צורת הדף באתר היברובוקס

מפני תיקון העולם:

גמ' אמר ליה רב בודיא לרב אשי יתר על כדי דמיהן הוא דאין לוקחין הא בכדי דמיהן לוקחין ^אשמע מינה ס"ת שנמצא ביד עובד כוכבים קורין בו דילמא לגנוז אמר רב נחמן ^בנקטינן ספר תורה שכתבו מין ישרף כתבו עובד כוכבים יגנז ^גנמצא ביד מין יגנז נמצא ביד עובד כוכבים אמרי לה יגנז ואמרי לה קורין בו ספר תורה שכתבו עובד כוכבים תני חדא ישרף ותניא אידך יגנז ותניא אידך קורין בו לא קשיא הא דתניא ישרף ר"א היא דאמר סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים והא דתניא יגנז האי תנא הוא דתני רב המנונא בריה דרבא מפשרוניא ^דס"ת תפלין ומזוזות שכתבן (מין) ומסור עובד כוכבים ועבד אשה וקטן וכותי וישראל מומר פסולין שנאמר (דברים יא, יח) וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו  בכתיבה וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה והא דתניא קורין בו האי תנא הוא דתניא לוקחין ספרים מן העובדי כוכבים בכל מקום ובלבד שיהיו כתובין כהלכתן ומעשה בעובד כוכבים אחד בצידן שהיה כותב ספרים והתיר רשב"ג ליקח ממנו ורשב"ג עיבוד לשמן בעי כתיבה לשמן לא בעי דתניא ^הציפן זהב או שטלה עליהן עור בהמה טמאה פסולות עור בהמה טהורה כשרות ואע"פ שלא עיבדן לשמן רבי שמעון בן גמליאל אומר אפילו עור בהמה טהורה פסולות עד שיעבדן לשמן אמר רבה בר שמואל בגר שחזר לסורו לסורו כ"ש דהוי ליה מין אמר רב אשי ^ושחוזר לסורו משום יראה תנו רבנן מעלין בדמיהן עד כדי טרפעיק מאי טרפעיק אמר רב ששת איסתירא ההיא טייעתא דאייתי חייתא דתפילי לקמיה דאביי אמר לה יהבת לי ריש ריש בתמרי אימליא זיהרא שקלא שדתינהו בנהרא אמר לא אבעי לי לזלזולינהו באפה כולי האי:

מתני' ^זהמוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר משום נדר לא יחזיר רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר ושלא ידעו בו רבים יחזיר ר"מ אומר כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר א"ר אלעזר לא אסרו זה אלא מפני זה אמר ר' יוסי בר' יהודה מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך וגרשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם:

גמ' א"ר יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ^חוהוא שאמר לה משום שם רע אני מוציאך

מתני' מפני תיקון העולם - אי משום דוחקא דציבורא אי משום דלא ליגרבו ולייתו טפי:

גמ' קורין בו - ולא חיישינן שמא הוא כתבו לשם עבודת כוכבים ופלוגתא היא לקמיה:

דילמא - הך דדייקא מתני' הא בכדי דמיהן לוקחין ליגנז קאמר ואין מניחין אותו בידו שמא כשר הוא וגונזין אותו מספיקא:

מין - האדוק בעבודת כוכבים כגון כומר:

ישרף - דודאי לשם עבודת כוכבים כתבו:

כתבו עובד כוכבים יגנז - כדלקמן:

נמצא ביד מין יגנז - ספק כתבו ספק מצאו וכשר הוא:

נמצא ביד עובד כוכבים אמרי לה יגנז - מספיקא שמא הוא כתבו:

ואמרי לה קורין בו - דספק ספיקא הוא שמא ישראל כתבו ואם תמצא לומר הוא כתבו שמא למכור לישראל כתבו ולא לשם עבודת כוכבי':

דר"א - בשחיטת חולין בפ' שני (דף לח:):

מפשרוניא - שם מקום:

מסור - מלשין:

עבד ואשה אינן בקשירה - דמ"ע שהזמן גרמא היא דלילה ושבת לאו זמן תפילין הוא:

כותי - גירי אריות הן:

מומר ומסור - הרי פרקו מעליהן עול:

כתיבה לשמן לא בעי - בתמיה:

ציפן - לתפילין זהב:

שטלה - לשון טלאי כלומר עשה חיפוי כיס שלהן בעור בהמה טמאה:

פסולות - דכתיב (שמות יג) בפיך מן המותר בפיך:

בגר שחזר לסורו - רע וההוא דצידן גר הוה וחזר לסורו ויודע דבעי לשמן:

מחמת יראה - וירא לנפשו שלא יהרגוהו הכותים:

ת"ר מעלין בדמיהן - אע"פ ששנינו אין לוקחין אותן ביותר מדמיהן טעמא שלא יתנו לב ויטריחו לשלול ספרים אבל בדבר מועט להעלות בדמיהן טרפעיק לא מוכחא מילתא כולי  האי:

איסתירא - סלע מדינה שמינית שבסלע צורי דהיינו חצי דינר והכי מפרש בכתובות פרק אע"פ (דף סד.):

טייעתא - ישמעאלית:

חייתא - שק קטן:

ריש ריש - זוג זוג של ראש ושל זרוע:

אימליא זיהרא - נתמלאת ארס מרוב כעס:

מתני' משום ש"ר - שיצא עליה לעז זנות:

משום נדר - שנדרה ואמר אי אפשי באשה נדרנית:

לא יחזיר - ואפי' נמצאו דברים בדאים או הנדר התירו חכם וטעמא פליגי בה אמוראי איכא למ"ד משום קלקולא ואיכא למ"ד קנס הוא שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים:

שידעו בו רבים - שנדרתו ברבים:

לא יחזיר - דאין לו הפרה ורבי יהודה לא חייש לקלקולא אלא שלא יהו בנות ישראל פרוצות בנדרים הלכך אי נדרה נדר ברבים פריצות הוא בנדרים וקנסוה:

ושלא ידעו בו רבים - דיש לו הפרה לא קנסוה:

כל נדר שצריך חקירת חכם - לילך לפני חכם ולבקש פתח וחרטה ואין הבעל יכול להפר:

לא יחזיר - דר"מ סבר טעמא משום קלקולא הלכך נדר שאינו יכול להפר אבל חכם יכול להתיר יכול הוא לקלקל את הגט לאחר שתנשא לאחר ויאמר אילו הייתי יודע שחכם יכול  להתיר לא הייתי מגרשה:

שאינו צריך חקירת חכם - אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו מלהחזירה לפי שאינו יכול לקלקלה ולומר אילו הייתי יודע כו' שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא  היפר:

לא אסרו זה - שצריך חקירת חכם להחזיר:

אלא מפני זה - שאינו צריך דבצריך לא היה לנו לחוש לקלקול לפי שאינו יכול לומר אילו הייתי יודע שחכם יכול להתירו לא הייתי מגרשיך דאנן סהדי דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו  בבית דין בפני חכם לילך לבית דינו ולישאל על נדרה אלא מפני נדר שאינו צריך חכם ובעל יכול להפר אסרו את כולן שלא יאמר אילו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרשיך:

מעשה בצידן כו' - בגמ' מפרש מאי קאמר ומה אשמועינן:

מפני תיקון העולם - בגמ' מפרש:

גמ' והוא שאמר לה - בשעת גירושין: