שבטו של בנימין, וירד לים תחילה.
שנאמר, (תהילים סח) "שם בנימין צעיר רודם".
אל תקרי רודם, אלא רד ים.
והיו שרי יהודה רוגמים אותם.
שנאמר, (תהילים סח) "שרי יהודה רגמתם".
לפיכך זכה בנימין הצדיק, ונעשה אושפיזכן לגבורה.
אושפיזכן לגבורה - שבית קדשי הקדשים בנוי בחלקו:
שנאמר, (דברים לג) "ובין כתפיו שכן".
אמר לו רבי יהודה, לא כך היה מעשה.
אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים, וזה אומר אין אני יורד תחילה לים.
קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה.
שנאמר, (הושע יב) "סבבוני בכחש אפרים,
בכחש אפרים - שיראו לסמוך עליו וכחשו באמונתם:
ובמרמה בית ישראל,
ויהודה עוד רד עם אל".
רד עם אל - ירד בים על שבטח בהקב"ה:
ועליו מפרש בקבלה, (תהילים סט) "הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש, טבעתי ביון מצולה ואין מעמד" וגו'.
(תהילים סט) "אל תשטפני שבולת מים, ואל תבלעני מצולה" וגו'.
באותה שעה, היה משה מאריך בתפלה.
אמר לו הקב"ה, ידידיי טובעים בים, ואתה מאריך בתפלה לפני?!
אמר לפניו, רבונו של עולם, ומה בידי לעשות?
אמר לו, (שמות יד) "דבר אל בני ישראל ויסעו, ואתה הרם את מטך ונטה את ידך" וגו'.
לפיכך זכה יהודה, לעשות ממשלה בישראל.
שנאמר, (תהילים קיד) "היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו".
ישראל ממשלותיו - דיהודה שנתקדש למשול בהן:
מה טעם "היתה יהודה לקדשו, וישראל ממשלותיו"?
משום, ד"הים ראה וינוס".
תניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר, אי אפשר לומר לוי למטה, שכבר נאמר למעלה.
שכבר נאמר לוי למעלה - משה כתב בתורה, "אלה יעמדו לברך וגו' שמעון לוי ויהודה":
ואי אפשר לומר למעלה, שכבר נאמר למטה.
שכבר נאמר לוי למטה - בספר יהושע (ח), כדכתיב "וכל ישראל וזקניו עומדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים והלוים". אלמא כהנים ולוים למטה היו:
הא כיצד?
זקני כהונה ולויה למטה, והשאר למעלה.
רבי יאשיה אומר, כל הראוי לשרת
הראוי לשרת - לשאת את הארון, דהיינו מבן שלשים ועד בן חמשים:
למטה,
למטה - אצל הארון:
והשאר למעלה.
רבי אומר, אלו ואלו למטה הן עומדים.
אלו ואלו - ישראל ולוים למטה היו, כדכתיב בספר יהושע:
הפכו פניהם כלפי הר גריזים, ופתחו בברכה. כלפי הר עיבל, ופתחו בקללה.
מאי, (דברים כז) "על"?
על הר גריזים ועל הר עיבל - שכתב משה בתורה על בסמוך כדמפרש ואזיל:
על בסמוך.
כדתניא, (ויקרא כד) "ונתת על המערכת לבונה זכה".
רבי אומר, "על", בסמוך.
על בסמוך - שהיה מושיב שני בזיכי לבונה בין שני הסדרים:
אתה אומר "על" בסמוך, או אינו אלא "על" ממש. כשהוא אומר, (שמות מ) "וסכות על הארון",
וסכות על הארון - על כרחך לאו על ממש. דהאי מחיצה הואי פרוכת, ולא היה סכך:
הוי אומר על בסמוך:
הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה כו': תנו רבנן, "ברוך", בכלל. "ברוך", בפרט.
ברוך בכלל ברוך בפרט - כל הברכות והקללות נאמרו בהר גריזים ובהר עיבל בכלל ופרט. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". "ארור אשר לא יקים". הרי בכלל. וכל אחת ואחת בפרט. "ברוך וארור ברוך אשר לא יעשה פסל ומסכה". "ארור אשר יעשה פסל ומסכה". וכן כולן:
"ארור", בכלל. "ארור", בפרט.
"ללמוד, וללמד, לשמור, ולעשות",
ללמוד וללמד לשמור ולעשות - כל המצות כולן טעונות ארבעה אלה. "ולמדתם אותם". "ושמרתם לעשותם". וכתיב, "ולמדתם אותם את בניכם" וגו'. הרי כאן ארבע מצות לכל מצוה. ועל ארבעתן נמסרו, ארור וברוך בכלל ופרט. "ברוך אשר ילמדו". "ארור אשר לא ילמדו". וכן ללמד. וכן לשמור. וכן לעשות. בכל אחד ארבע בריתות. ברית לברוך בכלל, ברית לברוך בפרט. ברית לארור בכלל, ברית לארור בפרט:
הרי