צורת הדף באתר היברובוקס

מעוברת חבירו, ומינקת חבירו, לא שותות,

לא שותות - דכתיב, "תחת אישה":

ולא נוטלות כתובה. דברי ר' מאיר.

שהיה רבי מאיר אומר, לא ישא אדם מעוברת חבירו, ומינקת חבירו.

ואם נשא, יוציא.

ולא יחזיר עולמית.

ולא יחזיר עולמית - קנסא קנסוהו רבנן:

וחכמים אומרים, יוציא.

וכשיגיע זמנו לכנוס, יכנוס.

לכשיגיע זמנו - לאחר כ"ד חדש ללידת הולד:

והרובא

והרובא - בחור כמו ילד (בראשית כא) רביא:

שנשא עקרה וזקינה, ואין לו אשה ובנים מעיקרא,

לא שותה ולא נוטלת כתובה.

ר' אלעזר אומר, יכול הוא לישא אחרת ולפרות ולרבות הימנה.

אבל המקנא לארוסתו, ולשומרת יבם שלו, ומשכנסה נסתרה,

או שותה או לא נוטלת כתובה.

מעוברת ומינקת עצמו,

מעוברת עצמו - שהיתה אשתו מעוברת וקינא לה:

או שותה,

או שותות - ולא אמרינן לא ליקטליה לולד:

או לא נוטלת כתובתה.

הרובא שנשא עקרה וזקינה, ויש לו אשה ובנים,

או שותה או לא נוטלת כתובה.

אשת ממזר לממזר,

אשת ממזר לממזר - כלומר אשה הראויה לממזר, וניסת לממזר וקינא לה ונסתרה:

ואשת נתין לנתין,

ואשת גר ועבד משוחרר

ואיילונית

או שותה, או לא נוטלת כתובה".

או שותה כו' - ולקמן פריך פשיטא:

קתני מיהא "איילונית" תיובתיה דרב נחמן?

אמר לך רב נחמן, תנאי היא.

ואנא דאמרי כי האי תנא.

אנא דאמרי כי האי תנא - דאית ליה עקרה וזקנה שותות. מדלא נקט אלא איילונית, ונסיב תלמודא מ"ונקתה ונזרעה זרע", ולא משום דאינה ראויה לקיימה, אלמא כרבי אלעזר ס"ל דיכול לישא אחרת ולפרות ולרבות, ואפ"ה איילונית לא:

דתניא, "ר' שמעון בן אלעזר אומר, איילונית, לא שותה ולא נוטלת כתובה.

שנאמר, (במדבר ה) "ונקתה ונזרעה זרע". מי שדרכה להזריע, יצאתה זו שאין דרכה להזריע".

ורבנן, האי "ונקתה ונזרעה זרע" מאי עבדי ליה?

מיבעי להו לכדתניא. ""ונקתה ונזרעה [זרע]", שאם היתה עקרה נפקדת. דברי ר' עקיבא.

אמר לו ר' ישמעאל, אם כן יסתרו כל העקרות ויפקדו, וזו הואיל ולא נסתרה הפסידה?

וזו - כל אשה צנועה עקרה משום דלא נסתרה הפסידה:

אם כן, מה תלמוד לומר "ונקתה ונזרעה זרע"?

שאם היתה יולדת בצער, יולדת בריוח.

נקבות, יולדת זכרים.

קצרים, יולדת ארוכים.

שחורים, יולדת לבנים":

אשת ממזר לממזר: פשיטא?

מהו דתימא אפושי פסולין לא ליפוש,

לא ליפוש פסולין - לא נעשה שלום ביניהם, הלואי לא יפרה ולא ירבה, הואיל וכל דורותיו ממזרין:

קא משמע לן:

אשת גר ועבד משוחרר ואיילונית: פשיטא?

מהו דתימא, (במדבר ה) "דבר אל בני ישראל", ולא גרים.

קמ"ל.

ואימא הכי נמי?

"ואמרת", רבויא הוא:

אשת כהן שותה כו': פשיטא?

מהו דתימא, (במדבר ה) "והיא לא נתפשה", אסורה,

והיא לא נתפשה כו' - כלומר מהו דתימא פרשת סוטה על כרחך באשת ישראל קיימא, מדכתיב "והיא" מיעוטא משמע, זו היא דכי לא נתפשה אסורה, הא נתפשה כו', ועלה קאי קרא דבתריה "ועבר עליו רוח" וגו' דהיכא דמספקא לן בהך אם נטמאה ואם לא נטמאה שותה.

אבל אשת כהן דליתה בכלל, "והיא לא נתפשה" ליתה נמי בכלל השקאה קמ"ל:

הא נתפשה, מותרת.

וזו, הואיל ונתפשה אסורה, אימא לא תשתה.

קא משמע לן:

ומותרת לבעלה: פשיטא?

אמר רב הונא, במתנוונה.

במתנוונה - לאחר ששתתה איצטריך לאשמועינן דמותרת לבעלה. דלא תימא זונה היא, שהרי בדקוה המים:

מתנוונה! הא בדקוה מיא?

מתנוונה - הא ודאי בדקוה המים וזונה היא אלא שתלה לה זכות, ואמאי מותרת לבעלה:

במתנוונה דרך אברים.

במתנוונה דרך אברים - שאינה מתנוונה במעים ובירכים אלא ראשה ושאר אבריה כבידים עליה.

מהו דתימא הא לאו זכות תלה לה, דאם כן הוה לה להתנוונה דרך בדיקת המים, אלא באונס זינתה לפיכך מתנוונה שלא כדרכה, ולכהן מיהא תיתסר:

מהו דתימא, הא זנויי זנאי, והא דלא בדקוה מיא כי אורחיה, משום דבאונס זנאי, ולגבי כהן אסירא.

קא משמע לן:

אשת סריס שותה: פשיטא?

מהו דתימא, "מבלעדי אישך" אמר רחמנא,

מבלעדי אישך - משמע דאישה בר הכי הוא:

והאי לאו בר הכי הוא.

קא משמע לן:

קא משמע לן - דלמיקדם שכיבת בעל לבועל הוא דאתא וסריס בר שכיבה הוא, ואף על גב דלאו בר זריעה הוא, ובסריס חמה קאמר דמותר לקיימה ולא בסריס אדם, שאסור לקיימה, משום "לא יבא פצוע דכא" (דברים כג):

על ידי כל עריות מקנין: פשיטא?