דמעשה ידיה - ושייך למימר שיהא שלו דמעשה ידיה תחת מזונות:

קונם שאני עושה לפיך - מה שאני עושה יהא קונם לפיך:

אינו צריך להפר - דמשעבדא ליה ואפי' לשמא תעדיף נמי לא חיישינן דאי מעדפה נמי לבעל הוא:

שמא תעדיף - והעדפה דידה הוא וחייל עלה קונם:

שלא ע"י הדחק - כגון שהיא עירנית ובעלת מלאכה:

ע"י הדחק - כגון שדחקה עצמה והעדיפה:

ה"ג והא כי אתא רבין כו' - וקס"ד מציאתה כהעדפה שלא על ידי הדחק היא והיכי פליגי בה:

ומשני אמר רב פפא מציאתה כהעדפה שעל ידי הדחק היא - דרוב מציאות צריך לחזר אחריהם כגון דגים שנשארו ביבשה או צבי שבור או לחפש סימא בקרקע:

שתים שלש וארבע בבת אחת - שומרת קישואים וטווה פשתן ומלמדת שיר לנשים בשכר ומחממת ביצים בחיקה או ביצי תולעים העושים משי שהנשים מחממות אותן בחיקן והם  נוצרים:

מהו - מי הוי כעל ידי הדחק או לא:

מתקיף לה רבא בר רב חנן - אדרבי יהודה בן בתירא:

מתני' ומת חתנו - ונפלה לפני יבם והוא תובע מה שפסקו לאחיו:

יכול הוא שיאמר כו' - או חלוץ או ייבם אבל אחיו או יתן או תשב עד שילבין ראשה:

הוא פוסק כנגדן ט"ו מנה - שליש יותר יקבלם עליו לכתוב בכתובתה לבד תוספת שהוא מוסיף לפי שמשתכר בהן אלף דינר הן עשרה מנה:

וכנגד השום - אם בא חתן לכתוב קבלה עליו כנגד אלף דינר של שום שתכניס לו בגדים או כלים המשתמשין בהן והן פוחתין או פרקמטיא ודרך הנועדים למזמוטי חתן לשומם יותר  משויים לכבוד הכלה ולחבבה על בעלה:

הוא פוסק פחות חומש - לא מיבעיא דלא מוסיף אלא שפוחת שאם הכניסה שום של אלף דינר הוא כותב ח' מאות זוז:

שום במנה ושוה מנה אין לו אלא מנה - הכניסה שום לקבלו עליו בשטר הכתובה במנה והוא שוה מנה בשוק לכל אדם אין לו לומר תנו לי עוד חמישיתו שהרי אמרו לפחות חומש  מן השום לפי שלא נאמרו דברים הללו אלא בשום ששמאוהו בבית חתנים והנשואים ומיהו תוספת שליש לא יוסיף שלא אמרו להוסיף שליש אלא לכספים שהן ראויים להשתכר מיד:

שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר - שום שהוא מקבלו במנה שאמרו לו כתוב מנה בכתובה והיא תכניס לך שום של מנה צריך שישומו אותו בבית של חתונה שלשים  ואחד סלע ודינר דהוי מנה וחומשו:

ובד' מאות - שום שיקבל עליו לכתוב ארבע מאות:

היא נותנת חמש מאות - לפי שומת הנועדים שם: