צורת הדף באתר היברובוקס

ואימא שנה

ואימא שנה - שצריכה למלאות דפעמים יהיה שנ"ג ופעמים שנ"ד ופעמים שנ"ה:

מי מנינן ליומי

מי מנינן - שנה לימים הכא כתיב עד מלאת ימי חדש הוא דמנינן לימים ומשום הכי אמרינן דבשלשים של חדש איירי קרא אבל לא לשנה שאין מונין לה לימים אלא לחדשים:

והא רבנן דקיסרי אמרי: מנין שאין מונין ימים לשנים?

שנאמר (שמות יב): לחדשי השנה - חדשים מחשבין לשנים, ולא ימים לשנים:

משנה

אמר הריני נזיר אחת גדולה, הריני נזיר אחת קטנה, אפילו מכאן ועד סוף העולם - נזיר שלשים יום:

אמר הריני נזיר אחת קטנה - לא תהא פחותה משלשי' יום. ואפילו אמר הריני נזיר יום אחד - הרי זה נזיר ל' יום, לפי שאין נזירות פחותה משלשים. או שאמר הריני נזיר אחת גדולה, אפילו אמר שתהא גדולה מכאן ועד סוף העולם - הרי זה אינו נזיר אלא שלשים יום. כדאמר בגמ' דאי אמר הכי, משמע דאמר אריכא עליה הדא נזירות דשלשים כמכאן עד סוף העולם:

גמרא

אמאי? והא מכאן ועד סוף העולם קאמר?

הכי קאמר אריכא לי הדא מילתא כמכאן ועד סוף העולם.

תנן. הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני - אומדים כמה ימים מכאן ועד מקום פלוני: פחות משלשים יום - נזיר שלשים יום.

אם יש מהלך עד אותו מקום פחות משלשים יום הרי זה נזיר שלשים יום. דלעולם אין נזירות פחות משלשים ואם יש משם עד מקום פלוני יותר ממהלך ל' יום כגון ארבעים יום או נ' יום הרי זה נזיר כמנין הימים דהוי כמאן דאמר הריני נזיר עד מ' יום או עד נ':

ואם לאו - נזיר כמנין הימים.

ואימא הכא נמי: אריכא לי הא מילתא כמכאן ועד מקום פלוני.

ואמאי אימא הכא נמי - כי אמר מיכן ועד מקום פלוני דמשמע כמאן דאמר אריכא לי הדא מילתא דנזירות דשלשים יום כמהלך נ' דמכאן ועד מקום פלוני:

אמר רבא: שהחזיק בדרך.

אמר רבא - התם ליכא למימר הכי דכשהחזיק בדרך כבר עסקינן דהואיל והחזיק בדרך וקאמר מכאן ועד מקום פלוני מוכח מילתא דאדעתא דליהוי נזיר כל זמן שיהא בדרך קאמר  ועוד כיון דהחזיק בדרך ליכא למימר דאריכא ליה מילתא כמכאן ועד מקום פלוני דהא חזינן דלא אריכא ליה דרך דהחזיק בדרך כבר: וקפריך אמתני' גופא דמכאן ועד מקום פלוני ולהוי כל פרסה ופרסה חד נזירות דדלמא האי דקאמר מכאן ועד מקום פלוני כל מנין פרסאות מכאן ועד מקום פלוני קבל עליו נזירות של שלשים ויהא מגלח בסוף כל שלשים ויביא שלשה בהמות ואי הוה עד התם מאה פרסאות ליהוי נזיר מאה נזירות:

וליהוי כל פרסה ופרסה?

אמר רב פפא: באתרא דלא מני פרסי.

וליהוי כל אוונא ואוונא?

וליהוי כל אוונא ואוונא - דאיכא ממקום פלוני עד כאן כאילו קבל עליה חדא נזירות לכל אוונא דאי הוו עשרים אוונות ליחייב בכל עשרים של שלשים שלשים דמילתא דעבידא היא  דמנו אינשי אווני כמה .. אוונות יש מכאן ועד מקום פלוני דבכל מקום מנו אווני מחוז של כרך שכולן תלויין לכרך ולשם השר תדיר ולשם פורעין המס ואוונא לועזין בני אדם קונטרד"א (קונטריד"א: חבל ארץ) וכמו תאנת שילה (יהושע טז) וכמו תאנתה מי ישיבנה (ירמיהו ב):

מי לא תנן:

מי לא תנן - בכי האי גוונא:

הריני נזיר כעפר הארץ וכשער ראשי וכחול הים - הרי זה נזיר עולם, ומגלח אחד לשלשים יום.

הריני נזיר כעפר הארץ וכשיער ראשי הרי נזיר לעולם - ומגלח אחת לשלשים יום דמשמע דאמר הרי עלי נזירות כמנין שיער ראשי:

כל מילתא דאית ביה קיצותא לא קתני.

כל מילתא דאית ביה קיצותא - כגון מכאן עד מקום פלוני לא קתני דליהוי כמאן דמקבל עליה נזירות שיהא מגלח בסוף כל שלשים ושלשים אלא כמאן דמקבל עליה חדא נזירות אריכתא עד מקום פלוני:

והתניא: הריני נזיר כל ימי חיי, הריני נזיר עולם - הרי זה נזיר עולם. אפילו מאה שנה אפילו אלף שנים - אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם.

והתניא - דמסייע הריני נזיר כל ימי חיי וכו' [ואם] אמר הריני נזיר עד מאה שנה או עד אלף שנים אין זה נזיר עולם שיהא מגלח בסוף השלשים:

אלא נזיר לעולם - דכחדא נזירות אריכתא דמי ואינו מותר בתגלחת כל ימיו אבל היכא דלית ביה קיצותא כגון כשיער ראשי וכחול הים דאין לדבר קיצבה איכא למימר דלהכי אמר  הכי דנזירות הרבה קבל עליו כמנין שיער ראשו והוא מגלח אחת לשלשים יום:

רבה אמר שאני שערות הואיל ומובדלות זו מזו.

רבה אמר שאני שערות הואיל ומובדלות זו מזו - איכא למימר דלמנין שערות קיבל עליו נזירות הרבה ולכך מגלח אחת לשלשים אבל אוונא ופרסי ליכא למימר הכי דהא ליתנהו  מובדלות זו מזו דסדנא דארעא חד הוא איכא למימר חד נזירות אריכתא קיבל עליו כשיעור הימים שמיכן עד מקום פלוני:

גבי יומי: הא כתיב (בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד?

גבי יומי נמי - כי אמר כמכאן עד מקום פלוני אימא נמי כמנין הימים קיבל עליו נזירות של שלשים דהא יומי מיפסקי מהדדי כדכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד:

התם לאו דמפסקי מהדדי הוא -  מאי קאמר: יממא וליליא חד יומא הוא ולעולם לא מפסקי מהדדי.

התם - דכתיב קרא יום אחד לאו משום דאיפסקו מהדדי אלא האי דקאמר שהוא יום אחד דקיימא לן דליליא ויממא חד הוא שהלילה הולכת אחר היום ולעולם לא מיפסקי מהדדי  ומשום הכי ליכא למימר כדאמרינן אלא חדא נזירות אריכתא כמיכן ועד מקום פלוני קיבל עליו:

רבא אמר למה לך אקשויי כולי האי - שאני התם דהא קתני הריני נזיר אחת:

רבא אמר למה לך לאקשויי כולי האי שאני התם - טעמא מאי אמר כמ"ד אריכא לי מילתא מיכן ועד סוף העולם ואינו נזיר אלא שלשים דהא קאמר אחת דמשמע חדא נזירות היא  בלבד הוא דקאמר והואיל דקאמר חדא לא אפשר דלא אמרינן דהכי משמע האי דקאמר מיכן ועד סוף העולם אבל היכא דקאמר מיכן ועד מקום פלוני ולא אמר אחת לא אפשר דאמינא לך דקביל עילויה בציר דמהלך הימים דאיכא מאותו מקום עד אותו מקום פלוני:

משנה

הריני נזיר ויום אחד הריני נזיר ושעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה ה"ז נזיר שתים:

גמרא

למה לי למיתנא כל הני צריכי דאי תנא הריני נזיר ויום אחד הכא הוא דאמרי' אין נזירות ליום א' אמטו להכי קמני תרתין אבל הריני נזיר ושעה אחת לימני ל' ואחד יום קמ"ל