דף לט,ב גמרא מתניתין קשיתיה מאי איריא דתני עומד אבל לא יושב שמע מינה דנכסי מבקר אסורין על החולה אמר ריש לקיש רמז לביקור חולין מן התורה מנין שנאמר (במדבר טז) אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל אדם וגו' מאי משמע אמר רבא אם כמות כל האדם ימותון אלה שהן חולים ומוטלים בעריסתן ובני אדם מבקרים אותן מה הבריות אומרים לא ה' שלחני לזה דרש רבא (במדבר טז) אם בריאה יברא ה' אם בריאה גיהנם מוטב תהיה אם לאו יברא ה' איני והא תניא שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם אלו הן תורה ותשובה גן עדן וגיהנם כסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח תורה דכתיב (משלי ח) ה' קנני ראשית דרכו וגו' תשובה דכתיב (תהילים צ) בטרם הרים יולדו ותחולל וגו' (תהילים צ) תשב אנוש עד דכא וגו' גן עדן דכתיב (בראשית ב) ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם וגו' גיהנם דכתיב (ישעיהו ל) כי ערוך מאתמול תפתה כסא כבוד דכתיב (תהילים צג) נכון כסאך מאז בית המקדש דכתיב (ירמיהו יז) כסא כבוד מרום מראשון שמו של משיח דכתיב (תהילים עב) יהי שמו לעולם וגו' אלא הכי קאמר אי איברי ליה פומא מוטב ואם לא יברא ה' והכתיב (קוהלת א) אין כל חדש תחת השמש הכי קאמר אי הכא לא מקרב פומא להכא ליקרב דרש רבא ואמרי לה אמר ר' יצחק מאי דכתיב (חבקוק ג) שמש ירח עמד זבולה שמש וירח בזבול מאי בעיין והא ברקיע קביעי מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול ואמרו לפניו רבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים ואם לאו אין אנו מאירין באותה שעה ירה בהן חיצים וחניתות אמר להם בכל יום ויום משתחוים לכם ואתם מאירים בכבודי לא מחיתם בכבוד בשר ודם מחיתם ובכל יום ויום יורין בהן חיצין וחניתות ומאירים שנא' (חבקוק ג) לאור חציך יהלכו וגו' תניא ביקור חולים אין לה שיעור מאי אין לה שיעור סבר רב יוסף למימר אין שיעור למתן שכרה אמר ליה אביי וכל מצות מי יש שיעור למתן שכרן והא תנן הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות אלא אמר אביי אפי' גדול אצל קטן רבא אמר אפי' מאה פעמים ביום אמר רבי אחא בר חנינא כל המבקר חולה נוטל אחד מששים בצערו אמרי ליה אם כן ליעלון שיתין ולוקמוה אמר ליה כעישורייתא דבי רבי ובבן גילו דתניא רבי אומר בת הניזונית מנכסי אחין נוטלת עישור נכסים אמרו לו לרבי לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן אין לו לבן במקום בנות כלום אמר להן ראשונה נוטלת עישור נכסים שניה במה ששיירה שלישית במה ששיירה וחוזרות וחולקות בשוה רב חלבו חלש נפק אכריז רב כהנא
מתניתין קשיתיה - מדוקיא קא משמע ליה:
מאי איריא דתני עומד אבל לא יושב - והרי אין מבקר אסור בנכסי חולה:
אלא שמע מינה וכו' - יא"ת מאי טעמא דשמואל דמתרץ לה הכי לוקמא כדעולא הא לא קשיא דשמואל לא מוקי לה כדעולא דקסבר האי שינויא דחיקא היא:
ופקודת כל אדם - שבני אדם מבקרין אותן:
לא ה' שלחני לזה - לפי שהיו עדת קרח מלעיגין עליו ואומרים שהיה משה אומר להם מדעתו בלא ציווי של מקום:
ואם לאו - שאין גיהנם נברא עדיין:
איני - מי מספקא ליה למשה:
כי ערוך מאתמול תפתה - איזהו יום שיש לו אתמול ולא שלשום כלומר שהיה לו לפניו ולא לפני פניו הוי אומר זה יום שני שבו נברא גיהנם:
אלאה"ק - אי הכא אין לו פומא ואי לא מקרב הכא יקריבנו המקום:
והא ברקיע קביעי - למטה מזבולכדאמרי' במסכת חגיגה (דף יב:):
אם אתה עושה דין לבן עמרם - מקרח ועדתו:
ובכל יום ויום - מאותו יום ואילך אינן יוצאין מפני שמשתחווין להם עובדי כוכבים עד שמורים בהן חיצים וחניתות:
ואפי' גדול אצל קטן - שלא יאמר לא אבקר אלא גדול כמוני:
אין לו שיעור - דמצוה בקטן כמו בגדול:
ליעיילו שיחין ולוקמוה - יכנסו ששים בני אדם כאחת לבקרו ויטול כל אחד ואחד מששים בצערו ומיד מתרפא:
כעישורייתא רבי רבי - דאמר מי שיש לו עשר בנות ובן אחד הראשונה נוטלת עישור נכסים והשניה במה ששיירה וכן לכולן ומפרש בהש"ס ירושלמי נמצאו בנות שנוטלות במנה תרי תילתי פחות ציבחר והאי תלתא ומוסיף ציבחר וגבי חולה נמי מבקר הראשון נוטל אחד מששים בחליו והשני א' מששים במה ששייר:
ובבן גילו - בחור כמותו או זקן לזקן:
וחוזרות כולן וחולקו' בשוה - מילתא אחריתי דהיכא דיצאו לישא כאחת כל אחת נוטלת עישורה במה ששיירה חבירת' ואז חולקות בשוה אבל כשבאו לינשא זו אחר זו לא: