הדיפתרא,
דיפתרא - עור שאינה מעובד כל צרכה. דמליח וקמיח ולא עפיץ. שהיו מעבדין הקלפים בעפצים, שקורין גלי"ש:
אלא על המגילה.
שנאמר, (במדבר ה, כג) "בספר".
בספר - קלף:
ואינו כותב, לא בקומוס,
קומוס - שרף האילן, ומתיכו במים, וכותב הימנו:
ולא בקנקנתום,
קנקנתום - וויטריאול"ו או אורדימנ"ט קורין אותו:
ולא בכל דבר שרושם,
לא בכל דבר שהוא רושם - ונבלע בקלף, ואינו יכול למחוק. וקומוס וקנקנתום עבדי רושם:
אלא בדיו.
אלא בדיו - שלנו של שרף:
שנאמר, (במדבר ה, כג) "ומחה", כתב שיכול למחות:
גמרא
אמר רבא, מגילת סוטה שכתבה בלילה, פסולה.
מ"ט?
אתיא, "תורה", "תורה".
כתיב הכא, (במדבר ה, ל) "ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת".
וכתיב התם, (דברים יז, יא) "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט".
מה משפט ביום,
משפט ביום - בסנהדרין (דף לד) נפקא לן מ"והיה ביום הנחילו":
אף מגילת סוטה ביום.
כתבה למפרע,
למפרע - "ירך ולנפיל בטן לצבות במעיך וכו'", כסדר הזה. או אחד מהן היפך, והשאר כתב כהילכתן:
פסולה.
דכתיב, "וכתב את האלות האלה", כי דכתיבא.
האלה - משמע כמו שהן סדורין בפרשה:
כתבה קודם שתקבל עליה שבועה, פסולה.
[שנא'] "והשביע", ואחר כך "וכתב".
כתבה איגרת,
אגרת - בלא שרטוט:
פסולה.
"בספר" אמר רחמנא.
בספר אמר רחמנא - והלכה למשה מסיני שהספרים צריכין שרטוט: