צורת הדף באתר היברובוקס

מסכת נדרים פרק ודף מט,א משנה הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק אמר קונם תבשיל שאיני טועם אסור במעשה קדרה רך ומותר בעבה ומותר בביצה טורמוטא ובדלעת הרמוצה הנודר ממעשה קדרה אין אסור אלא ממעשה רתחתה אמר קונם היורד לקדרה שאיני טועם אסור בכל המתבשלין בקדרה:דף מט,א גמרא תניא ר' יאשיה אוסר ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנא' (דברי הימים ב לה) ויבשלו הפסח באש כמשפט לימא בהא קמיפלגי דרבי יאשיה סבר הלך אחר לשון תורה ותנא דילן סבר בנדרים הלך אחר לשון בני אדם לא דכולי עלמא בנדרים הלך אחר לשון בני אדם מר כי אתריה ומר כי אתריה באתרא דתנא דילן לצלי קרו ליה צלי ולמבושל קרו ליה מבושל באתרא דר' יאשיה אפילו צלי קרו מבושל והא קרא נסיב לה אסמכתא בעלמא: קונם תבשיל כו': והא מתבשיל נדר אמר אביי האי תנא כל מידי דמתאכל ביה ריפתא תבשיל קרו ליה והתניא הנודר מן התבשיל אסור בכל מיני תבשיל ואסור בצלי ובשלוק ובמבושל ואסור בהיטריות רכות שהחולין אוכלין בהן פיתן איני והא רבי ירמיה חלש על לגביה ההוא אסיא לאסיוה חזא קרא דמחת בביתיה שבקיה ונפק אמר מלאך מותא אית ליה לדין בביתיה ואנא איעול לאסאה יתיה לא קשיא הא ברכיכי הא באשוני רבא בר עולא אמר הא בקרא גופיה והא בגוויה דקרא דאמר רב יהודה לוליבא דקרא בסילקא לוליבא דכיתנא בכותחא ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ רבא אמר מאן חולין רבנן רבא לטעמיה דאמר רבא

מתני' הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק מבושל - מבושל כראוי: שלוק מבושל יותר מדאי:

קונם תבשיל שאיני טועם - כל . תבשיל במשמע:

מעשה קדרה רך - שיש בה רוטב:

אבל לא בעבה - כגון דייסא:

טורמוטא הרמוצה - מפרש בגמ':

רתחתא - דבר הרותח כגון רוטב וכל דדמי ליה:

היורד לקדרה - דמשמע בין צונן בין רותח: אסור ככל המתבשלין בין רך בין עבה:

גמ' ר' יאשיה אוסר - בצלי ובשלוק דמתקרי נמי מבושל:

הלך אחר לשון בני אדם - דאין דרכם לקרות לצלי מבושל:

והא מתבשיל גדר - דמשמע בין רך בין עבה:

האי תנא - דמתניתין דלא קרי לעבה תבשיל:

בכל מידי דמתאכלא ביה ריפתא - דמלפתין בו את הפת קרי תבשיל:

והא תניא - בניחותא:

בהיטריות רכות - בדילועין רכות שהחולין אוכלין בהן פיתן:

איני - מי אוכלין החולין מהן:

חזא קרא דמחיתא - דלעת מונחת שם שהיה אוכל ממנה:

לוליבא דקרא בסלקא - תוכו של דלעת יפה לאכול עם התרדין:

לוליבא דכיתנא - תוכן של זרעוני פשתן יפים לאכלן בכותח:

ודיבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ - משום דדבר מעולה הוא לרפואה ואסור לומר להם שום דבר שיהנו ממנו ואית דאמרי דלא ליכלו טובא וליפסדו כיתנא:

חולין רבנן - שעוסקין בתורה ואינם נהנים מן העולם ובאים לידי חולי: