אלא מן האירוסין מאי טעמא - לא אטרחוה רבנן [לבא] לבית דין ככל שאר מוציאי שטר חוב:

משום חינא - שיהו בעליהן לחן בעיניהן ולא ימנעו הנשים מלינשא לאנשים:

גרושה נמי בעיא חן - תקנתא דמשום חינא שהרי תקנת חכמים היא ולא מאהבת האיש הלכך מה לי אהובה מה לי שנואה:

ר"ש היא - דלית ליה חינא דגבי אלמנה מן האירוסין נמי משום דלכתובה קא מזבנה אמר לא תמכור אלא בב"ד:

דלא נפיש חן דידה - שלא היתה לה חיבת ביאה ולא ירע בעיני הנשים אם הוטרחה זו:

אימא תבעי חן - ואפי' לרבי שמעון:

הא נמי תנינא - בסיפא דמילתיה דרבי שמעון:

לאו לאתויי גרושה - מן הנשואין דאי מן האירוסין הא אשמעינן אלמנה וכ"ש גרושה:

מגורשת ואינה מגורשת - ומן האירוסין ולא לאשמעינן דלא תמכור לכתובתה אלא בב"ד דהא מאלמנה שמעינן לה אלא אגב אורחיה אשמעינן דמגורשת ואינה מגורשת כגון זרק לה  גיטה ספק קרוב לה ספק קרוב לו ברה"ר אין לה מזונות מן היתומים אם מת:

כדרבי זירא - דאמר בעלה חייב במזונותיה בחייו [ואשמעינן מתני' דדוקא בחייו] משום דמעוכבת בשבילו להנשא אבל לאחר מיתה לא דדלמא גרושין הוו ואין לה מזונות דמספיקא  לא מפקי' ממונא: יורשיה יורשי כתובתה גרסינן ולא גרסינן ויורשי:

מאי חן איכא - הרי הנטרחים לבית דין אנשים הן:

שירשתה בתה או אחותה - דמשום דידה בעינן תקנתא שלא תמשך מלהנשא:

מתני' לא תמכור את השאר כו' - ר"ש קאמר לה דאמר אין מוכרת שלא בב"ד אלא למזונות וזו מכיון שגבתה מקצתה אין לה מזונות והכי מוקי לה בגמרא כרבי שמעון:

וחכמים אומרים מוכרת היא - לכתובתה אפילו לפרקים ואף על פי כן מוכרת בינתיים למזונות שלא בב"ד:

וכותבת - בשטר המכירה:

למזונות מכרתי - משום עצה טובה כדאמר לעיל:

וגרושה לא תמכור - לכתובתה:

אלא בב"ד - למ"ד טעמא משום אינו רוצה שתתבזה כו' הא לא איכפת ליה ודברי הכל היא ולמאן דאוקי טעמא משום חינא הא ר"ש היא:

גמ' מתני' מני - ת"ק דמתני':

מכרה כתובתה - כולה אין לה מזונות דברי ר"מ אבל מכרה מקצתה יש לה מזונות:

לא אמרינן מקצת כסף - מוהר הבתולות שיש לה עדיין עליהם הרי הוא ככולו ויתן לה מזונות:

פרט לבוגרת - ולא אמרינן מקצת בתולים ככל הבתולים:

בתוליה - אי הוה כתיב והוא אשה בתולה יקח:

בבתוליה - במקום בתולים הקפיד הכתוב אבל נבעלה שלא כדרכה והיא נערה כשרה לכה"ג: