צורת הדף באתר היברובוקס

כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק והאמר ריש לקיש לא הכשיר ר"ש אלא לאלתר אבל מכאן ועד עשרה ימים לא בההיא כרבי יוחנן סבירא ליה והאמר ר' יוחנן שנים משום עדים וכולן משום תנאי בההיא כריש לקיש סבירא ליה:

מתני' ^אבכל כותבים בדיו בסם בסיקרא ובקומוס ובקנקנתום ובכל דבר שהוא של קיימא אין כותבין לא במשקין ולא במי פירות ולא בכל דבר שאינו מתקיים ^בעל הכל כותבין על העלה של זית ועל הקרן של פרה ונותן לה את הפרה על יד של עבד ונותן לה את העבד רבי יוסי הגלילי אומר אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים ולא על האוכלים:

גמ' דיו דיותא סם סמא סיקרא אמר רבה בר בר חנה סקרתא שמה קומוס קומא קנקנתום אמר רבה בר [בר חנה אמר] שמואל חרתא דאושכפי:

ובכל דבר שהוא מתקיים וכו':

לאתויי מאי לאתויי הא דתני ר' חנינא ^גכתבו במי טריא ואפצא כשר תני ר' חייא ^דכתבו באבר בשחור ובשיחור כשר איתמר המעביר דיו על גבי סיקרא בשבת רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו ^החייב שתים אחת משום כותב ואחת משום מוחק דיו ע"ג דיו סיקרא על גבי סיקרא ^ופטור סיקרא ע"ג דיו אמרי לה חייב ואמרי לה ^זפטור אמרי לה חייב מוחק הוא אמרי לה פטור מקלקל הוא בעא מיניה ריש לקיש מר' יוחנן עדים שאין יודעים לחתום מהו שיכתבו להם בסיקרא ויחתמו כתב עליון כתב או אינו כתב א"ל אינו כתב א"ל והלא לימדתנו רבינו כתב עליון כתב לענין שבת א"ל וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה איתמר עדים שאין יודעים לחתום רב אמר מקרעין להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו ושמואל אמר באבר באבר סלקא דעתך והתני רבי חייא כתבו באבר בשחור ובשיחור כשר לא קשיא ^חהא באברא הא במיא דאברא רבי אבהו אמר במי מילין והתני רבי חנינא כתבו במי טריא ואפצא כשר ל"ק ^טהא דאפיץ הא דלא אפיץ שאין מי מילין ע"ג מי מילין רב פפא אמר ^יברוק וכן אורי ליה רב פפא לפפא תוראה ברוק וה"מ בגיטין ^כאבל בשטרות לא דההוא דעבד עובדא בשאר שטרות ^לונגדיה רב כהנא

כדאי הוא רבי שמעון - דמתניתין דאמר נכתב ביום ונחתם בלילה כשר:

לסמוך עליו בשעת הדחק - שהלך זה לדרכו או ניסת כבר בגט זה:

סבירא ליה - לרבי יהושע בן לוי:

וכולן משום תנאי - ואין כאן הקדמה דתנאי נינהו ואפילו לרבנן כשר:

מתני' על העלה של זית - תלושה:

ונותן לה את הפרה - בגמרא מפרש טעמא:

גמ' סמא - אורפימנ"ט:

סקרתא - צבע אדום שקורין מיניא"ו. קומא. שרף האילן:

חרתא דאושכפי - אדרמינ"ט (אדרימינ"ט: צבע שחור) :

במי טריא - מי גשמים לשון מורי מי טריא מים ששורים בו פרי שהוא כעין עפצים גל"ש (גלי"ש: עפצים (גידולים טפיליים בעלה האלון)) בלע"ז:

באבר - ששף העופרת במים ומשחירים:

בשחור - פחמין:

ובשיחור - חרתא דאושכפי:

על גבי סיקרא - שתי אותיות של סיקרא והעביר עליהם דיו בשבת:

מוחק - ע"מ לכתוב שתי אותיות בשבת חייב וזה מוחק התחתונות סיקרא וכתב העליונות דיו:

פטור - שהרי הוא בתחילה לא כתב ולא מחק:

מוחק הוא - ולא כותב שמתחילה היה כתוב הגון מעתה:

מקלקל הוא - והוה ליה כמוחק ע"מ שלא לכתוב ולמאן דמיחייב לא הוה מקלקל כל כך שהרי כתבו ניכר:

כתב עליון כתב לענין שבת - דהא אמרת לעיל חייב שתים:

וכי מפני שאנו מדמין - שאנו אומדים וסבורים ואומדין מאומד לבנו להחמיר:

נעשה מעשה - להקל אפי' לענין שבת אם בא מעשה לידינו בזמן בית המקדש לא הייתי סומך על דברי להביא חולין לעזרה:

מדמין - שושפצי"ר (שושפיציי"ר: לחשוד) כמו כמדומים:

מקרעין - מסרטין:

והתני רבי חייא כתבו באבר כשר - וכיון דכתב גמור הוא הוה ליה כדיו על גבי סיקרא דקאסרינן לעיל:

באבר - לשפשף בחתיכה של אבר על הקלף ומשחירו אינו כתב:

במיא דאברא - מים ששרה בהן שחיקת אבר:

במי מילין - מים ששרה בהן עפצים שחוקים:

הא דאפיצא - הקלפים מעובדים בעפצים רושמין עליהן את העדים במי מילין דלא הוי כתב שהרי מראה הקלפים כמראה הכתב ואינו ניכר הלכך אין מי מילין על גבי מילין ומתנית'  בדלא אפיצן:

ברוק - רושמין להם ברוק:

תוראה - ספסר של שוורים:

בגיטין - משום עיגונא כדלקמן דלא משכחינ' סהדי בקיאי ובתוך כך יפרש זה לים או ימות ותיזקק ליבם:

אבל בשאר שטרות - יחזיר אחר העדים בקיאים לחתום: