וחי אחיך עמך - רישיה דקרא ברבית קאי אל תקח מאתו וגו':

אם ישתו שניהם ימותו - בצמא שאין מספיק לשניהם:

ואם ישתה האחד מגיע לישוב - וימצא מים:

עמך - חייך קודמין:

אינהו הוא דאין חייבין להחזיר - כדתרצה רבה בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיב.) וחי אחיך עמך לדידיה הוא דאזהריה רחמנא אהדר ליה דניחי בהדך דסיפיה דקרא ארישיה קאי אל  תקח ואם לקחת החזר אבל לבריה לא אזהר:

בדין הוא כו' - כרבי יוחנן דהאי וחי אחיך לכדר"ע:

המסוים - שניכר שהוא גזל ואביהם נזכר בה לקלון:

דר' פנחס - בסוף חומר בקודש (תגיגה דף כו.):

גזלנין קרית להו - בתמיה:

פוטרין את המלוה ואת הערב - מן לא תעשה ומלקות:

מפני שיש בהן קום עשה - והוה ליה לאו הניתק לעשה:

קומו אהדורו - מה שגביתם וזהו נתקו לעשה כדאמרינן אל תקח ואם לקחת החזר וחי אחיך:

לאו בני אהדורי נינהו - וחי אחיך לכדר"ע:

לא - לעולם אימא לך אם גבה דברי הכל אינו מתוקן בחזרה מן המלקות דאין כאן ניתק לעשה והאי דתני פטורין בשלא גבו דהתם לא הואי אלא שומא בעלמא ששמו עליו נשך על  ידי תנאי ואתו רבי נחמיה ור' אלעזר למימר דלא תשימון עליו נשך דקאמר רחמנא לאו אשומא גרידתא קפיד אלא אשומא הבא לידי גיבוי וכל כמה שלא גבו איכא קום עשה לקרועי שטרא והשתא קפריך ואזיל לפרושי שינויא מאי קסבר כו':

כגבוי דמי - שהרי שיעבד לו קרקעותיו על הקרן ועל הרבית:

עבדו לאיסורייהו - וקריעתו הויא השבתו ואם גבו נמי הוו מיחייבי ליה לאהדורי:

לא עבד כלום - ומאן פליג עלייהו:

לעולם לאו כגבוי דמי - ואשומא גרידתא מחייב ליה תנא קמא:

דתנן כו' - ואי אמרת לא מחייבי עד דגבו בשלמא כולהו עבדי מעשה בגבייתו מלוה גובה מן הערב והערב מן הלוה הלוה נתן ביד המלוה ועבר בלא תשיך (דברים כג) אלא עדים מאי עבוד:

אלא לאו משום שומא - הלכך מלוה וערב נמי מתחילתן חייבין משום שומא:

בדיניהם - של אומות שלא נאסר להם רבית:

מוציאין מן הלוה למלוה - אם אין לו משכון ע"י שביניהם כגון רבית קצוצה:

בדינינו - אם גבה מחזירין לו כר' אלעזר ולקמיה פריך ליה מאבק רבית דבדיניהם מוציאין ובדינינו אין מחזירין:

כל שבדיניהם אין מוציאין - מפרש לקמן:

ובדינינו אין מחזירין - את העודף ביוקר שהוקירו החטים בשעת תשלומין דהא אבק רבית הוא:

אינהו בתורת פקדון אתו לידיה - אינהו כי מגבו סאה בסאה מן הלוה למלוה לאו בתורת רבית קא מגבו ליה אלא בתורת פקדון הוא בעיניהם דהא סאה מסר לו בידו וכי אמר רב  ספרא למילתיה הכי אמרה:

כל שבדיניהם מוציאין בתורת רבית - בדינינו מחזירין:

משכנתא בלא נכייתא - מלוה מעות על הכרם ואוכל את הפירות ואינו פוסק לנכות לו מן החוב כלום בשביל אכילתו ואוכל בתורת רבית:

דבדיניהם מוציאין - אם אכל הלוה הפירות משמשכנה: