - ואם צריכה רפואה הרי הרפואה כמזונות דתרווייהו חיותא נינהו:

מזונות אין להם קצבה - הלכך רפואה שיש לה קצבה שאינה חולה תדיר אינה בכלל מזונות:

קוצו ליה מידי לרופא - שיקבל עליו רפואתה עולמית בכך וכך:

כעורכי הדיינין - אוהב אחד מבעלי דינין ומטעים זכיותיו לדיין ועורך [הדין לפני] הדיינין לזכותו מיקרי עורכי הדיינין שעורך את הדיינין להפוך לבם לטובתו של זה:

מעיקרא - כשהשיא עצה:

ולבסוף - כשנתחרט:

מתני' יתר על חולקהון דעם אחוהון - בני אשה אחרת אם תמותי בחיי ואירשך יטלו בניך כתובתיך ונפקא מינה שמא מרובה היא או שמא יהו בני אשה האחרת מרובים ובניך  מועטים וטוב להן שיטלו כתובת אמן והמרובים כתובת אמן ואפי' הכתובות שוות:

כל ימי מיגר ארמלותיך - כל ימי משך אלמנותיך:

גמ' מפני מה תקנו כתובת בנין דכרין - מאחר שהבעל יורש את אשתו למה תקנו שיוריש לבניה מה שירש ממנה דהיינו נדוניא שלה:

ויתן לבתו - נדוניא יפה דאילו מתה יירשו בניה:

דרחמנא אמר ברא לירות - דכתיב (במדבר כז) איש כי ימות ובן אין לו וגו' הא יש לו בנו יורשו ולא בתו:

ותקון דתירות ברתא - שיתן לה האב ממונו שהיו בניו ראויין לירש:

בשלמא בנו בידו - לבקש לו אשה שדרכו של איש לחזר על אשה:

אלא בתו מי בידו - וכי דרך אשה לחזר על איש:

ואימא דאב לירות דבעל לא לירות - כיון דטעמא כדי שיקפוץ ליתן לבתו הוא דתקון נדוניא דיהב אב לבתו לירתון בנים דילה אבל שאר כתובות נכסי הבעל כגון מנה מאתים ותוספת  דבעל לא לירתון:

אם כן - דלא ירתי לשאר הכתובה:

אב נמי מימנע ולא כתב - לבתו אחרי שזה מקפיד על שלו מלהוריש לבני בתי אף אני אמשוך ידי מלהרבות לו נדוניא:

היכא דכתב אב כו' - כיון דטעמא משום שיקפוץ אב לתת נדוניא לבתו היא היכא דכתב אב נדוניא לבתו נכתוב בעל תנאי כתובת בנין דכרין והיכא דלא כתב אב נדוניא לבתו לא  נכתוב בעל תנאי כתובת בנין דכרין:

לא פלוג רבנן - לא חלקו בין כתובה לכתובה אחרי שרוב כתובות יש בהן נדוניא לא חלקו:

בת בין הבנים תירות - [כיון דטעמא משום נדוניא הוא היכא דאין לו בנים ממנה אלא] יש לו בת מן אשה אחת ובנים מן האחרת תטול בת היחידה כתובת אמה לירש נדוניא שנתן  אבי אמה מאי שנא דתקון בנין דכרין:

כנחלה שויוה רבנן - דירתון תנן ואין בת יורשת בין הבנים:

בת בין הבנות תירות - יש לו בת מן אשה אחת ובנות מן האחרת תטול בת היחידה כתובת אמה לירש נדוניית אבי אמה דהא א"נ שויוה כנחלה יש משפט נחלה לבת בין הבנות:

לא פלוג רבנן - במשפט כתובת בנין דכרין דבת בין הבנים לא תשקול ובת בין הבנות תשקול:

ותגבי ממטלטלי - כיון דטעמא משום נדוניית אבי האם הוא אלמה אמרינן לעיל (דף נ:) כשם שאין הבנים יורשין אלא מקרקע ואוקימנא בכתובת בנין דכרין:

ככתובה שויוה רבנן - ומטלטלי דיתמי לא משתעבדי לשטרא:

תטרוף ממשעבדי - אי ככתובה שויוה ולקמן פליגי בה בריש פרק אע"פ:

ירתון תנן - ואין ירושה במשועבדין:

ואימא אע"ג דליכא מותר דינר - יתר על שתי הכתובות יטלו כתובת אמם כדין כתובת בנין דכרין אלמה תנן בפרק מי שהיה נשוי (לקמן צא.) אין שם אלא שתי כתובות חולקין  בשוה:

מקום דמיעקרא נחלה דאורייתא - משום נחלה דרבנן:

לא תקון רבנן - נחלה דידהו לעקור נחלת חלוקה שוה לגמרי שהיא מן התורה הלכך כי איכא מותר דינר שיחלקוהו בשוה בנחלה דאורייתא יטלו אלו כתובת אמן ואלו כתובת אמן  משום נחלה דרבנן ואי לא לא:

בי אבא סוראה - חמיו היה והשיא רב פפא לבנו אחות אשתו כדאמרינן באלו נערות (לעיל לט:) אמרה לי בת אבא סוראה כי נהמא אקושא בחינכי ובסנהדרין (דף יד:) נמי אמרינן  איש ושתי נשים שאין מטילין לכיס אחד כגון רב פפא ובת אבא סוראה:

אזיל - רב פפא לבית אבי הנערה לכתוב כתובתה ושם יפסוק אביה ויכתוב לה בנדונייתה מה שיכתוב:

כי מטו לפתחא - דאבא סוראה:

הוה מיפטר מיניה - יהודה נטל רשות מרב פפא לחזור לאחוריו: