אי פלגא בהפסד - כלומר פלגא בהפסד דכתב בשטרא הכי קאמר דאם ירצה רב עיליש יטול תרי תילתי באגר ויקבל עליו חצי ההפסד דאיכא שכר עמלו במאי דשקיל טפי באגרא  ממה שמגיע לחלק פלגא דמלוה:

שיטה איתמר - הכי אמר רב נחמן ר' יהודה ורבי יוסי בנו ורבן שמעון כולן בשיטה אחת אמרו דבריהם:

מותר שליש בשכרך - השם עגל למחצה בשכר ובהפסד ואמר לו מה שיביא יותר על שליש דמיו של עכשיו טול בשכרך וכל השאר נחלוק בשוה:

מותר - דהא קיבל עליה מספק ואע"ג דזימנין דליכא מותר שליש:

ריש עגלא לפטומא - המקבל עגל לפטמו למחצית הראש יטול כולו. לחלקו בשכר עמלו ומזונו והשאר חולקין בשוה:

מאי לאו דאמר ליה כו' - ואשמועינן רב דאי ליכא מותר שליש. נשקול ריש עגלא:

כי קאמר רב - הרי זה מותר אע"ג דזמנין ליכא מותר שליש:

כגון דאית ליה בהמות - למקבל דיש עליו לטרוח לפני בהמותיו ובשביל בהמה אחת עמהם אין טרחו נוסף:

דאמרי אינשי גביל לתורא גביל לתורי - באותו טורח שאתה מגבל סובין ושעורין לפני שור אחד אתה יכול לגבל לפני שנים:

ויהיב ליה לאריסיה - למחצה בשכר והפסד:

אי משתתפת בהדיה - אילו נתת חצי המעות והיית שותף בבהמה היה נותן לך אף האליה כולה לחלקך:

פלגיה לאליתא - כשבאו לחלוק. חלק רבי אלעזר את האליה:

אמר ליה - אריסיה:

השתא כמעיקרא נמי לא - עכשיו לא תתן הראש כולו כמו שנתת בראשונה:

זוזי דידי הוו - וכי קבילת עלך פלגא בהפסד הוו זוזי מלוה גבך:

ואי לא יהיבנא לך טפי פורתא - אשתכח דקא טרחת בפלגא פקדון משום פלגא מלוה:

דטרחתא טפי פורתא - להכניס ולהוציא דאילו מזון. אם הוצרך לסובין או שעורין. קנית לאמצע כדרך שותפין:

לאתויי ליה רעיא - מרעה לבהמות שאינו צריך לקנות בשוק שיש עליו לטרוח בשבילו:

בגודרות - בהמה דקה לשון גדרות צאן (במדבר לב):

ואם בא המקבל לחלוק - בתוך הזמן הזה:

חבירו - בעל הבהמה מעכב עליו:

אבל אינו דומה טיפולה של שנה הראשונה לטיפולה של שנה אחרת - שצריכה בשניה למזונות מרובים יותר מן הראשונה:

מאי אבל דקאמר - כל שכן דהיינו טעמא דמעכב עליו:

אלא - הכי קאמר לפי שאינו דומה כו' וכיון דכך מנהג המקבלין חבירו מעכב עליו ואני שמעתי איפכא אם בא בעל הבהמה לחלוק בתוך זמנו המקבל מעכב עליו לפי שאינו דומה  טיפולה כו' שטיפול שנה ראשונה קשה משל שניה מפני שהיא דקה טיפולה מרובה להכניס ולהוציא אבל טיפול השניה קל ושבחה מרובה וקשיא לי אי טיפולה של שניה קלה משל ראשונה מאי לשון חייב לטפל בה דקתני רישא משמע דעל כרחו חייב לטפל בה כל הזמן הזה:

עד מתי חייב לטפל בולדות - שאף הן נחלקין למחצה שהן שכר והמקבל בא לומר חלוק אותו מיד שלא אעסוק בחלק שלך שאיני נוטל בו כלום:

בדקה שלשים ובגסה חמשים - כדרך שפרט לך הכתוב בטיפול הבכור שחייב ישראל לטפל בו בדקה שלשים ובגסה חמשים ואח"כ נותנו לכהן דיליף ליה בבכורות (דף כו:) מקראי:

שיניה דקות - וצריכה לאמה ולאדם הרגיל בכך:

מכאן ואילך - יטול המקבל מחצה שלם בשביל חלקו שהרי חציו שלו הן ובמחצה השני של חבירו יטול מחצה בשבח כדרך שנוטל באמה מחצית שכר ושכר עמל ומזון ליכא ואע"ג  דחצי אחריות של מחצית חבירו עליו כיון דבעי למיטרח בה משום מחצה שלו שהוא קרן גמור ואינו מלוה וכי טרח משום דידיה קא טרח ולא מיחזי כריביתא:

מאן פלג לך - מי שם אותה שמא לא נישומית יפה:

יגדילו - הולדות עד שיהו גדולים ואינו נוטל בשל חבירו כלום: